העולם כפלא.

ינוקא1

New member
העולם כפלא.

לדעתי זו פסגת הישגיו הרוחניים של האדם.
ראיית העולם כפלא

ראיית הפלא בכל עץ , בכל אדם , בכל אבן , ראיית הפלא שב"תפיסה" עצמה.


ככל שאנחנו "רגילים" לעולם , הוא נעשה יותר מובן מאליו בעיננו , ולכן איננו פלא.

אך ככל שאנו מבינים ששום דבר איננו מובן מאליו , ככל שאנחנו מבינים שהכל יכול להיגמר תוך רגע על ידי המוות , אנחנו פשוט אומרים תודה גם על כל הדברים הפשוטים :
אנו אומרים תודה על כל רגע בו העיניים רואות צבעים ואור שמש , על כל רגע בו האוזניים שומעות צלילים , על כל ריח , על כל טעם , על הפעולות הנפלאות של הגוף , תודה על כל האנשים האהובים לנו , תודה על העולם המופלא והמסתורי בו אנו חיים.

כלומר ראיית העולם כפלא , באה דווקא על ידי כך שזוכרים את המוות בכל רגע.
ראית העולם כפלא באה דרך ההבנה שהכל יכול להיעלם וממילא כלום איננו מובן מאליו.

המוות נותן לחיים את ערכם


|לכן הארת אמת , משמעותה היא חיבור של תודעת החיים ותודעת המוות שבאדם.


ביטול והתחדשות העולם בכל רגע ורגע.





 

ינוקא1

New member
והשיר :


העולם כפלא


אם ישאלו אתכם היכן ?
אמרו להם – כאן !
בכל ציץ עשב , בכל פנים , בכל פרח.
אם ישאלו אתכם היכן ?
אמרו להם – כאן !
בדמעה , בכאב , ובצחוק.

פתחו את קירות לבכם
וראו את הפלא.
המושלך כלאחר יד.
מתגולל ברחוב
ופושט יד.
 
שטויות

אין שום דבר פלאי במאורע כלשהו. לא לידה, לא מוות, לא חישה, לא ניסים ולא אותות ומופתים, לא תודה ולא יופי, לא דברים פשוטים ולא דברים מורכבים.
אלו הכל דברים נפרדים, חלקים שקשורים בקשרים מכאניים.
המופלא, או המיסטי, הוא לא החלקים האלו, הוא לא "איך" מורכב העולם אלא הוא עצם העובדה שיש משהו בכלל. כל הדברים כאחדות אחת- עצם קיומם.
 

lightflake

New member
זה בדיוק הפלא שבכל אותם דברים

העובדה שבכלל משהו קיים
העובדה שיש מודעות למשהו שקיים
עצם עובדת המודעות

וכל "דבר" בעולם מצביע על העובדה הזו
 
מודעות היא רק חלק

ואין בה שום דבר פלאי לכשלעצמו.
הפלאי הוא בעצם הקיום של משהו בכלל. אין דבר מיוחד, מבחינה זו, במודעות יותר מאשר בזבוב מת. שניהם "דברים" ושניהם חלקים מהשלם, ולכן חסרי משמעות מיסטית או מופלאה.
 

lightflake

New member
מצטער

האמת שכל מה שכתבת פה לכולם מאוד יפה וחכם אבל על ההודעה הזו אני לא מסכים, למה ? האם ניתן לתפוש את המודעות ? האם ניתן להצביע עליה ?
אתה עכשיו לוקח את המילה מודעות ומחבר לה איזה רעיון ומתייחס אליה כאל הרעיון ואז כביכול היא הופכת ל"עוד תופעה" כמו כל תופעה אחרת, אבל תבדוק את זה יותר לעומק, אמנם אנחנו מדברים על מודעות ככה כאילו היא עוד דבר בתפיסתנו אך זו טעות אופטית, אין הבדל באמת בין "עצם הקיום" לבין "מודעות". זה אותו הדבר למעשה. וזה כלל לא "דבר". רק לצורך הדיבור אנחנו יוצרים מזה "דבר" בשכלנו, אף אחד מעולם לא ראה מודעות או חש מודעות, כל מה שקיים קיים בזכות מודעות (תודעה, אני לא עושה הבחנה כי זו הבחנה שגויה לדעתי) קיום ומודעות מצביעים על פן אחר (בתפישתנו) של אותו דבר אחד, עד כדי כך שניתן לומר שכל דבר הוא מודעות, צורות שמשתנות שכולן "עשויות" מאותו דבר שבלעדיו הם פשוט אינם קיימים. זה נחמד לחלק את הדברים בשביל לעשות סדר הגיוני מסוים, אבל האם אי פעם נתקלת (באמת, לא בדמיון) בקיום כלשהו הנפרד ממודעות ?

זה טריקי
אבל אל תשלול מיד ותתחיל לצעוק, נסה פעם אחת לבדוק באופן ממשי, חפש קיום כלשהו שאינו מודע, בדיקה זה חייב להיות עכשיו, לא להשתמש בזיכרון ולחבר אליו הגיון כלשהו (לדוגמה: אם חפרתי ומצאתי אבן באדמה, אני מסיק מכך שקיומה היה עוד לפני שנעשתי מודע לקיומה - זה הגיוני, אבל זו לא הוכחה ממשית, ממש כפי שבחלום אתה יכול למצוא אבן - זה לא אומר שיש לה ממשות מעבר לרגע בו אתה מוצא אותה - למרות שזה "הגיוני" - כאשר אתה מתעורר מהחלום אתה מבין שההגיון רק הוליך אותך שולל...)
 

ינוקא1

New member
מי שלא רואה את הפלא

ב"כל אותם הדברים" אותם אתה מציין - לידה , מוות , חישה ....
לא מסוגל לראות גם את הפלא שבקיום.

מי שליבו סגור בפני המחט , לא יכול להיות פתוח בפני ההר.
 

ינוקא1

New member
הקיום מתבטא דרך הדברים הקטנים.

כיצד תראה את התמונה , מבלי לראות את הצבעים או הקווים ?
 
שטויות

כל המאורעות הנפרדים הם סתמיים ביחס למופלא. כל משמעותם נובעת מהקשרים ההדדיים ביניהם, וכולם נמצאים על אותה רמה.
יש רק דבר אחד שאינו נמצא באותה רמה של הפרטים, והוא השלם.
עצם קיומו של השלם- הוא המיסטי והוא המופלא.
על המיסטי או המופלא הזה אין מה להגיד ולכן יש לשתוק.
 
השלם לא מתבטא כלל. החלקים מבטאים רק חלקים

אחרים. אין להם משמעות אלא ביחס לחלקים אחרים שהם קשורים אליהם.
הכרתנו היא חלק מהשלם והיא תלויית זמן ומרחב ולא יכולה לתפוס את כל החלקים (איננו יודעים הכל ולא נדע הכל) ולכן, ככל שנרחיב את מפת הקשרים ההדדיים לעוד ועוד חלקים, עדיין לא נתפוס את השלם, מה שאומר שאין שום דרך לתפוס את השלם.
ולכן הניצוץ היחיד של פלאיות או מיסטיות הוא בעצם קיומו של כל היש ולא בקשרים ההדדיים בין התופעות הנפרדות שהן סתמיות ותלויות זו בזו.
שגיאתך, בין אם תודה בה ובין אם לא, היא בכך שאתה מזהה את הפלאי או המיסטי כפונקציה של הרחבת הידע.
 

ינוקא1

New member
השלם נמצא בקטן ביותר , בדיוק כמו בגדול ביותר.

וכמובן אינני מודה ב"שגיאותי" ...
 
הצהרתך חסרת שחר

אין לך שום דרך לדעת ש"השלם מתבטא" ובכלל אין לך שום דרך לדעת משהו על השלם.
באותה מידה יכולת לפזר הצהרה אחרת, חסרת שחר.
אינך אלא מנחש ניחושים, מחפש רוחני, מפוקפק, רב פרצופי.
אין טעם בדבריך.
 
למעלה