הערה לגבי "נושא שנתי"...

הערה לגבי "נושא שנתי"...

תראו. אני הייתי במוצעה חינוכית שנה שעברה, ועברתי את התהליך הזה של נושא שנתי. כמו כן אני גם בצנ"ש. כלומר, יש לי די הרבה אינטראקציה עם הדבר הזה שמכונה "נושא שנתי". אני חייבת לציין שאני חושבת שהוא בעייתי מאוד!!! מאוד מאוד!!! תראו, יש עם זה כמה בעיות. קודם כל, יש את העניין של מה צריך להיות הנושא השנתי? כי אני בתור חברת שכב"ג מסורה, חברת מזכירות וכו' וכו', יודעת שהנושא השנתי צריך להיות איזה משהו חשוב, שיתקן עולם ויהפוך חוטאים לצדיקים. אבל בתור מי שאני, מחוץ לכל התפקידים המוגדרים האלה, הייתי שמחה אם הנושא היה איזה משהו מצחיק כזה! משהו שיהיה לי כיף ומשחרר, אני יודעת כמו מה? אולי אפילו נושא כמו "סירים מניטוריים". זה נושא פצצה! בתור נועה גיבסון, אבל לא בתור חברת שכב"ג וכו'... שזאת בעיה מאוד רצינית! כי על מה הולכים? דבר שני הוא זה שכשאנחנו עסוקים בלטחון נושא אחד משך שנה שלמה, אנחנו לוקחים משאבים, אנשים ועוד למטרה הזאת. הדברים האלו יכולים לשמש אותנו לדברים שהם אולי יותר חשובים. אז בקיצור, לסכם את עצמי, אני חושבת שנוא שנתי זה אולי לא חשוב בכלל, ואולי לא רצוי... סליחה שאני יוצאת ככה נגד הכל, וגם שזה ארוך, אבל זה פשוט הציק לי... לילה טוב.
 
אולי זה דווקא יכול להיות הנושא-

אנחנו יוצאים מנקודת הנחה נורא ברורה- כל שנה בוחרים נושא, לומדים אותו, עושים עליו מועצה ואז בוחרים נושא אחר, אולי אנחנו צריכים לערער על השיטות הקיימות, לבוא ולבחון את דרך קבלת ההחלטות שלנו, את דרך הפעולה שלנו,את צורת הלימוד שלנו, לערער את המוסד הקיים שכל כך ברור לנו מאליו. יש היום פקפוק מאוד גדול בשיטה, גם מצד חברי מזכירות, גם מצד רכזים וחברי שכב"ג אחרים, אולי כדאי לבחון את הכל.
 
הנושא השנתי (מקווה שהפעם תצלח דרכי

מצויין שהדברים עולים, שאנשים חושבים שמתלבטים מערערים חיים בבילבול ולבסוף גם מגיעים לאיזושהי החלטה... קראתי את הדברים שלך נועה וחשבתי על זה - ממתי נושא שמתעמקים בו לא יכול להיות מהנה וכייפי וממתי לעסוק בדברים משמעותיים בעולם הוא בהכרח לא כיף ומהנה? האם שכחנו שאנחנו תנועת נוער שמטרתה היא לדון, לחשוב, לדבר לפעול וכל זאת דרך הנאה חברות כיף יצירתיות חשיפה ואהבת הזולת והתפתחות אישית? הרי זו תנועת נוער, ממתי זה השתנה? ממתי שכחנו כמדריכים וכחניכי שכב"ג שנושא משמעותי יכול וצריך לעבור באמצעות התחברות יצירתית, מעמיקה, כייפית שטותניקית למה הדברים סותרים? למה זה או זה או זה? שנה שעברה למשל החלטנו במועצה על התוכנית השנתית לשכבות הצעירות (שכפי שאני מודעת עובדים לפיהם ובעזרת השם וחברי הצוות נסיים בחודש הבא את החוברות שרובן כתובות לפי דברים שאתם כתבתם. ) אז למה באמת לא לנסות ולראות מה הנושאים שיהיה לנו בשכב"ג לפי שכבות, לפי החזון,ולא בכלליות כמו שכתבנו שנה שעברה (לגבי השכב"ג) אלא לרדת לפרטים גם אילו פרוייקטים רוצים להשיג בכל שכבה (כמו סמינר נוער מנהיג יהודים ערבים לשכבת י, שבת של י"א במדבר - מסע מדברי , משלחת לפולין ולקהילות היהודיות בסוף י"ב..)לפי מה שאנשים רוצים וחושבים לנכון לפי ערכי התנועה, החזון והשכבות השונות. וגם זה לא סותר נושא שנתי מסויים שעוברים בו תקופה משמעותית של לימוד שגם יוביל לקבלת החלטה תנועתית. יתכן ובעצם אנחנו אומרים שאנחנו לא רוצים כל שנה נושא שנתי שיוביל להחלטות משמעותיות כי ההחלטות הפרקטיות שיש לנו מספקות אותנו או מספקות מספיק כדי שלא נעלה אותם שוב לדיון... בקיצור אפשר להיות יצירתיים אפשר לערער על כל השיטה ולהיות רפורמים ולהביא שיטה אחרת . תזכרו ערכים לא משתנים פרקטיקות משתנות. אז הפרקטיקה לא עובדת בואו נשנה אותה אבל את הערך של הלימוד, העמקה, דמוקרטיה, יצירתיות, שותפות, מנהיגות , כוח הנוער, קהילתיות, אורח חיים יהודי, הובלת נוער על ידי נוער אלו דברים שלא משתנים אלו ערכים עליהם אני בונים את עצמנו וסירים מינייטורים זו מתודה נהדרת להרבה דברים - כמו למציאת הזהות האישית והזוגית שלי בין אלפי הסירים, אופני הבישול והתבלינים שאני רוצה להכניס לזהות האישית שלי ולסיר שנקרא נוער תל"ם ומי זה שמצית את האש שמתחתיו אני או אחרים? (תזכרו אני טובה באנלוגיות...) אוהבת מאוד ואתמוך בכל תהליך חשיבה שיהיה רינת
 

noam tapuzy

New member
טוב לערער, ובכל זאת

אני חושב שנושא שנתי הוא דבר חשוב מאין כמוהו. הרי כל עקרון הרפורמה הוא לצאת למסקנות חדשות רעיונות חדשים וחידוש הדברים אל ההווה העכשוי מתוך לימוד מעמיק קדחני אחרי שהרמנו כל אבן פינה בדרך הנושא, כל פסיקה וכל עירעור והירהור שנכתבו ובקיצור ללמוד, ללמוד וללמוד וללמוד. אין זה אומר שזה לא כייפי, הכייף תלוי במטודיקה ובשיטת ההעברה. וזה מקום טוב לדחוף בו אולי שינוי מכיוון אחר... אולי על הפעולות אולי להכניס יותר לימוד מעמיק של מקורות מישנה ותלמוד בית מדרש(כמובן גם קטעים מחוננים אחרים אבל אולי לשים דגש יותר חזק על מקורות) ולמצוא דרך שתהיה משמעותית כיפית וחוויתית גם יחד לאלה העוברים את הפעולה. אך חשוב לזכור שנושא שנתי חייב להיות נושא פורה מעניין שאפשר לקדוח בו שנה. אולי אפשר לחלק את זה לנושאים "קטנים" ונושאים "גדולים" והקטנים שיהיו נושאי סימסטר. ובדבר אחד אני חייב להסכים איתך, זה נכון, יש פילוג אנטרסים ורצונות ואני מרגיש אותו גם. בתור נועם אני רוצה לעבור נושא על תפילה ומקורותיה\הלכה למעשה\פילוסופייה רפורמית וכו' אך בתור סיו"ר הייתי בוחר בנושא יותר מחונן שונה באופיו והאמת שעוד לא החלטתי מה הוא. כן, אני ללא ספק חושב שנושא שנתי הוא ממש מבחינתי MUST וזה נכון שיש על מה לערער ויש על מה לחשוב..ללא ספק חומר למחשבה ולעניין וזה כל היופי.. לילה טוב
 
תראו אני לא יודעת...

זה חשוב שיהיה נושא שנתי, נראה לי. אבל לא יודעת, זה חשוב רק כי באמת יש צורך בתהליך החשיבה הזה.. תאכלס בינתיים אין משהו שממש מעניין... זאת הבעיה. אם זה יהיה נושא שהוא מעניין וכיפי, אז הוא יהיה פחות לימודי. אין מה לעשות. פרקטיקה באמת משתנה. ואין באמת פרקטיקה על נושא שהוא סתם כיפי. זה בעייתי. ואם אומרים שזה לא חייב להיות רציני, אז זה נחמד עכשיו. אבל ברגע שנמצא את עצמנו עם נושא סתמי יחסית, אנשים יגידו שזה בזבוז של זמן שעוסקים בנושא כזה... שוב, בעיה! אשמח לעוד תגובות
 

halleliesh

New member
../images/Emo24.gifאין ספק

שזה אחד הוויכוחים
האהובים עלי בתנועה- הנושא השנתי....
אני רוצה לגשת למה שהעלת, נועה, מזווית אחרת: בשבועות האחרונים יצא לי, במסגרת פרוייקט שיחות אישיות של מזכירות (
), לדבר עם המון חברי שכב"ג. בשיחות האלה חזר שוב ושוב דבר מאוד מוזר- יש
כיף
ויש
ערכים ולימוד
. כולם חזרו ואמרו שחסר כיף, שאין כיף, ושצריך (שימו לב
) יותר פעולות וכנסים שלא סובבים סביב נושאים שנתיים ערכי נוער תל"ם ובלה-בלה-בלה, אלא סביב כיף וגיבוש...
ההסתכלות הזאת מראה לנו משהו מאוד בעייתי בתנועה שלנו ביום: שכחנו איך להעביר נושאים באופן שמתחברים אליהם. זה כל כך חמור בעיני לשמוע חניכי שכב"ג שאומרים שערכים זה משעמם. אבל אולי הם צודקים, אולי באמת לא השקענו מספיק מחשבה במתודות, בפירוק של הנושא, בדגשים, בהווי.... אני אוהבת לעבוד עם צנ"ש. אני אוהבת את המערכים המעולים של שני הנושאים השנתיים שעברתי והעברתי. ביטול המועצה השנה היה באמת הפסד גדול לכולנו, קיוויתי ששם איכשהו ניזכר כמה שמעניין לנו וכיף לנו (בו-זמנית!!!) יחד. הפואנטה שלי (וסליחה אם קצת לא ברור הסדר, קצת מאוחר עכשיו) היא שלדעתי אנחנו צריכים להתייצב מול האתגר של הנושא השנתי בצורה הקלאסית שלו, דווקא עכשיו, דווקא כי אנשים אומרים שמשעמם להם.
אם נצליח לקחת נושא מעניין ולדאוג שהוא באמת יהיה מעניין לכולם וישלב במערך המון כיף וגיבוש וגם המון דיונים וגיבוש זהות קהילתית ואישית- אנחנו נצליח לעורר מחדש את
הקשר שלנו לתנועה ואת
האהבה שלנו לתכנים הכל-כך חשובים ומעניינים שאנחנו עוסקים בהם. ובקשר לנושא השנתי ואופיו- שמעתי המון טענות לפיהן הנושא השנתי הקודם היה מנותק מדי מהשכב"ג ושלבחור נושא כזה זה לקפוץ לעצמנו מעל הפופיק. אני לא מסכימה, לדעתי הכי נכון יהיה לבחור נושא שבהגדרתו הוא לא שוב בחינה של תנועת הנוער באופן כולל.הנושא של שנה היה
מעולה. "היחס ללא יהודי" איפשר לנו בחינה של נושאים מאוד חמים, קשים ואקטואלים לכל אחד ואחת מאתנו ולתנועה שלנו בכלל. לדעתי, התעסקות בנושא שהוא לא רק "אנחנו" מוביל לגיבוש הרבה יותר חזק של ה"אנחנו" הזה.
התגעגעתי לדיוני-פורום לילה טוב
הלל
 
למעלה