העתיד הקרוב רחוק

[jongler]

מיכל

יתכן שאני מתכחש ויתכן שלא כמו שנאמר כבר "ישנו הבדל דק בין דימיון למציאות..." , ככל שרבו החוויות כך למדתי להפריד את בין החוויה כחוויה לבין חוויה שמהולה בדימיון שהיא בעצמה חוויה אך מעוותת ולא אמיתית. מאיפה הספקולציות לגבי מי שהייתי בגלגולי הקודמים? מה משנה הדבר את הכאן והעכשיו? וצידוקים?! אינני מחפש דבר אלא חווה את הרגע. מיכל, היתכן שאת מחפשת צידוקים?! מאנישה מאורעות באמונה עיוורת?! מיכל, אין חיובי ואין שלילי בזה הרגע אלא מה שקיים והשאלה מה עושים עם מה שנוכח ... בנוגע ליופיאל לא אוסיף דבר מלבד מה שקלטתי בא מקריאת הודעותיו כאן "בתפוז" ישנה זרימה של אהבה וחמלה בדרך שבה הוא מתבטא זה נוכח בכל הודעה ולכן גם ממרחק של מכתב בבקבוק על פני אוקינוס זה יהיה נוכח. מהוא "אורח חשיבה חיובי"? למה הכוונה ב: "תאמין בעצמך"? אורח חשיבה חיובי - זה "קשה" זה מאמץ על! להאמין בעצמי?! - האם עלי לשים תמונה שלי מול המראה ולסגוד לעצמי בהשתחוות אפיים ארצה שלוש פעמים ביום?! יש מה שיש וזה מה יש וזה מספיק - זה עולם ומלואו. אני מאמין במה שקיים באהבה JonGler

 

[מיכל מנדל]

נסיון למתן תשובות../images/Emo24.gif

היי!! אורח חשיבה חיובי עבורי הוא תכנות המוח בצורה יומיומית קבועה בלהפוך כל מחשבה שלילית או חלקיק של מחשבה רעה קשה למשהוא יפה ומשהוא בונה. איך עושים זאת? בעזרת מנטרה קבועה או משפט קבוע שתמיד לוקח אותי למקום נעים ונפלא עבורי. תאמין בעצמך זה תאמין במי שאתה. תאמין ב"אני האמיתי" שלך... על תשים תמונה שלך מול המראה. תעמיד את עצמך מול המראה והתבונן אתה בעצמך. תראה אדם מקסים ובעל יכולת. אין צורך שתשתחווה לעצמך אפיים ארצה, פשוט פתח אומץ להתבונן טוב טוב בעצמך ולאמר כל יום או שלוש פעמים ביום כמה מוצלח אתה, איזה אדם חם ואוהב אתה, כן כן התבונן לעצמך בעיניים בלי להתחמק והחמא לעצמך... אור ואהבה אין סופית מיכל

 

[jongler]

מיכל...

לאיזו רכבת עלית? , אכן היא באותו הצבע אך היא פונה לכיוון אחר.... יום מדליק! JonGler

 

[מיכל מנדל]

ג´ון היקר-עליתי על מטוס לא על רכבת

ואכן הוא בדיוק בצבע המטוס שאתה בחרת לעלות עליו. אני ניסיתי להכנס אל ביתך. אתה טורק לי את הדלת. שאלת שאלות מדויקות. קבלת תשובות מדויקות לשאלות ששאלת. לך אחורה והשווה תגובה לשאלה. זכותך להתעלם מאמת אחרת. זכותך להתכחש למחמאות שניסיתי לתת לך ולטוב שבעולם. זכות הבחירה תמיד תהיה בידך. היה שלום ידידי מיכל

 

[jongler]

אז למה לטוס במעגלים?

אין לי בית ואין לי דלת , אין לך לאן להיכנס כמו שאין לך מהיכן לצאת. אין אמת אחת ואין אמת אחרת, אין טוב שבעולם כמו שאין רוע שבעולם. אין צד אפל כמו שאין צד בהיר הבחירה היא בלתת לדברים משמעות והמילים , רק עברו מפה לשם זרמו הלאה ,זה הכל. יום מדליק JonGler

 

[מיכל מנדל]

כי אני טייסת חלל../images/Emo140.gif

אחת כזו שטסה לה בחלל ופוגשת פה ושם נקודות בחלל שהחליטו שמתאים להם להיות ולחיות בחלל ומסרבות לנחות. אני מנסה לסמן עבורם את מסלול הנחיתה וכנראה בחוסר הצלחה. אז לפני שאני חוזרת אל כדור הארץ אני מציעה לכל הנקודות הזדמנות פז לעלות על החללית שלי כי יש סיכוי טוב שאצליח להחזיר את כולן לקרקע. כמובן הנקודות שבחלל צריכות לבחור לעלות על החללית שלי בדרכי הביתה אל כוכב ארץ. אור ואהבה אין סופית מיכל

 

[jongler]

מיכל

שפות דיבור ומילים יש לרב, פירושים לאלה יש כמספר האנשים כאן בעולם תכפילי את רגע ההתרחשות. כל עוד אדבר במושגים שלי ולא של האחר לא אגיע אליו אלא לידי התנצחות, תיאורים, פרשנויות, תורות, מדיטציות, השקפות עולם - כולם כלים ותו לא, כולם רגעיים ומתאימים לאותו הרגע בלבד. לא לכל אחד מתאימה אותה המדיטציה לא לכל אחד מתאימה אותה התורה לא לכל אחד מתאים אותו המורה או לא כל אחד פתוח לקבל את המורה אך בעצם אין מורים, יש רק תלמידים המורה הוא הטבע, היקום, אלוהים ולכן אין דרך אחת, אין פרשנות אחת אלא כמספר האנשים על פני כדור הארץ, ועכשיו שמעתי שגם בחלל. ההגדרות תוחמות ההגדרות מפרידות ההגדרות מרחיקות אותנו אחד מן השני דתות ממוסדות יצרו הגדרות החברה יצרה גבולות והמדינות משתמשות בהן והאדם סובל... אין מורה ואין רועה יש רק תלמיד אני התלמיד שלומד מכל אחד אוהב כל אחד מקבל כל אחד גם את הרוע גם את הטוב כי הכל הגדרות ושמות למה שקורה אני לא הגעתי אז כיצד אנחה אחרים?! מיכל, איתך בדרך באהבה JonGler

 

[מיכל מנדל]

אשריך וטוב לך../images/Emo24.gif

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif תיכנות עצמי ואמת עצמית

"אדם" יכול לתכנת את עצמו לכל דבר. קסטנדה ושמאנים אחרים טוענים שאפילו לחיות ויצורים שאין להם שם.

תיכנות עצמי חיובי הוא כוח גדול, אבל לפני שהייתי מתכנת את עצמי, הייתי רוצה לבחון את עצמי - לגלות מה היא המהות הפנימית אותה אני "מתכנת"...

הרי אם שיניתי את עצמי כבר איני בדיוק אותו אדם, אלא אם קיימת מהות עמוקה יותר הלובשת צורות שונות, והיא ה"אני" האמיתי.

על כן ההבנה כי קיימת מהות כזו היא גם מסקנה הנובעת מן האפשרות לתכנות עצמי, וכל שנשאר לנו הוא להשיל את העטיפות ולגלות את המהות האמיתית שלנו באופן ישיר ומיידי.

רק ההווייה במהות האמיתית שלנו היא קץ כל צער, שכן צער הוא תוצאה של הזדהות שגוייה של המהות העליונה עם ה"עטיפות" שלה - אלו הניתנות לתכנות.

גילוי ישיר של המהות הפנימית העליונה נקרא "הארה", והווייה מלאה במהות הזו תוך זניחת ההזדהות עם "צורות" שונות (שהן אך השתקפויות בה)נקראת "שחרור סופי".

למצבים אלו קיימים כמובן גם שמות מקבילים ביהדות, וכשהמהות הפנימית לבדה זוהרת אין עוד האדם שבוי בזוגות הניגודים (בהם הנאה וצער, יום ולילה) שכן "כל הנשמות נמצאות בבינוניות" ועל נקרא מצב זה "אחרית הימים"... באהבה

אינקה

 

[יופיאל]

סוף סוף מישהו מבין אותי ../images/Emo3.gif

לפעמים זה אכן הראיה הרוחנית שלנו , ולפעמים זה דמיון , ובדרך כלל קשה להבדיל ביניהם... זה בסופו של דבר אותו כח - פעם אחת הנשמה באה ומראה לנו דברים דרך הכח ובפעם אחרת התת מודע בא ומראה לנו דברים דרך הכח הזה. וכשזה התת מודע זה לא אומר שזה האמת , זה רק איך שאנחנו רוצים שהאמת תראה... ושוב - הקו הדק שבין מציאות לדמיון... אפשר להגדיר את זה כ- דמיון - העולם הפנימי שלי בלבד מציאות - העולם של כולנו ביחד. אם אני רוצה שהעולם הפנימי שלי יהיה קשור לעולם החיצוני - כלומר חיבור מלא בין הרוח לחומר - שני העולמות חייבים להיות חופפים ולא מנותקים. וכמובן - לא סותרים אחד את השני. אתה בטח מכיר את הספר "כדור" של מייקל קרייטון. שם - כל מה שהם דמיינו הפך למציאות , כי זה היה הכח שהם קיבלו - להפוך את העולם הפנימי שלהם למציאות. הם לא יכלו להתמודד עם העולם הפנימי שלהם בחוץ - זה כמעט הרג את כולם. בסוף הם דמיינו את עצמם שוכחים את הכח הזה וביטלו אותו ושוב הדחיקו פנימה את העולם הפנימי שלהם. אם באמת יכולנו להפוך את כל הדמיונות שלנו למציאות לא היינו יכולים להתמודד עם כל מה שאנחנו מדמיינים , ומזל שהדמיון מופרד מהמציאות. כל עוד אנחנו יכולים להבחין בהבדל אז הדמיון נשאר חיובי והוא רק כמו לראות סרט. הדמיון הוא שלילי כשאנחנו חושבים שהוא מציאות כשהוא רק דמיון.

 

[jongler]

לא, את "כדור" לא קראתי

אבל כן ישבתי בקולנוע, ולפעמים ישנו מתח, התרגשות, הבטן מתכווצת ולרגע אחד אני מסיט את המבט לעבר השוליים, לעבר הראשים של האנשים שיושבים מלפני והמתח נעלם, ההתרגשות איננה, אני מוצא עצמי ישוב בכיסא בוהה במסך ענק וזה הכל מחזיק פופקורן ולפעמים שואל את עצמי "על מה כל המהומה?". מצאתי שהדימיון אצלי בא להשאיר אותי במצב הקיים, משאיר אותי אך ורק עם מה שכבר אני יודע מתוך עברי מתוך הפחד בלחיות את הרגע ולחוות חוויות חדשות שיכולות להיות הרות אסון לאגו השברירי, החדש והקיים יכול לשנות אותי, אני "עלול" לזרוק את הישן (חס וחלילה!!!)... הדימיון הוא כלי כמו שהמוח הינו כלי ולא יותר, לדעת לשלוט בשכל ולא שהשכל ישלוט בנו אני יכול לחוות חוויות מדהימות ולתת להן פירושים מתוך מה שאני "יודע" או פגשתי בעבר לעומת - לחיות ללא פירושים ללא טוב או רע, ללא כואב וללא נעים לחיות את זה מה שיש בזה הרגע ולא יותר, אין טעים ואין מגעיל, אין ריח טוב או ריח רע אלו בסך הכל אירועים/התרחשויות הקיימים כרגע ועתה אחליט מה לעשות עם המידע הנ"ל. ברגע שהבחין שאבחין בעוד צורה שהיתה סמויה שהמוח בה פעל זו בעצם עוד התקרבות למהות - לבסיס ההויה - לאהבה. באהבה JonGler

 

[rainbow too]

האמת היא...

שבכל אחד ואחד מאיתנו קיימת חצי אמת. דימיונות על גילגול של ישו, אליהו הנביא ועוד...הן חצאי אמיתות... עוד ירדו לך תובנות בקשר לגילגול של ישו וגילגולים נוספים. גם אני חוויתי חוויה דומה. האמת שלי היא שאני מאמין שישוע מתקיים בכל אחד מאיתנו, הוא בחר בנו ולא אנחנו בו, והשאיפה הכי מופלאה שאנו יכולים לשאוף אליה, היא להיות באחדות עמו... ושוב, זו חצי אמת. הדימיון הוא יצירתך המשותפת עם היקום, אל תחפש את הפרוש של הדמיון חפש את ההבנה תהנה מהרגע ותן לדברים לזרום.

 

[rainbow too]

תודה עננים