מה את אומרת? הבנאדם לא יכול ללמוד
איך להתחבר לגוף ולרגש? "משכיל" זה לא איזה חפץ, דבר סטטי, בלתי ניתן לשינוי. וה"משכיל" שבאינדיבידואל המכונה "דער משכיל" זה לא האדם עצמו. זה בסה"כ איך שהוא רואה את עצמו, ברגע זה. מחר זה יכול להשתנות. יתכן שהוא לא רואה שאפשר להיות גם אינטלקטואל וגם מחובר עם הגוף והרגש - לחוות את העולם לא רק דרך פריזמה אינטלקטואלית אלא גם רגשית וגופנית. לדעתי - וזכותך לחלוק עלי - להחיות זה לחיות עם כל האספקטים שבאדם, בהרמוניה: הגופני, הרגשי, האינטלקטואלי, החברתי, הכספי/חומרי, ווהנפשי/רוחני. כשאדם מקצין ומתמקד רק באספקט אחד - כמו ה"משכילים" למיניהם המתמקדים רק על האספקט האינטלקטואלי שבהם, או כמו הערסים המפתחים רק את האספקט הגופני/חומרי - הבנאדם בסה"כ מפסיד. וחבל. וממש לא נורא שמישהו שבסה"כ היה במצב שלו, ובסה"כ עבר שינוי וחווה בעצמו את ההבדל בין להיות רק (יענו) "משכיל" לבין מצב שבו הוא טיפ-טיפה יותר קשור לאספקטים אחרים בנפשו וגופו, שאדם כזה אומר לו מילה על הנושא.