הערכת מצב
בהערכה זעירה, אפשר להצביע על הגורם העיקרי למצב שבו אנו נמצאים ועוסקים בו כל העת. אין ספק שהנושא בוער בעצמותיהם של כותבים רבים ובראשם מנהלת הפורום ואני כמותם שגם עצמותיי שלי בוערות. אני רוצה לנסות להתמקד בהגורם ואשמח אם יתקנו אותי או יצביעו על גורם אחר. כמובן שיש יותר מגורם אחד אבל יש בסיס שממנו ואליו מתנקזות הבעיות. לדעתי אפוא, כל הדיבורים על חינוך, היעדר נורמות וכיו"ב, כמובן שלו אלה היו כתיקונם הרי שדברים אלה היו מיותרים. לכן, כאשר הללו נעדרים, זו מציאות מוכחת - האשם העיקרי הוא בהיעדר שלטון ואם יש כנסת, חברים שיושבים בה, מוסדות וכו', הללו הם אטרקציה בלבד. שכן, מי שצריכים היו לשלוט, משמע לתפקד ככאלה. מסתבר, שהדברים הנדונים כאן, בכלל לא מעניינים אותם. ואם בכל זאת כאילו מתפקדים אז לעיתים בצורך הנסיבות המידיות - באים בבוקר לעבודה עושים משהו בכל זאת וכך כמו בתחומי עבודה מסוימים, ששם העובדים נמצאים פיזית ולא נפשית. . הסיבה לכך פשוטה: העיקרית כבר נכתבה כאן ולא אחת שהרי הללו לא נבחרו אישית ע"י הציבור שלו כן, לפחות האחרון לא היה בוחר בהם שנית ע"פ תוצאות תפקודם. מסיבת עובדה זו (ואין אפשרות אחרת) שפשוט אין לאלו את ה"שוט" ההכרחי, משמע, שיתנו את הדין אי-פעם, יפחדו בשל כך אבל הרי זו בדיחה - ממי יפחדו? ממי שלא יכול למנוע את בחירתם בשנית, בשלישית וכך אין סוף? מסקנה, שכל העצות, הרעיונות ומה לא, כולם פועלים בחלל ריק ליד אותם מי שנקראים נבחרי-ציבור, זה ליד זה - הם ודרך בחירתם - מבלי שהאחד "מפריע" לשני. יש בעיה. עתידי המנחם
בהערכה זעירה, אפשר להצביע על הגורם העיקרי למצב שבו אנו נמצאים ועוסקים בו כל העת. אין ספק שהנושא בוער בעצמותיהם של כותבים רבים ובראשם מנהלת הפורום ואני כמותם שגם עצמותיי שלי בוערות. אני רוצה לנסות להתמקד בהגורם ואשמח אם יתקנו אותי או יצביעו על גורם אחר. כמובן שיש יותר מגורם אחד אבל יש בסיס שממנו ואליו מתנקזות הבעיות. לדעתי אפוא, כל הדיבורים על חינוך, היעדר נורמות וכיו"ב, כמובן שלו אלה היו כתיקונם הרי שדברים אלה היו מיותרים. לכן, כאשר הללו נעדרים, זו מציאות מוכחת - האשם העיקרי הוא בהיעדר שלטון ואם יש כנסת, חברים שיושבים בה, מוסדות וכו', הללו הם אטרקציה בלבד. שכן, מי שצריכים היו לשלוט, משמע לתפקד ככאלה. מסתבר, שהדברים הנדונים כאן, בכלל לא מעניינים אותם. ואם בכל זאת כאילו מתפקדים אז לעיתים בצורך הנסיבות המידיות - באים בבוקר לעבודה עושים משהו בכל זאת וכך כמו בתחומי עבודה מסוימים, ששם העובדים נמצאים פיזית ולא נפשית. . הסיבה לכך פשוטה: העיקרית כבר נכתבה כאן ולא אחת שהרי הללו לא נבחרו אישית ע"י הציבור שלו כן, לפחות האחרון לא היה בוחר בהם שנית ע"פ תוצאות תפקודם. מסיבת עובדה זו (ואין אפשרות אחרת) שפשוט אין לאלו את ה"שוט" ההכרחי, משמע, שיתנו את הדין אי-פעם, יפחדו בשל כך אבל הרי זו בדיחה - ממי יפחדו? ממי שלא יכול למנוע את בחירתם בשנית, בשלישית וכך אין סוף? מסקנה, שכל העצות, הרעיונות ומה לא, כולם פועלים בחלל ריק ליד אותם מי שנקראים נבחרי-ציבור, זה ליד זה - הם ודרך בחירתם - מבלי שהאחד "מפריע" לשני. יש בעיה. עתידי המנחם