../images/Emo201.gif הגיגיי האינטואציה שלי אומרים לי ש... שאולי דווקא כן כדאי להכנס לזה. לצערי הרב, יש לי הרגשה שזו לא הפעם האחרונה בחייה שהיא תשמע את זה, ולכן אני לא בטוחה שהמנעות משיחה על זה תחזיק מעמד לאורך זמן. אולי כדאי לדבר איתה על איך כל בן אדם הוא קצת שונה - עיניים, שיער, צבע עור, גובה וגם משקל. בדיוק כמו שאין שום דבר רע בעיניים חומות גם אין שום דבר רע בלהיות יותר שמנמן מאחרים. הייתי מסבירה לה שכל עניין השמירה על המשקל (גם שלך וגם שלה) הוא בריאותי בלבד כי זה לא בריא להיות מאוד שמן אבל שפרט לכך זה פשוט חסר חשיבות. זה נורא מרגיז אותי שאני כותבת את הדברים האלה ולא מאמינה לעצמי. איכשהו גם לי מגיל נורא נורא צעיר התקבעה השטות המטומטמת הזאת שרק אם אני רזה אני שווה משהו, ואני שוברת את הראש כל הזמן עם עצמי איך אפשר להכניס לילדים לראש מגיל צעיר רעיונות ומושגים אחרים. תודה לאל שעדיין אין לי בנות, אני די חוששת מהנושא הזה אם יום אחד אכן יהיו לי. נראה לי שעם בנים זה קצת יותר קל. אוקיי, סליחה על האסוציאטיבית ודחיפת האף האישית, נחזור לנושא. אני דווקא כן הייתי פותחת את זה, אפילו אומרת לה שזה לא מעליב אותך שאומרים שאת שמנה כי זה כמו להגיד שיש לך עיניים בצבע.... מה שזה לא יהיה. הייתי נותנת לה דוגמאות מה כן מעליב אותך (אם אומרים עלייך שאת אנוכית, עצלנית וכו' וכו' דברים יותר מהותיים כאלה), ואולי גם חושבת ביחד איתה על דברים שהיא יכולה להגיד לחברות שלה בפעם הבאה שיגידו לה דבר כזה (ונקווה שלא). ליבי איתך, באמת, זה נורא קשה שמעליבים ילד שלך, במיוחד בעניין הזה, וקשה מאוד לראות את הילד שלך פגוע כל כך. אבל לתחושתי התעלמות מהנושא עצמו לא תפתור את זה.