העץ נפל על התפוח...

[mri10]

העץ נפל על התפוח...

אם אתם מזהים בעצמכם תכונות שירשתם מההורים,ואותן תכונות שנואות עליכם במיוחד.

בתקופות המוקדמות בחייכם אותן תכונות הוו לטעמכם את העילה לחיכוכים התמידיים עם ההורים.

אבל מה לעשות שפתאום אתם קולטים שגם אתם בכבודכם ובעצמכם עם אותן תכונות שנואות,גם אתם ממשיכים את אותה "שושלת מפוארת".

מה תעשו??

תנסו להשתנות???תאמרו לעצמכם,לא,הילדים שלי לא יסבלו ממני מה שאני סבלתי מהורי.

או שתשלימו עם העובדה שגם אתם דפוקים,ותתחילו לשנוא את עצמכם???

או אולי תשארו דפוקים אבל בלי שנאה עצמית??

 

[השלושר]

אף אחד לא מושלם

ולי בכל מקרה אין בעיות כאלו.
אני יודע מה תכונותיי הטובות ומה תכונותיי הרעות.

באותם מקומות שאני חושש שתכונותיי הרעות תפגענה בזולת,
אני משתדל ללכת כנגד הטבע שלי.

בלי קשר להורים או לא הורים וכו'.

 

[mri10]

ברור שאף אחד לא מושלם...

אני מדבר על מצב מסוים שאדם חי בחיכוך תמידי עם הוריו,
לתפיסתו ההסבר לאותם יחסים טעונים נעוץ בתכונות שליליות
שהוריו מצטיינים בהן.
ואז כשהוא עצמו נהיה הורה הוא קולט שהוא ממש ממש אבא או ממש ממש אמא.
תכל'ס זה די מתסכל לגלות למפרע שכל השנים נלחמת במשהו שהיה מולך ופתאום אתה מגלה שהוא ממש בתוכך.

זה שונה מכלל הליקויים שאדם מגלה בעצמו מהיום הראשון שהוא הופך לבר דעת.

 

[goldy]

נשמע כמו הגירסה הקלה לתיסמונת הילד המוכה

הילד יודע מה לא, אבל הוא לא יודע מה כן, ומכיוון שאין ריק בטבע וגם התת-מודע לא יודע מה זה "לא": הילד מתנהג באופן השנוא עליו.

 

[goldy]

ללמוד מאחרים איך להתנהג

אם אחרים מצאו דרך אחרת להגיע אל אותה מטרה, וזה עובד להם, אז אתחיל להתנהג כמוהם.

 

[אישה במסכה]

לכל בן אדם יש חסרונות ויש דפיקות מסויימת

כל אחד עם השריטה שלו וכל אחד צריך לאהוב את עצמו כפי שהוא, אלא אם ממש מציק לו משהו מסויים בעצמו, אז תמיד אפשר להשתנות במאמץ רב ובעבודה קשה על עצמו.

 

[צלשלספק]

אני יכול לומר בכלליות

שירשתי מאבי את הצד היותר ריאלי, פרקטי ומעשי לחיים, ומאימי יותר קיבלתי את החינוך, המסורת היהודית והפן ההומאני, שיחות העומק וכד'.
לדעתי הורי דחפו אותי יותר לכיוונים שהם רצו, ובסוף זה די התפוצץ להם בפנים כאכזבה שבחרתי בעתיד שבזמנו נראה לא ברור ולא יציב כעצמאי.

כך או כך שחיתי נגד הזרם והמוסכמות של הורי, ספגתי את התורה שנרכשה בצורה סלקטיבית ולא קיבלתי שום דבר כמובן מאליו,

עזרו לי המון בעבר, אבל גם עשו עלי את המון טעויות אפשריות ומהן למדתי מה ליישם הלאה לדור ההמשך ומה כן,
שוב לפי תפיסת עולמי.

אני גם לא דוגמא טובה כ"כ כי עזבתי את בית ההורים כמעט ישר אחרי השירות הצבאי וגרתי תחת קורת גגה של חמותי לשעבר כמה שנים,
וחלק מהעניין גרם גם לעיצוב הזהות שלי להשתנות כי ספגתי שם דברים אחרים בגילאי ה20 המוקדמים, שגם את חלקם בחרתי לקבל ולאמץ וחלקם לא.

 

[צלשלספק]

ואצרף שיר....

מרוץ החיים