גחלילית זוהרת
New member
הענף
היא ישבה על הענף...שעות, דקות, רגעים, מרגישה כל תזוזה מרגישה את הרגע, נוצרת אותו בתוכה. ואז גלשה לאיטה כמו לא מרגישה את המדרון. העלים נשרו - מלווים אותה ברעש דומם. עוטפים את פנייה מרשרשים בקול צורם... הם היו שם, והיא הרגישה בהם, והרגישה בו ולא העזה להישיר מבט. והמים הגיעו עד השורשים - משקים, מרווים... כמה צימאון היה בה, כמה צחיחות, וכמה עייפות והיא הושיטה יד... ונגעה בעלים, והם נשרו ללא משוא פנים. והיא החליקה אחריהם במדרון אוספת בדרכה את הרגעים, בשתיקה ובגאון... הם היו שם, והיא הרגישה בהם, וגם בו. והענף התכופף לעברה מנחה את צעדיה העלים מכסים את קצות אצבעותיה והשורשים יונקים את עצמותיה והם היו שם, והיא הרגישה בהם, והרגישה בו. והענף והעלים והעלווה והדממה - - - אספו אותה לחיקם, לרגע קט והיא, לא העזה, להישיר מבט.
היא ישבה על הענף...שעות, דקות, רגעים, מרגישה כל תזוזה מרגישה את הרגע, נוצרת אותו בתוכה. ואז גלשה לאיטה כמו לא מרגישה את המדרון. העלים נשרו - מלווים אותה ברעש דומם. עוטפים את פנייה מרשרשים בקול צורם... הם היו שם, והיא הרגישה בהם, והרגישה בו ולא העזה להישיר מבט. והמים הגיעו עד השורשים - משקים, מרווים... כמה צימאון היה בה, כמה צחיחות, וכמה עייפות והיא הושיטה יד... ונגעה בעלים, והם נשרו ללא משוא פנים. והיא החליקה אחריהם במדרון אוספת בדרכה את הרגעים, בשתיקה ובגאון... הם היו שם, והיא הרגישה בהם, וגם בו. והענף התכופף לעברה מנחה את צעדיה העלים מכסים את קצות אצבעותיה והשורשים יונקים את עצמותיה והם היו שם, והיא הרגישה בהם, והרגישה בו. והענף והעלים והעלווה והדממה - - - אספו אותה לחיקם, לרגע קט והיא, לא העזה, להישיר מבט.
