הערכה עצמית
שלום לכולם, קבלו
חם ממני לרגל הצטרפותי לפורום. אני בא אליכם היום כדי לשמוע על עצותיכם בנוגע לנושא כואב: הערכה עצמית. יש לי מספר בעיות שמפריעות לי לפתח הערכה עצמית בריאה: א) אני מבסס את ההערכה העצמית שלי על ההצלחה שלי ביחס לסביבה. במילים פשוטות: אני מרגיש טוב רק כאשר אני יותר טוב מאחרים במה שאני עוסק. ב) בנוסף קשה לי לפרגן לחברים (ובכלל לאנשים) ואף הפירגון יותר קשה ככול שאני מתיימר להיות טוב באותו תחום. לדוג' אם חבר שלי יקבל ציון טוב במבחן או יבין את החומר טוב כמוני זה יגרום לי להרגשה רעה. ג) כאשר אני נעשה טוב בתחום מסויים (יותר טוב מאחרים) יש לי נטייה להתנשא מעליהם. אמנם עם השנים דיכאתי נטייה זו והיום אני הרבה יותר נחמד, אבל עדיין שורש הבעייה עומד. ד) מצד שני אין שום דבר רע בשאיפה למצויינות וכאן נכנס קונפליקט פילוסופי לגבי מה בדיוק טוב ונכון ומה רע ופוגע. שלושת העובדות לעיל מונעות ממני לפתח הערכה עצמית בריאה ובכך גם פוגעות ביחסי עם הסביבה. אשמח לשמוע את דעותיכם והצעות כיצד לשנות את הגישה המוזרה הזו לחיים. אני מחפש את שורש הבעיה, שכן כל אלו הם רק סימפטומים לצורה מחשבתית מעוותת שאיני מצליח למצוא. תודה מראש, אורן.
שלום לכולם, קבלו