הערות

[Sensei]

Tsabar Aram

If you want me to look it up it will take time.I recall reading it a year ago .It specifically mentioned the CUT used by a tribe(GAD if I remember correctly) of Israel.The cut was such that took off the head ,shoulder and arm. SOUNDS FAMILIAR doesnt it, at least to Kenjutsu practitioners it does. TSABAR ARAM IS THE EXPERT WHEN IT COMES TO THE HISTORY OF MARTIAL ARTS AND THE HISTORY OF JUDAISM AND MARTIAL ARTS.David should get him for a get together.He can talk about these issues into depth. As I said through out my years of learning I have been astonished by the knowledge about these issues in the Talmud and in other talmudic sources.

 

[Sensei]

PASUKIM

Meanwhile I found this for you.Sefer Davorim ,Parshat Zut Habrochoh, Posuk (CHUF).It talks about Shevet Gad.See Rashi (TRuf Zaroah AF Kodkod.)A sword cut which was unique to that TRibe and identified them through this cut. Also see Daath Zakanim Mbali Tosfoth on that Posuk too.Also see KLI YAKAR on this same posuk.These are all Classical traditional Mafurshim.I will write more when I have time to look for them .I need time this is not any easy job. These items are not centralised . Shimon

 

[Sensei]

Forgot --Perek Lamad Gimel

 

[isaacl]

או קיי

אמנם לא מן התלמוד אבל לפחות מקור. רש"י שאב את המידע הזה מתרגום יהונתן. ואני עדיין לא רואה שום הנחייה מן הסוג שאתה מדבר עליו. אני לא מבין מה כל כך מדהים למצוא שקדמונינו ידעו מהי חרב, ואפילו שמעו שיש אנשים שיודעים לעשות בה נפלאות. הטיעון שלך, שאתה יכול להראות מקורות רק למי שלומד לפחות שעתים שלוש ביום, ראיות כאלה הדורשות איזו הכנה מיוחדת, הוא בדיוק הטיעון ממנו אני פוחד. הכנסיה הקטולית עשתה את זה קודם, ואסרה על פרשנות של הטקסטים המקודשים למי שלא היה שיך למסדר הנכון. אצלנו הספר מונח בקרן זוית, וכל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול. אם יש לך ראיות ממשיות אשמח לראותם. דרך אגב, התלמוד הירושלמי מספר שרבי יוחנן (מגדולי החכמים בתקופת התלמוד) נשדד פעם אחת וריש לקיש שהיה בעבר ראש כנופיה של שודדים בעצמו וחזר בתשובה, נלחם בשודדים והשיב את כספו של רבי יוחנן. מעניין מדוע רבי יוחנן לא השתמש באיזו טכניקת לחימה איזוטרית הידועה למי שלומד כמה שעות ביום כדי להגן על כספו. יצחק

 

[Sensei]

misunderstanding

Isaacl You misunderstood. For one to uncover(FIND) all the material pertaining to the subject at hand ,would mean that one would at least have to sit and learn two to three hours a day for a good number of years inorder to finish learning all the Talmud ,and other traditional Sources.This due to the fact that no one has collected this material WHICH IS SCATTERED THROUGH OUT THE TEXTS. The books ARE open for all jews to learn from with no prior preperation. By the way I have only claimed that Jewish Scripture has mentioned that Shevet GAD were experts with the sword and that scattered through out the Traditional texts are references to Strikes to the Anatomy and the use of other weapons .I never said you can become a NINJA by learning the texts.Perhaps a better human being but not necesarily a NINJA or YAMABUSHI. Shimon

 

[isaacl]

תודה

ובכל זאת, נדמה לי שלמדתי כמה שנים ואני עדיין לומד קצת יותר משעתים שלוש ביום, ונדמה לי שיש לי איזשהו ידע תלמודי, ואני לפחות לא נתקלתי בכל התלמוד בטקסט העוסק בטכניקות מלחמתיות. אני מוכרח לומר שאם כל הידע שאתה או צבר העלתם בחקתכם הוא מן הסוג שציטטת על שבט גד, הרי שהוכחתם את טענתי. אפרופו רבי יוחנן שהזכרתי, במהלך ויכוח עם ריש לקיש על טומאת סכינים, טען רבי יוחנן שאת הידע של ריש לקיש על סכינים שאב מעברו הלא מפואר, אמירה שגרמה לריש לקיש עלבון. השאלה היא מדוע נזקק רב תלמודי לידע על סכינים וחרבות מניסיון מעשי כשל ריש לקיש? מדוע רבי יוחנן לא יכול היה ללמוד פרק בהכנת חרבות בתוך בית המדרש עצמו? למעשה, כלי נשק אסורים בבית מדרש, ולפחות מבחינה סימבולית נראה לי שיש להלכה זו משמעות הרבה יותר מרחיקת לכת. כמו שאומרת הגמרא: "חגור חרבך על ירך" - האי [=פסוק זה עוסק] בדברי תורה. שבת, סג ע"א. חז"ל תיעבו את המלחמה, ולדעתם מי שעוסק בתורה ויראת שמים אינו צריך לעסוק בהישרדות פיזית, כמו שכתב אחד המשתתפים. מי שרוצה מקורות לכך אשמח להפנות אותו אליהם. לא נראה לי שעסקו בבתי מדרשות בזמן התלמוד באיזו אמנות לחימה רכה בלי כלי נשק כדי להמנע מעולה המטריד של החרב. יצחק

 

[isaacl]

ועוד עת החרב המתועבת

על פי חז"ל, "חרב הרי היא כחלל" כלומר, כלי נשק ששימש אי פעם להריגת אדם מקבל את מעמד הטומאה של גופת המת. ביחס ללחימה אחרת, הרמב"ם במורה נבוכים רואה בהאבקות פעולה שאין בה שום איכות אימננטית. לדעתו, ניתן להעניק לה ערך אם עושים אותה למטרה בריאותית. ["והנה העושה מעשה התעמלות ומטרתו בהם הבריאות כגון משחק הכדור וההיאבקות ועמול הידים ועצירת הנשימה... יהיו אצל אנשים סכלים מעשה שחוק, ואצל החכמים אינן שחוק" מורה נבוכים, חלק ג פרק כה] זוהי גישת החכמים לאמנות המלחמה. יצחק

 

[isaacl]

עת=על

 

[Sensei]

Balance in all things

You of course know that ,"Wisdom amongst the Goyim -Believe ,"Torah amongst the Goyim - dont believe."' We jews like learning from everyone,Take what is good and let go of what is not. It is therefore understood that Martial tech. and Tactics didnt ALL COME FROM THE-- TEN COMMANDMENTS .We have to give credit to the surrounding nations and environment in which the Nation of Israel developed.We cant take all the credit for ourselves.I am sure the surrounding Nations learned a few tricks from us too. Balance Balance Balance

 

[isaacl]

כאמור

אני מסכים עם הכל חוץ מן הבלאנס, אבל כאמור "נתווכח" נשוחח איך שאתה רוצה.

 

[אוהד סמט]

שאלה קשורה לעניין:

באמת שאני לא מבין בנושא, אבל האם יכול להיות שחלק מאי שימור שיטת לחימה (אם היתה) נעוצה בתפיסת ההשגחה הפרטית והכללית? כלומר אם יש השגחה אז לא צריך להתעסק בנושא הגשמי של הגנה עצמית?

 

[mickeym]

נדמה לי שלא....והזכרת לי סיפור..../images/Emo13.gif

יהודי מאמין יושב בביתו כשהוא שומע ברדיו:"בעוד 3 ימים שטפון עומד להציף את העיר. האזרחים מתבקשים להתפנות". הוא חושב לעצמו:"למה לי? אני מאמין באל, אני מקיים את כל מצוותיו- האל יעזור לי". כמה שעות לפני השיטפון צופרת מכונית ליד ביתו ויושביה צועקים: "קדימה, נותר לנו עוד מקום. הצל את עצמך!" היהודי מחייך ואומר להם. "הירגעו ידידי, אני אדם מאמין שומר מצוות- האל יעזור לי". כשהשיטפון מגיע והבחור נשטף מגיעה סירה שיושביה מנסים להעלות אותו על סיפונה. הוא מרגיע אותם ואומר להם:"אני אדם שומר מצוות. האל יעזור לי". כשהאדם טובע ומגיע לגן עדן, הוא ניגש לאלוהים ואומר לו בכעס:"כל חיי שמרתי מצוות. אז למה נתת לי למות?" האל מחייך אליו ואומר:"שלחתי לך הודעה ברדיו, מכונית וסירה. מה עוד אתה רוצה שאני אעשה??" אני בטוח שאתם מכירים את הסיפור בווריאציה אחרת ומוצלחת יותר, אבל אני מקוה שהבנתם את הכוונה. מיקי

 

[isaacl]

../images/Emo45.gif

 

[Sensei]

An answer to your question

The Pasukim I mentioned are pertaining to Shevet Gad.The Mafurshim mention the fact that GAD was situated on the Border of Israel-East. Some Mafurshim explain that this was due to the fact that they were a strong and brave Shevet.Only the strong and brave were allowed to be put in such a situation.As the Posuk above shows they were experts in the use of the sword .If not mistaken they were one of the first tribes to be taken into exile due to their location .However it must be remembered that it was their BELIEF in Hashem and their Unique Spirituality that led them into Battle . There were many Martial Arts practiced in Japan for centuries.Only a few of the Traditional arts survived.For example Kaze Arashi Ryu was a art practiced by a small sect of Shugendo priests from a particular Monistary.Only a few of those priests at the Dewa Monistary practiced the Martial Art.The others were involved in the more Religious and Cultural arts of the sect.In 1855 Shiro Nishiyama an orphan who was living amongst these priests was taught the art of Kaze Arashi ryu from the warrior priests .He took it out of the walls of the Monistary and kept it alive.Most of the warrior priest that lived in Japan were killed in the wars that blooded Japan.Due to the fact that they were killed influenced the fact that many Martial Arts practiced by these priest died with them.LIHAVDEL -Here too Shevet Gad -a Strong and Brave Shevet known to have had unique Sword fighing tech were one of the first to be Exiled. Perhaps with them their knowledge gone too.The Jewish People have not survived thousands of years due to their Fighting skills.INSTEAD IT HAS BEEN OUR BELIEF IN HASHEM AND IN HIS PROMISE TO YAKOV OVENU THAT HE WILL WATCH OVER THE NATION OF ISRAEL.NOT OUR SWORD BUT OUR BELIEF .

 

[isaacl]

דברים כדרבנות

 

[Yin]

תודה רבה

הנושא מעניין אותי. לפי הרבה זמן העלתי את השאלה הבאה לדיון: בתקופות עתיקות ורבות, מאברהם שיצא מארם-נהריים ועד תקופת מלכי ישראל, נלחמו היהודים. יש לי הרגשה שהיו שיטות לחימה ואולי אפילו אמנויות לחימה "יהודיות". האם זה נכון? ואם כן לאן נעלמה "אמנות הלחימה היהודית"? סך התשובות שקיבלתי (אין לי אפשרות למצוא את השרשור כיוון שניתן לחפש רק חודש אחורה) היו שאולי היו שיטות לחימה אך לא אמנויות לחימה כיוון שאין התאמה בין אמנויות אלו לאופי של היהדות. האם אני יכול להבין מתשובתך שהייתה אמנות לחימה יהודית (או כל הגדרה אחרת)? עדי

 

[isaacl]

לאאאאאאאאא

רק על תעלה את הטענות המטופשות האלה שוב. אנחנו אפילו לא יודעים לאן נעלמו עשרת השבטים (להוציא את הרב אביחיל שמעוניין להעלות לארץ את האפגנים), ועוד הרבה עובדות מעניינות. הפנטזיה היהודית תמיד המציאה לנו פטנטים, אבל כדאי להשאיר אותם לספרות המיתוס ושירי הערש ביידיש. ליהדות יש די מה להציע. אולי כדאי להתרכז במה שיש לנו לתרום, ולא לנסות להתמודד עם באך במוזיקה, עם האפריקנים בכדור סל, עם פיקאסו (כן, אני יודע שהוא היה יהודי) בציור ועם אנשי המזרח הרחוק באמנות לחימה. אין צורך לנכס את הכל. או כמו שהגמרא אומרת: יפיפיותו של יפת באהלי שם. הגמרא לא התביישה לראות ביוונית את היפה שבשפות, ומעולם לא טענה שלשון הקודש היא השפה האולטימטיבית כפי שעשו אחרים בתקופות מאוחרות יותר. יצחק

 

[Yin]

האם דרכתי לך על

איזו שהיא יבלת? עדי

 

[isaacl]

כנראה כן ../images/Emo3.gif

 

[isaacl]

נדמה לי

שחיממו אותי יותר מדי, (ממש לא אופייני לאדם חסר טמפרמנט שכמוני) ואני מתנפל על כל אחד. זה יעבור.