holy_sheep
New member
העצרת לא היתה פסטיבל!
השנה הראשונה ששמתי לב שהפסטירבין נהפך למה שהוא היה אמור להיות! עצרת זכרון לזכרו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין אשר נרצחב ע"י קיצוני בשל דעותיו ודרכו (זה היה ארוך ופוליטיקלי קורקט). הרגשתי שאנשים לא הגיעו בגלל אביב גפן (שלא היה מסמר הערב: והנוער גם יצא מהשורות הראשונות חמש דקות לפני שהוע עלה... תודה מיוחדת לש"שים!!! גרר...) ואל כי הם שמלאנים יפי נפש שלא ראו את החברים שלהם. והנוער אפילו פעל. הרגשתי שאנחנו שם כדי להחלם בקיצוניות! לתמוך באחווה- ולעשות מה שרבין היה רוצה שנעשה (למרות שאני יכולה לרק לנחש) - להמשיך את דרכו. כמה שעשו ממנו אגדה ופולחן אישיות לא מוצדק (אני חושבת שהיו על זה דיונים), אני חושבת שאוסלו ודרך השלום היא אכן הדרך בא אני רוצה לצעוד. הערב איבד את אוורת הפסטיבל- ולא הרגשתי ששי שם פחות אנשים- הרגשתי שיש פחות מעריצות אביב גפן. ראיתי את הנוער עובד וכמעט ולא ראיתי אותו יושב. מה שבטח לא ראיתי זה חברי תנועה עם גיטרה מסביב לנרות! דבר שהיה קיים בכל שנה! הנוער יצא ופעל בגלל שהוא האמין! יחד עם זאת, היתה הרגשה של שיגרה באוויר. כאילו כולם שם בגלל שמצופה שהם יהיו שם. כאילו שאנחנו ממשיכי דרכו כי "ככה זה צריך להיות"- וזה לא מצא חן בעיני. ראיתי אנשים עומדים שם- ואמרתי לעצמי שהם שם בגלל שהם מרגישים מחוייבים. ואני שואלת אתכם- האם ביום השואה אנחנו עומדים דום בגלל שאנחנו עצובים או כדי לחלוק כבוד ולהזכיר כדי לא לשכוח? אז זה כל כך נורא שאנשים שם כדי לזכור ולא שלכוח ולא בגלל שהם עצובים? הרי א םהםה שם בגלל שהם מזדהים עם הדרך- ולא עם מה שייצג האדם (אולי הם מזדהים רק עם הרצח) או בגלל שעצוב להם שהסבא הזה מת (הוא היה סבא של משהו!) אז מה רע? נ.ב אתם חושבים שהעצרת צריכה להיות פוליטית? יש נקודה מאוד חשובה שככה הימין מרגישים כאילו הם "לא בעסק" (תזכורת: ימני ק-י-צ-ו-נ-י עשה את זה- רוב הימין לא מסיכמים לדרך עמיר) ומכאן יש להם את הלגיטימציה לומר "חבר אתה אשם" וכו´.. מצד שני- הוא נרצח בגלל דעה פוליטית אנא הגיבו... כבשה ירושלמית
השנה הראשונה ששמתי לב שהפסטירבין נהפך למה שהוא היה אמור להיות! עצרת זכרון לזכרו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין אשר נרצחב ע"י קיצוני בשל דעותיו ודרכו (זה היה ארוך ופוליטיקלי קורקט). הרגשתי שאנשים לא הגיעו בגלל אביב גפן (שלא היה מסמר הערב: והנוער גם יצא מהשורות הראשונות חמש דקות לפני שהוע עלה... תודה מיוחדת לש"שים!!! גרר...) ואל כי הם שמלאנים יפי נפש שלא ראו את החברים שלהם. והנוער אפילו פעל. הרגשתי שאנחנו שם כדי להחלם בקיצוניות! לתמוך באחווה- ולעשות מה שרבין היה רוצה שנעשה (למרות שאני יכולה לרק לנחש) - להמשיך את דרכו. כמה שעשו ממנו אגדה ופולחן אישיות לא מוצדק (אני חושבת שהיו על זה דיונים), אני חושבת שאוסלו ודרך השלום היא אכן הדרך בא אני רוצה לצעוד. הערב איבד את אוורת הפסטיבל- ולא הרגשתי ששי שם פחות אנשים- הרגשתי שיש פחות מעריצות אביב גפן. ראיתי את הנוער עובד וכמעט ולא ראיתי אותו יושב. מה שבטח לא ראיתי זה חברי תנועה עם גיטרה מסביב לנרות! דבר שהיה קיים בכל שנה! הנוער יצא ופעל בגלל שהוא האמין! יחד עם זאת, היתה הרגשה של שיגרה באוויר. כאילו כולם שם בגלל שמצופה שהם יהיו שם. כאילו שאנחנו ממשיכי דרכו כי "ככה זה צריך להיות"- וזה לא מצא חן בעיני. ראיתי אנשים עומדים שם- ואמרתי לעצמי שהם שם בגלל שהם מרגישים מחוייבים. ואני שואלת אתכם- האם ביום השואה אנחנו עומדים דום בגלל שאנחנו עצובים או כדי לחלוק כבוד ולהזכיר כדי לא לשכוח? אז זה כל כך נורא שאנשים שם כדי לזכור ולא שלכוח ולא בגלל שהם עצובים? הרי א םהםה שם בגלל שהם מזדהים עם הדרך- ולא עם מה שייצג האדם (אולי הם מזדהים רק עם הרצח) או בגלל שעצוב להם שהסבא הזה מת (הוא היה סבא של משהו!) אז מה רע? נ.ב אתם חושבים שהעצרת צריכה להיות פוליטית? יש נקודה מאוד חשובה שככה הימין מרגישים כאילו הם "לא בעסק" (תזכורת: ימני ק-י-צ-ו-נ-י עשה את זה- רוב הימין לא מסיכמים לדרך עמיר) ומכאן יש להם את הלגיטימציה לומר "חבר אתה אשם" וכו´.. מצד שני- הוא נרצח בגלל דעה פוליטית אנא הגיבו... כבשה ירושלמית
)
