כאילו שצריך יום
שלם ביד ושם כדי לדעת מה קרה בשואה.
כל החיים חופרים בזה, תכניות דוקמנטריות, ניצולי שואה לבתי הספר, ספרים, חלק נכבד מתכנית הלימוד בהיסטוריה, יום שלם שמוקדש לשואה וכו'..
שלא תטעה אני הכי בעד "נזכור ולא נשכח"
והכי בעד להעביר לדורות הבאים את המורשת של העם היהודי.
אבל העם היהודי מורכב מעוד זרמים ועדות.
לא זכור לי שעשו איזה יום בשנה על מעפילי אגוז, גירוש ספרד, פרעות עדן, שואת יהודי לוב וכו'
כולם סבלו.. וכולם עברו פראות וגזענות.
אבל להעביר מישהו זוועה כדי שיחוש בסבל של האחר?
דביל זו מילה עדינה עבור אחד שרושם משפט כזה.