העיר הגדולה

מוזר ?

לי כבר "כמעט" שום דבר לא נשמע מוזר. לא חושב שיש העדפה לגרושים על רווקים. כל אחד ואחת וסיבותיהם הם. (ומי כמוני יודע..) מדוע באמת הנישואים כיום לא מחזיקים מעמד כבעבר ? מדוע אחוז הגירושים רק הולך וגדל ? יש לכך סיבות רבות. נתחיל במשהו שקראתי בספר כלשהו על גלגול נשמות המחברת הזכירה שם שכיום אנשים חווים מספר גלגולים בתקופת חיים אחת כלומר, אם בעבר אדם היה נולד למשפחה בעלת חווה, לרוב, חייו היו נגזרים עליו כחוואי עד סוף ימיו, אם הוא היה נולד לימאי, כנראה שגורלו היה כגורל אביו, אותו הדבר לגבי קורי פחם ועוד. כיום אדם יכול לעבוד כנהג אוטובוס, ימאס לו אחרי שנתיים, הוא ילך להיות מורה בבית הספר, אחרי שלוש שנים הוא יחליט לרדת ל"זמן מה" לארה"ב שם יעבוד בעוד כשלושה ארבעה סוגי עבודה שונים, יראה דברים שונים ומשונים, יגלה על עצמו עוד אלף ואחד דברים במהלך חייו. בעבר הרחוק, הסביבה של האדם היתה נשארת קבועה, הסיכויים לשינויים דרסטיים בחייו של אדם היו קטנים לכן רוב בני האדם חיו כל חייהם באותה מתכונת. כיום, עם התקשורת, החשיפה, כמות המידע העצומה שחודרת אלינו כל הזמן, אנו משנים גישה, מחשבות, רגשות, צרכים כמעט מדי שעה. אתם יכולים להתחתן עם מישהו כיום, לכו תדעו היכן הוא יהיה בעוד 20 שנה, (הגזמתי.. היום כבר שלוש ארבע שנים אחרי הנישואים זוגות מתחילים לאבד כיוון.) מה יהיה הלך הרוח שלו, הדעות שלו, הצרכים שלו. שום דבר כבר לא מקובע היום, הכל זורם. זורם מהר יותר מהזמן.. שמעתי ממישהו תיאוריה שכזו לפני שאתה שוקל להתחתן עם מישהי, קח אותה לחו"ל שמה היא כבר לא בסביבה הטבעית שלה, שמה תראה מי היא באמת כיצד היא מגיבה בתנאי לחץ, כיצד היא מגיבה בתנאים אחרים ממה שהיא רגילה, תראה האם היא מסוגלת להסתגל ? או קל לה יותר לצאת מהכלים. ויש בזה משהו. גם לצד השני כמובן. המסגרת החברתית שונה לחלוטין מהמסגרת החברתית בעבר. שאז היה אות קלון, ובעיקר על גרושות. כיום זה מצב טבעי לחלוטין ומקובל. אל תחשבו לרגע שבעבר היו פחות מקרי גירושין בגלל שפחות רצו להתגרש. או שבעבר חיי המשפחה היו "מושלמים" זה בכלל לא נכון. בעבר בני זוג חיו ביחד עד סוף ימיהם למרות ששנאו אחד את השני שנאת מוות. בעבר לא היה נהוג להתגרש. היה נהוג לסבול. ובל נשכח שברוב התרבויות, האשה היתה רכושו של הבעל, מה שמנע מנשים להביע את הרצון להפרד מהבעל גם במקרה בו היא סבלה. אני חושב שהרעיון שבני האדם השתנו במהלך השנים, הוא רעיון מוטעה. האינסטינקטים שלנו הם אותם אינסטינקטים. אנו פשוט מתאימים את הפעולות שלנו לנסיבות המציאותיות כיום. הנסיבות משתנות, אנחנו לא.
 

MayRosen

New member
לא כל הגירושים הם בעקבות שינוי אופי

נכון, אנחנו במדינות המערב, כבר מזמן לא חיים בקסטות, אבל הסיבה שתיארת כגורמת לגירושין ומתנכלת במוסד הנישואין אינה היחידה. ישנם זוגות שנפרדים סתם כי לא בא להם להשקיע, כי היום הכל נגיש, ותמיד אפשר למצוא עוד בן-זוג - השארה שגויה לטעמי כי למצוא אדם מתאים הוא משימה כמעט בלתי אפשרית בימינו.(בהם רבים מאיתנו נעשו מאד בררנים) פשוט הפכנו לאנשים עצלנים. נכון, זו הכללה והיא לא מדויקת אבל בחלק מהמקרים היא נכונה, וחבל...
 

מתכונת

New member
העיר הגדולה

אז נפתח לנו פורום חדש, על העיר הגדולה וכל מרכיביה, על החיים בה, על החיים סביבה ועל כל המשתמע. אז בראש ובראשונה - ברכות למאי רוזן, והרבה הצלחה. קראתי את שרשור הדיון שעסק ברווקות ובהעדפות שלהן, בטעויות האופטיות המביאות לקביעת קריטריונים לגבי הגבר האולטימטיבי, ומתוך כך, גם את התוצאות (ממשיכות להתרווק ולחפש).... במקביל - נתקלתי היום בדיוק בכתבה, המתייחסת בחלקה האחרון לסידרת הטלויזיה "סקס והעיר הגדולה", שעולה לאוויר השבוע לעונת השידורים הקרובה שלה, ועוסקת מן הסתם באותו נושא עצמו. בהקשר להעלת הנושא הנידון בפורום, העלתה בי קריאת הכתבה תהייה, האם ייתכן שיש קשר בין החשש מהבילתי נודע בחיי היום יום שלנו, בעקבות המצב הביטחוני/כלכלי/חברתי, לחשש של הרווקים/רווקות פנויים/פנויות מהבילתי נודע ביחס לעתיד הזוגיות? האם זו הסיבה שהזילות בחיי המשפחה, בזוגיות, בגירושין, קשורה בדרך זו או אחרת בחוסר הביטחון, בקרקע הבילתי יציבה בעליל, עליה מצעידים אותנו קרבניטי המדינה? הכתבה התפרסמה היום בעיתון הארץ, והקטע הרלוונטי מופיע בסיפא, תחת כותרת המשנה: "נשים על סף התמוטטות עצבים"
 
קטנ....

"מדוע אחוז הגירושים רק הולך וגדל ? יש לכך סיבות רבות." ולא את כולן ציינתי. לעצלנות יש מקום נכבד בסיטואצית הגירושים אף זוגיות ואף הטובה ביותר, לא תשאר טובה כפי שהיא כיום ללא השקעה אינסופית. טיבם של דברים להיהרס (עייפות החומר..) אבל אני באמת חושב שלשינויים בחיי האנשים ובצרכיהם יש את מירב ההשפעה על חיי הנישואים. נ.ב. אל תשכחי שבגלל העצלנות, גם רבים מהזוגות לא מתגרשים (בעיות כלכליות, חברתיות ועוד)
 

MayRosen

New member
המצב!

אני רואה דמיון רב בין החשש שיש לתושבי המדינה מהעתיד שלהם, לבין החשש עמו מתמודדים רווקים/ות - הפחד להישאר לבד! אבל לא נראה לי שישנה השפעה ישירה בין המצב במדינה לבין מצב הרווקים. זו רק דעתי. אני כן חושבת שיש קשר בין החברה באופן כללי, וכיצד היא ממקמת את הרווק בנוף הציבורי, לבין הבחירה שלנו בבני זוג מסוימים. הלחץ שמשדרים לרווקים למצוא את החצי השני שלהם ומהר, מה שלעיתים אף נגמר בגירושין מהסיבה הזו בעצם (שמיהרנו להתחתן).
 

מתכונת

New member
את וודאי מתבדחת

היום משדרים לחץ לרווקים? שאלי את הצעירות של שנות ה-70 מה היה הנוהג בתקופתן, כאשר הגיעה בחורה לפירקה (והפרק התחיל בגיל 19-20 ) וטרם נישאה? היא נחשבה לבתולה זקנה... ומה אם הגיעה לגיל 22 - ועדיין רווקה? הרי שהיתה מסתובבת עם אות קין על מצחה... הסיבה לזילות בחיי המשפחה טמונה לדעתי, דווקא בהבנה היותר עמוקה ופתוחה, שזוג חי ביחד לא בגלל שהם "חתומים" על מסמך הרבנות, אלא בגלל שהם רוצים לחיות ביחד. היום, בשל המצב הרעוע, המשדר חוסר ביטחון, המונע אפילו את תכנון יום המחר - כי אין לדעת מה ילד יום, המשפט "אכול ושתה כי מחר נמות" קיבל משנה תוקף. וככה נדדנו בתוך העיר הגדולה, וחזרנו לבעיית הלחץ נגד הרווקים/ות
לא להילחץ ולא לתת לאיש להלחיץ. איש כטוב בעיניו יעשה.
 

MayRosen

New member
אולי הגיל השתנה אבל השאר לא

אז היום בגיל 30 את נחשבת סחורה פגומה, זה שזה קורה בגיל מאוחר יותר לא אומר שזה לא קיים. נכון בנוסף לכך גם מוסד הנישואין איבד מכוחו ורבים מתגרשים ביתר קלות מאשר פעם. אסכם במשפט ששמעתי פעם- עדיף בחורה גרושה בת 30 מאשר רווקה בת 30! לא שאני מסכימה עם המצב אבל הוא קיים! (גם היום)
 
למעלה