נוגע בנשמה
New member
הערב זה הערב... ../images/Emo29.gif
הערב זה הערב. הבית כבר מחומם, הילדים מאופסנים אצל הסבתות והסלון מסודר. הנרות מאירים את הסלון באור רומנטי, השמיכות מסודרות על השטיח, מוכנות, המשחקים גם הם בהישג יד. אני כבר לבוש ליציאה, ג´ינס וסווטשירט. בגדים לא מחייבים. מלאכית נצמדת אלי לחיבוק ונשיקה, הגוף שלה חם ומהביל, ריח האמבטיה עולה ממנה. אנחנו מתנשקים, ידי מלטפות את הגב העירום, יורדות אל ישבנה העסיסי. העור שלה, קטיפה אמיתית, קשה להוריד ממנו את הידיים. אנחנו מביטים אחד לשני בעיניים "את בטוחה? שנעשה את זה?" אני שואל היא לוקחת את ידי ומכוונת אותה אל בין רגליה, נותנת לי להרגיש את הרטיבות, מתחככת בי. "כן... אבל רק אם הוא שווה" היא עונה בחיוך מתגרה "אם לא, תצטרכי להסתפק בי" אני מחייך חזרה אנחנו שוב מתנשקים ואני יוצא, עולה על המכונית ונוסע. מהדרך אני מוודא שהוא לא מבריז לי. הדרך קצרה, פחות מעשר דקות אני נוסע, חושב איזה מין בחור הוא, חושב על מה שיקרה אחר כך. בבית הקפה אני מוצא אותו בקלות. בכל השולחנות יושבים זוגות וקבוצות, רק הוא יושב לבד, שותה קפה. רואים שהוא השתדל לעשות רושם. מכנסיים שחורות וחולצה שחורה, השיער משוך אחורה בקוקו, מגולח טיפ-טופ. כשאני מתקרב אני מריח אפטר-שייב איכותי. לא יותר מדי, בדיוק במידה הנכונה. הוא בהחלט נראה בסדר, גוף טוב, שרירי אבל לא מוגזם והכי חשוב – הוא לא נראה דביל. אחרי מילות הנימוסין המתחייבות, אני מגיע לעניין עצמו. "אתה לא תראה אותה. אתה מבין?" "לא אראה אותה?" "כן, אני אקשור לך את העיניים לפני שנגיע אלינו הביתה" "ואחר כך?" "היא כבר מחכה... אתה צריך לזיין אותה ואחר כך, אני אחזיר אותך לכאן" "בלי לראות? ואם אני אצטרך להשתין או משהו?" "בשביל זה אני כאן. אתה תוריד את הכיסוי, הכל נגמר. ברור?" "או קיי" אני רואה שהוא מתחרמן מזה. סומק עולה בפניו הצעירות. אני לוקח אותו לשירותים, לבדוק שהוא מצויד בכלי מתאים, לא גדול מדי אבל בעל נוכחות מספקת. הוא עובר את הבחינה ואנחנו יוצאים לדרך. ביציאה מהעיר אני עוצר ומוציא כיסוי לעיניים. אני מכסה את עיניו ומעל הכיסוי אני קושר בד שחור. אחרי עוד כמה דקות אנחנו מגיעים. אני עוזר לו לצאת מהאוטו ואנחנו נכנסים הביתה.
הערב זה הערב. הבית כבר מחומם, הילדים מאופסנים אצל הסבתות והסלון מסודר. הנרות מאירים את הסלון באור רומנטי, השמיכות מסודרות על השטיח, מוכנות, המשחקים גם הם בהישג יד. אני כבר לבוש ליציאה, ג´ינס וסווטשירט. בגדים לא מחייבים. מלאכית נצמדת אלי לחיבוק ונשיקה, הגוף שלה חם ומהביל, ריח האמבטיה עולה ממנה. אנחנו מתנשקים, ידי מלטפות את הגב העירום, יורדות אל ישבנה העסיסי. העור שלה, קטיפה אמיתית, קשה להוריד ממנו את הידיים. אנחנו מביטים אחד לשני בעיניים "את בטוחה? שנעשה את זה?" אני שואל היא לוקחת את ידי ומכוונת אותה אל בין רגליה, נותנת לי להרגיש את הרטיבות, מתחככת בי. "כן... אבל רק אם הוא שווה" היא עונה בחיוך מתגרה "אם לא, תצטרכי להסתפק בי" אני מחייך חזרה אנחנו שוב מתנשקים ואני יוצא, עולה על המכונית ונוסע. מהדרך אני מוודא שהוא לא מבריז לי. הדרך קצרה, פחות מעשר דקות אני נוסע, חושב איזה מין בחור הוא, חושב על מה שיקרה אחר כך. בבית הקפה אני מוצא אותו בקלות. בכל השולחנות יושבים זוגות וקבוצות, רק הוא יושב לבד, שותה קפה. רואים שהוא השתדל לעשות רושם. מכנסיים שחורות וחולצה שחורה, השיער משוך אחורה בקוקו, מגולח טיפ-טופ. כשאני מתקרב אני מריח אפטר-שייב איכותי. לא יותר מדי, בדיוק במידה הנכונה. הוא בהחלט נראה בסדר, גוף טוב, שרירי אבל לא מוגזם והכי חשוב – הוא לא נראה דביל. אחרי מילות הנימוסין המתחייבות, אני מגיע לעניין עצמו. "אתה לא תראה אותה. אתה מבין?" "לא אראה אותה?" "כן, אני אקשור לך את העיניים לפני שנגיע אלינו הביתה" "ואחר כך?" "היא כבר מחכה... אתה צריך לזיין אותה ואחר כך, אני אחזיר אותך לכאן" "בלי לראות? ואם אני אצטרך להשתין או משהו?" "בשביל זה אני כאן. אתה תוריד את הכיסוי, הכל נגמר. ברור?" "או קיי" אני רואה שהוא מתחרמן מזה. סומק עולה בפניו הצעירות. אני לוקח אותו לשירותים, לבדוק שהוא מצויד בכלי מתאים, לא גדול מדי אבל בעל נוכחות מספקת. הוא עובר את הבחינה ואנחנו יוצאים לדרך. ביציאה מהעיר אני עוצר ומוציא כיסוי לעיניים. אני מכסה את עיניו ומעל הכיסוי אני קושר בד שחור. אחרי עוד כמה דקות אנחנו מגיעים. אני עוזר לו לצאת מהאוטו ואנחנו נכנסים הביתה.
