העולם צבוע
כולנו יודעים באיזה עולם אנו חיים. כולנו יודעים באיזה מדינה אוכלת יושביה אנו מתקיימים. כל אחד דואג לתחת שלו. כל משפחה דואגת אך ורק לילדים שלה ולאלה שמסביבה בכלל לא מתייחסת. כולנו רואים איך הבחורים נוהגים בכבישים...מקללים..מגדפים. כולנו יודעים מה קורה בדיסקוטקים כששני בחורים רואים בחורה מדהימה...איך הם מסוגלים לאכול ולדקור אחד את השני. כולנו יודעים מה ייקרה אם ננסה לבקש ממישהו לעמוד לפניו בתור בבנק או לפני הכניסה לדיסקוטק.....פפפפפחחחחחחח....נקבל יריקה בפרצוף. כולנו שומעים את הקללות בכביש וברחוב. בקיצור...אין פה ולו טיפת כבוד ואהבת האחר...כי כאלה אנחנו...חארות של אנשים...פפפפחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אתם בטח שואלים..."נו...אז מה הפואנטה..?..מה הוא רוצה?? אז ככה: איך אתם מסבירים את העניין הזה שכאשר חייל מת בצה"ל...או בחורה מתה בפיגוע....או סתם גבר נפטר בגלל מחלה....או חיילת נהרגת בתאונת דרכים.....ובלה בלה בלה בלה בלה........... פתאום כולם היו אנשים "נפלאים"...עם "לב זהב"...."יפים"...."לב של תינוק"......"אחד שאוהב לתת"......."איש רחמן וטוב לב.....שלא היה כמותו.... "נשמה שרק אהבה לתת......וכל הסופרלטיבים המשעממים האלה.והזיוני שכל האלה. ואני שואל:.....בקצב שאנשים מתים כאן בארץ....אז באמת כל יום מתים לנו כאן הרבה אנשים (ילדים,נערים,בחורים,בחורות,נערות,גברים,נשים וכו'..)..מן הסתם כאלה שחיו איתנו והיו חלק מהמציאות המעאפנה שלנו...וחלק מאותה תרבות של התלהמות,רוע,וחוסר לב. אז לפי כל הסופרלטיבים המדומים והמלוקקים האלה.....העולם בעצם,אמור להיות ממש ממש ההיפך ממה שהוא עכשיו. כי אם יש כ"כ הרבה כאלה נפלאים,עם לב נשמה...רגישים,אהובים שונאי ויכוחים ומכות...אז....איך יכול להיות שבכל מקום שאנחנו הולכים נמצאים סביבנו רק חרא של אנשים??? יכול להיות שגם האנשים שאני כ"כ אוהב ...שלא מדובר בי..הם מניאקים חסרי לב וכולירות.(וכשמדובר בי....אז הם הכי מדהימים שבעולם..אין לי בעיה עם זה). אבל למה לזיין את השכל עם כל המשפטים הסתמיים האלה. מת חייל וכל הסופרלטיבים נשפכים....כאילו מה. זה יכול היה להיות בדיוק אותו חייל שבשבוע שעבר בדיסקוטק זיין את הצורה לאיזה מישהו שניסה לבקש ממנו רק טובה קטנה (למשל..להחנות במקומו). אז די לזיין את השכל. את כל הסופרלטיבים על המתים...תשאירו בבית. כי זה הכל חארטה. וזה מעניין לי את התחת. ותחשבו על זה----בגלל זה העולם נראה כפי שהוא נראה כנראה. צבוע
כולנו יודעים באיזה עולם אנו חיים. כולנו יודעים באיזה מדינה אוכלת יושביה אנו מתקיימים. כל אחד דואג לתחת שלו. כל משפחה דואגת אך ורק לילדים שלה ולאלה שמסביבה בכלל לא מתייחסת. כולנו רואים איך הבחורים נוהגים בכבישים...מקללים..מגדפים. כולנו יודעים מה קורה בדיסקוטקים כששני בחורים רואים בחורה מדהימה...איך הם מסוגלים לאכול ולדקור אחד את השני. כולנו יודעים מה ייקרה אם ננסה לבקש ממישהו לעמוד לפניו בתור בבנק או לפני הכניסה לדיסקוטק.....פפפפפחחחחחחח....נקבל יריקה בפרצוף. כולנו שומעים את הקללות בכביש וברחוב. בקיצור...אין פה ולו טיפת כבוד ואהבת האחר...כי כאלה אנחנו...חארות של אנשים...פפפפחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אתם בטח שואלים..."נו...אז מה הפואנטה..?..מה הוא רוצה?? אז ככה: איך אתם מסבירים את העניין הזה שכאשר חייל מת בצה"ל...או בחורה מתה בפיגוע....או סתם גבר נפטר בגלל מחלה....או חיילת נהרגת בתאונת דרכים.....ובלה בלה בלה בלה בלה........... פתאום כולם היו אנשים "נפלאים"...עם "לב זהב"...."יפים"...."לב של תינוק"......"אחד שאוהב לתת"......."איש רחמן וטוב לב.....שלא היה כמותו.... "נשמה שרק אהבה לתת......וכל הסופרלטיבים המשעממים האלה.והזיוני שכל האלה. ואני שואל:.....בקצב שאנשים מתים כאן בארץ....אז באמת כל יום מתים לנו כאן הרבה אנשים (ילדים,נערים,בחורים,בחורות,נערות,גברים,נשים וכו'..)..מן הסתם כאלה שחיו איתנו והיו חלק מהמציאות המעאפנה שלנו...וחלק מאותה תרבות של התלהמות,רוע,וחוסר לב. אז לפי כל הסופרלטיבים המדומים והמלוקקים האלה.....העולם בעצם,אמור להיות ממש ממש ההיפך ממה שהוא עכשיו. כי אם יש כ"כ הרבה כאלה נפלאים,עם לב נשמה...רגישים,אהובים שונאי ויכוחים ומכות...אז....איך יכול להיות שבכל מקום שאנחנו הולכים נמצאים סביבנו רק חרא של אנשים??? יכול להיות שגם האנשים שאני כ"כ אוהב ...שלא מדובר בי..הם מניאקים חסרי לב וכולירות.(וכשמדובר בי....אז הם הכי מדהימים שבעולם..אין לי בעיה עם זה). אבל למה לזיין את השכל עם כל המשפטים הסתמיים האלה. מת חייל וכל הסופרלטיבים נשפכים....כאילו מה. זה יכול היה להיות בדיוק אותו חייל שבשבוע שעבר בדיסקוטק זיין את הצורה לאיזה מישהו שניסה לבקש ממנו רק טובה קטנה (למשל..להחנות במקומו). אז די לזיין את השכל. את כל הסופרלטיבים על המתים...תשאירו בבית. כי זה הכל חארטה. וזה מעניין לי את התחת. ותחשבו על זה----בגלל זה העולם נראה כפי שהוא נראה כנראה. צבוע