הערב שלי....
חזרתי עכשיו הביתה עייפה, חצי חרשת, אבל מרוצה ודיי מאושרת. אחי הגדול החליט שבא לו לצאת ולבלות קצת (זה לא מתאים לו, הוא לא בדיוק הטיפוס הבליין) אז להזדמנות כזאת לא יכולתי לסרב. התייפיפנו ונסענו עם המטרו לעיר. נכנסו קודם כל לפאב, באחד הרחובות היותר יוקרתיים שמלאים בפאבים ובארים. היו שם המון אנשים ושניינו קיווינו שאולי יצא לנו לפגוש איזה אנשים. קנינו שתייה ונעמדנו באחת הפינות ( הקטע הזה נשמע מוכר, לא?
) והסתכלנו על האנשים.. היו שם הרבה אנגלים בחבורות שפשוט עמדו ודיברו. אף אחד לא התקרב אלינו. אולי חשבו שאנחנו זוג, אז לא רצו להפריע... ואולי סתם לא עניינו אותם במיוחד. התחלנו להרגיש רעבים במקצת והחלטנו להיכנס למסעדה. הודית- אח שלי רצה. אוקי, הוא משלם, אז מי אני שהגיד לא.. בכל מקרה, נכנסו למקום. הוא היה דיי שומם, והיו בו בסך הכל שתי זוגות מלבדנו. המלצרים לא הפסיקו להסתובב ולכרכר לידינו.. הזמנו כל אחד מנה, ואחרי בערך 40 דקות האוכל הגיע... האוכל היה בכלל לא רע, רק המנות היו מאוד גדולות ולא ממש יכלנו לסיים אותם. לאחר מכן החלטנו שצריך איך שהוא להוריד את האוכל ולשרוף את כל הקלוריות שהכנסנו לתוכינו, אז הלכנו למועדון ריקודים. נכנסנו למועדון שכבר היינו בו פעם אחת, לפני כשבועיים ומאוד נהנינו. הפעם, היה קצת פחות כיף ולא כל כך נהננו... אולי האנשים היו שונים, פחות חברותיים, אולי האטמוספרה הייתה קצת שונה, לא ברור בדיוק מה, אבל הרגשתי לא כל כך בנוח לרקוד שם. כל מיני בחורים שיכורים התחילו איתי ואחד ברוב חוצפתו גם העיז לתפוס אותי בתחת! כן כן, קוראות ישראליות יקרות, לא רק בישראל בנים נוגעים וממששים בחורות כשחפץ ליבם.. גם פה זה ככה. לפחות כשהם שיכורים.. אחרי זה החליטו לעשות תחרות 'הכה את בן זוגך' במועדון. העלו חמש זוגות לבמה, והבחורה שנתנה את הסטירה הכי חזקה לבן זוג שלה, זכתה בחמישים פאונד...(לפחות זה מה שהם הבטיחו...) כן, הבריטים המתוחכמים אכן יודעים להמציא משחקי חברה נהדרים... בכל מקרה, כל הקהל הריע וצהל כשהבחורות סטרו לבני זוגן על לחיים... ' WHO THINKS SHE SHOULD HIT HIM HARDER????' צעק הדי ג'יי במיקרופון. הקהל שרק שריקות עידוד ומחא כפיים... האמת שכל הקטע הזה היה דיי מצחיק..חבל שלא עליתי עם אח שלי...גם הייתי מוציאה קצת תסכול, וגם אולי הייתי זוכה בחמישים פאונד... אחרי זה רקדנו עוד קצת, ובסוף החלטנו לפרוש הבייתה. כשיצאתי מהמועדון הרגשתי חצי חרשת והייתי צריכה לצעוק כל דבר בשביל לשמוע את עצמי. וזה הכל..אז היה ערב נחמד, יותר טוב מההוא עם האנגליות, זה בטוח... עדיין לא לגמרי מה שהייתי מצפה, אבל יותר טוב מכלום. יאללה, אנשים, ספרו על היום/ערב שלכם...
חזרתי עכשיו הביתה עייפה, חצי חרשת, אבל מרוצה ודיי מאושרת. אחי הגדול החליט שבא לו לצאת ולבלות קצת (זה לא מתאים לו, הוא לא בדיוק הטיפוס הבליין) אז להזדמנות כזאת לא יכולתי לסרב. התייפיפנו ונסענו עם המטרו לעיר. נכנסו קודם כל לפאב, באחד הרחובות היותר יוקרתיים שמלאים בפאבים ובארים. היו שם המון אנשים ושניינו קיווינו שאולי יצא לנו לפגוש איזה אנשים. קנינו שתייה ונעמדנו באחת הפינות ( הקטע הזה נשמע מוכר, לא?
) אז הנה זה: אני חושב שאם ממש ממש רעבים אז לא משנה מה יבאיו לך זה לא יראה לך גדול ,אבל!!!,אם לא תהיה כל כך רעב ויביאו לך מנה כמו שצריכה להראות מנה אז זה יראה לך ענקי