מסכימה
אני שמחה שלא השתתפתי בכתבה (הכתבת פנתה אלי ודיברנו מספר פעמים...) אני חייבת לציין שהכתבת הייתה ממש בסדר וכנה מאוד והיה לה חשוב מאוד להבהיר שהכתבה עוסקת בעיקר במניע הכלכלי (לכן לא השתתפתי...).
עצם העיסוק במניע הכלכלי הוא בסדר, אני חושבת שזה בסדר שאישה מחליטה "לעשות לה ולביתה" והיא יכולה לבחור לעשות זאת בדרכים שונות, כולל פונדקאות.
מה שהיה מאוד מרגיז אלו ה"תובנות" של החוקרת שכנראה חקרה את הנושא די ממזמן ולא ממש מעודכנת והקביעה שאנחנו מסכנות את עצמנו ושהילדים שלנו נפגעים וכו' וכל זה כדי "לשפץ מטבח".
דבר נוסף, שבגללו אני בחרתי לא להשתתף- הכתבה הייתה על "הדור החדש של הפונדקאיות", יש הרבה פונדקאיות מה"דור החדש" שעבורן המניע הוא לא כלכלי. (וגם כשהמניע הוא כלכלי הבחירה לעשות דווקא פונדקאות מעידה משהו על האישה- כלומר, אפשר להרוויח כסף בדרכים שונות וכל הפונדקאיות מדברות גם על החוויה, המצווה, החיבור...).
אני הצעתי לכתבת להכניס גם את הפן הזה לכתבה ואז אולי הייתי משתתפת. אבל היא אמרה שהם מחפשים "ערך מוסף" לכתבה. חבל שזה ה"ערך" שבחרו בו.
לפחות הכתבה עוררה את הנושא ובסביבה שלי דברו ודנו על כך והייתה לי הזדמנות להציג את הצדדים הנוספים בתהליך...
ועוד דבר שחשבתי עליו (בעקבות הכתבה וכל מיני דיונים שלקחתי בהם חלק)- רוב התהליכים ששמעתי עליהם מתנהלים טוב, בתקשורת פתוחה, אבל יש גם תהליכים לא פשוטים, מורכבים מאוד ואפילו קשים שבהם אחד הצדדים או שניהם חווים קושי, לא סומכים, מתערערים... אני חושבת שהמדינה צריכה לקחת על זה אחריות, היום אחרי שמקבלים את האישור מהועדה וחותמים בפניהם, אין קשר אם אף גורם שבודק את התהליך. במידה ועושים את התהליך בליווי פרטי (מרכז, סוכנות, או כל ליווי פרטי אחר) יש גורם שאמור להיות בקשר, שאפשר לפנות אליו, אבל לא מחויבים לזה. אבל מי שעושה פרטי בעצם מתמודד לבד... אני חושבת שאולי צריך לקבוע פגישה של הפונדקאיות (לפחות) במהלך התהליך, נאמר לאחר זמן מסוים שיקבעו מראש עם הועדה ובמקרים מסוימים לחייב בליווי פסיכולוגי... סתם כדי שיהיה מעקב. לא יודעת אם כולם/ן ישמחו על רעיון כזה אבל יכול להיות שזה יעזור...