גינות ומועדוניות במקום כספומטים
גינות ומועדוניות במקום כספומטים לסם בלוד יום שני, 18 ביולי 2005, 11:06 מאת: רוני זינגר, הארץ בי"ס א-רשדייה בלוד. מפקד המשטרה מתקשר לעירייה לברר מדוע לא פינו את האשפה (צילום: מרכז מוסאווא, הארץ) לאחר מבצע משטרתי שנמשך שנה, שכונת הרכבת בלוד נקייה כמעט מסמים. "יש שינוי אמיתי", אומרים התושבים, אך הדרך עדיין ארוכה עד לפני שנה, הדבר היה ידוע: בשביל להשיג סמים - לא משנה כמה ומאיזה סוג - יש להגיע לאחת מהשכונות הערביות בלוד. שם אחד הצעירים היה מכוון את "הלקוח" אל "הכספומט" - תחנת ממכר הסמים המקומית, שעשרות כמוה היו מפוזרות בשכונה. כדי להגיע במהרה, פשוט היה צריך לנסוע לעבר אחת מהנוריות שהבהבו מעל לחומות המתחמים הבצורים - לסימון נקודת מכירה. אלא שבתחילת השבוע שעבר לא הבהבה אף נורית בשכונת הרכבת, שכונת ס"ח ושכונת פרדס שניר. אפילו חומות הבטון הגבוהות כבר לא היו. ברחובות, שבהם עדיין לא סלול אספלט, נראו נשים שעסקו לעת ערב בהליכה ספורטיבית נינוחה. אף נרקומן לא ישב בצדי הדרך. "אין ספק, השכונה השתנתה. כבר לא מפחיד בחוץ וכמעט שאין סמים. יש פה שינוי אמיתי", אמרה תושבת הרכבת, אמל ברגיתה, ולדעתה הצטרפו תושבים רבים. לפני כשנה עוד שימש המבנה הרעוע שמאחורי ביתה של ברגיתה כמאורת סמים. אלא שמאז, "פשטו" התושבים בשיתוף משטרת לוד על המבנה, ניקו אותו וציירו על קירותיו ציורים; כיום המקום משמש כמועדונית בשעות אחר הצהריים לילדים בני 12-6. הסביבה, שבעבר היתה מלאה במחטים מזוהמות, נוקתה גם היא במבצע משותף. אבל לא הכל ורוד בשכונות העניות של לוד: התשתית התברואתית עדיין הרוסה, ולילדים עדיין אין כמעט פעילויות חברה. בנוסף, פה ושם עדיין פועלים "כספומטים" בודדים, שנפתחים ונסגרים לסירוגין. ואולם, לא מעט תושבים מרגישים שייתכן שהמצב בשכונות משתפר בתקופה האחרונה - בעיקר בזכות המשטרה המקומית, וכמעט ללא עזרתה של העירייה. לפני כשנה וחודשיים הסתערה משטרת מחוז המרכז על השכונות, ובתורת לחימה כמו-צה"לית, פתחה במלחמה בפשיעה הקשה ובסמים ששטפו את האזור (ראו קישורית למטה). תושבי השכונה הקימו זעקה נגד המבצע הייחודי, וגם "הארץ" פירסם שורת כתבות שתיעדו את המחסומים הנוקשים שהוצבו בפתחי שכונות הרכבת, ס"ח ופרדס שניר. התושבים דיווחו על ההשפלה שבמסירת תעודות הזהות לשוטרים בכל פעם שחזרו לבתיהם, ואף איימו בעתירה לבג"ץ נגד הפעילות הכוחנית של המשטרה - שכינתה את המבצע בשם הפיוטי "אי ירוק בים". בפועל, המשטרה הפעילה מאות שוטרים ודחפורים, שהרסו את כל מתחמי הכספומטים בשכונות. תושבי השכונה טענו אז כי המשטרה מרשה לעצמה לפעול בשכונות שלהם בדורסנות שנקטה, רק מכיוון שהתושבים הם ערבים. "שמו שלוש שכונות תחת עוצר, וככה חושבים להילחם בסמים", אמר אז רדאד אבו-קישק, תושב המקום. מאז, המשטרה ישבה בשכונות כמעט באותה המתכונת. פעם אחר פעם הובאו למקום דחפורים שהרסו את הכספומטים; שורה של מעצרים בוצעו נגד סוחרי הסמים; ונרקומנים שהתנדנדו ובאו אל השכונות כדי לרכוש סם, נהדפו בכבישי הכניסה על ידי השוטרים. ראש העיר מסרב לענות "אין מה לומר. המצב באמת השתנה והמבצע של המשטרה הצליח. עכשיו התקשורת צריכה להתחיל גם היא לנקות אותנו מתדמית העבריינים", אומר ערפאת איסמעיל, רכז שטח של ארגון שתי"ל, העוסק במאבק לשינוי חברתי בעיר. אלא שאיסמעיל טוען כי בעוד שהמשטרה עשתה את שלה, בדרכים הידועות לה, על העירייה כעת לקחת את המושכות ולעבוד: "אמנם הפשע טופל. אבל מה הלאה? מה עם הקמת מועדונים, טיפול בביוב, באשפה, בגינות? את כל זה לא עושה העירייה". גם בוסיינה דביט, פעילת שתי"ל, מסכימה כי "קיים בשכונות שיפור משמעותי והתושבים אכן מרוצים. אם כי הסמים עברו לשכונות אחרות בעיר". אך דביט דווקא יוצאת נגד העובדה שהיתה זו המשטרה שלקחה על עצמה את שיקום השכונות: "אחרי הכל, למשטרה יש פתרונות ברורים שקשורים בהפעלת כוח. הם יודעים איך 'להילחם' באוכלוסייה הערבית. תפקידה אכן להיאבק בפשיעה, אבל השאלה האמיתית היא איך קרה שדווקא המשטרה היא שהשתלטה על השכונה, על האוכלוסייה האזרחית הישרה, והמשטרה היא שמציגה מצגות של ילדים שמחים במועדוניות, שהיא עצמה מקימה. זה תפקידה הבלעדי של העירייה לעשות כן, ולצערי לא כך הדבר". מפקד תחנת לוד, רפ"ק עמי אשד, שממשיך את פעילות קודמו בתפקיד, מלא בחזון להבראת השכונות. כיום הוא פועל להקמת מועדון כדורגל לילדי שכונת הרכבת, ומתקשר באופן אישי לוודא עם העירייה מדוע לא פינו זבל מאחד הרחובות שבהם עלתה האשפה על גדותיה. במידה מסוימת, פעילות המשטרה בשכונות אלה מזכירה את אותה "תוכנית ג'וליאני", שעליה מדברים בכירים באחרונה: שוטרים בכל קרן רחוב וטיפול מהיר בכל בעיה - גדולה כקטנה. מפקד מחוז המרכז, ניצב בני קניאק, מסכים שיש דמיון בין שני המודלים: "אני בהחלט מסכים שאחת הדרכים להתמודד עם תופעת הפשיעה הרחבה, בהתאמה כמובן לכל אזור, היא אותה פעילות של 'אפס סבלנות' - כל דבר שקורה בגזרה מטופל, ומיד. תחושת הביטחון של התושבים ניכרת". ואולם, קניאק מציין כי הצלחת פעילות שכזו תלויה ביכולת העבודה המשותפת עם "כלל המערכת", והכוונה היא לרשות המקומית, שלטענת התושבים אינה עושה כמעט דבר להבראת השכונות. גם במשטרה ניתן לשמוע קולות בדבר השתתפותה הדלה של העירייה בשיקום השכונות: "הם רק יודעים לצעוק בשמנו על קיפוח, אבל כשמקבלים כבר כסף, הוא לא הולך אלינו", טוענת דביט. ניסיון לשוחח עם ראש העיר, בני רגב, על מצב השכונות שבאחריותו - נתקל בסירוב. הוא טען, בין השאר, כי מדובר ב"קשקושים, אתם העיתונות מחפשים רק לכלוכים". וואלה
