העולם הערב

giloni

New member
העולם הערב

חזר אל 1967 בחסותה של הליידי הראשונה של הפורום: הטקסט הצמוד שלה, המרכאות - כרגיל - שלי: Astronomy Domine – The Piper At the Gates of Dawn – Pink Floyd 4:12 יריית הפתיחה ל- Space-Rock . את הנצנים שנזרעו פה נראה אח"כ במהלך שנות השבעים.. שיר מהפנט מאחד האלבומים החשובים ביותר של השנה, העשור ואולי כל ארבעת העשורים האחרונים. זו האלבום להתחיל בו את 1967 (והאחרון ברשימה, הגם שקדם לזה, הוא הנכון לסגור בו). כשמקשיבים לAstronomy Domain וכשרואים את הצילומים הסהרוריים של הביצוע הבימתי, רואים עולם שלם שנולד באותו רגע על הבמה. בשבעת עידני הרוק - הסידרה המצויינת של הBBC, הביצוע לשיר הזה נקשר ישירות למחתרת הקטיפה, שלה ולפאם פטאל שלה הקדשנו את השיר הבא": Femme Fatale- The Velvet Underground & Nico 2:38 אלבום חשוב ומשפיע. גם ניצני גלאם וגם פאנק. לו ריד כתב את השיר לפי בקשתו של וורהול ל- Edie Sedgwick השחקנית, שכיכבה בחלק מסרטיו אבל השיר הוא כל כולו ניקו. "מה שבארט וחבריו עשו בלונדון, לו ריד, ג'ון קייל ואנדי וורהול עשו בניו-יורק. הורודים היו אולי יותר מוזיקאנטים, אבל חבורת המיצג הנודד של וורהול הייתה הרבה יותר פטאליסטית ובוטה. דווקא השיר הזה חושף טפח של רוך ביצירה של לו ריד, מה שמלמד על הנשמה היתרה שלו, לא פחות מהזעם האורבני שליווה את יצירתו במשך שנים" Break on Through – The Doors – The Doors 2:30 1967 היא בהחלט השנה של הדורס. שני אלבומי בכורה. שניהם מצויינים. ולו רק בשביל לשמוע את מוריסון מבטא ומדגיש את המילים Destroy ו – Divide. איזה יופי. עכשיו אל השמש של החוף המזרחי. גם המלאנכוליה של מוריסון נראית מוזמנת - לא לאמר מלאכותית. אין מה לעשות, עם שמש ואהבה כמו שהחוף המערבי העניק להיפיס הצעירים, גם מוריסון לא היה יכול להיות לו ריד. יפה וחשוב לא פחות - השלתות בשנה פורייה עם שני אלבומים. זה הראשון". Another Time - One Nation Underground- pearls before Swine 3:07 השיר הראשון שטום ראפ מנהיג הלהקה כתב. איך כותבים על ההתחלה שיר כזה? כמה כשרון צריך? וזו להקה שכולם צריכים להכיר אותה וחבל, שהיא נותרה כמעט ללא השמעות ברדיו (למרות שתפסתי את בועז כהן על חם לפני שבוע משמיע אותם). "אלבום מקסים. אני שמח שניתנה לי האפשרות להשמיע ממנו משהו - כל דבר שהו. אני מבטיח להשמיע גם מבלקלאווה, שאותו אני אוהב לא פחות" Orange Skies – Da Capo – Love 2:49 לפני שיצא Forever Changes האלמותי, יצא Da Capo. בריאן מקלין הוא סוג של אשף וזה לא פשוט כשאתה חולק להקה עם ארתור לי. שיר המתאר בצורה כל כך קסומה איך מרגישים כשמתאהבים. "כל הכבוד על הבחירה, נורית. אחד השירים הנפלאים של העשור. כמה רוך, עדינות, אהבה יש בשיר הקטן והמרגש הזה". Goodbye & hello Goodbye & Hello – Tim Buckley 8:38 ארוך אבל שווה כל שניה. אפשר להרגיש פה את מלוא הפוטנציאל שניחן באקלי. "פוטנציאל שנקטע, פוטנציאל שלא מומש ממש, ואולי זו גם לא הייתה כוונתו. בחייו הקצרים הוא לא הצליח להגיע למקומות שזמרים-משוררים הרבה פחות מחוייבים לאמירות שלהם הגיעו אליהם - בלי לנקוב בשמות..." I'll be Your baby Tonight - John Wesley Harding – Bob Dylan 2:34 אין תכנית סיקסטיס בלי דילן. אלבום מצויין. כל שיר מהאלבום הזה ראוי. את זה אני אוהבת במיוחד. "בובי הבלוזי. כמו שצריך באלבום שלפעמים נוטים להשכיחו. אני הייתי משמיע את St Augustin שמהווה עבורי סוג של המנון והיה שיר הפתיחה שחבר טוב שלי הקריא את תרגומו לעברית בתחילת ההרצאות שלי על הפולק-רוק, אבל בלוז טוב כזה תמיד טוב". Jimmy Hendrix-hey Joe, Are you Experienced? 1 "לא היה ברשימת הקניות של נורית, אלא בהערת קצה - לקחתי לצומת הלב והוספתי. בלי הנדריקס אי אפשר. ביצוע מצמרר לשיר העממי הזה, שמוביל אותנו יחד עם ג'ימי אל המקום שבו הוא אסף את הצלחותיו הראשונות: אנגליה" World of Pain - Disraeli Gears- Cream 3:05 באלבום הזה יש המון שירים טובים. משום מה "עולם של כאב" לא זכה למספיק השמעות רדיופוניות ולטעמי לא קיבל את המקום, שהשיר הנפלא הזה באמת ראוי לו. שיר מצמרר. "אכן כך, עוד אלבום של MUST ובאמת הגיע הזמן לשמוע ממנו משהו אחר פרט לשני השירים הראשונים המצליחים והמרקידים". The Yardbirds - Little Games, Little Games מקלפטון אל ג'ימי פייג' ואל האלבום הזה, שגם הוא תרם את תרומתו להפיכת 1967 לאחת השנים החשובות בהיסטוריה של תרבות המערב... אולי יש כאן הגזמה, ובכל זאת - את הקול של קית' ראלף אני מאד אוהב - גם את הגיטרות של פייג' ובאק ואפילו של דרז'ה Miss Amanda Jones- Between the Buttons- The Rolling Stones 2:48 השיר הזה תמיד סיקרן אותי. הוא יפה,מיוחד ובלתי מושמע לחלוטין. זו הזדמנות טובה להשמיע אותו. "האמת, שהאלבום הזה הוא מסוג האלבומים שכששדרן מקבל ליד, רואה את Lets spend the night together יפה עשית, נורית שלקחת אותנו אל הרצועות האחרונות של האלבום שם מסתתר שיר כל כך יפה. איפשר לי גם לתקוע בדיחה על שמעון פרס, אבל אותה יבינו רק הקשישים שבפורום..." A day In The Life – Sgt. Pepper – The Beatles 5:33 1967 היא השנה של הסרג'נט. כמו הפייפר זה אלבום נצחי. הכל כבר נאמר, הכל גם נכתב והאלבום ממשיך להיות טוב בדיוק כמו ביום שנוצר. יום בחיים הוא מאסטרפיס, שמכיל את כל הרסיסים, שמהם עשויה מוסיקה משובחת. "אם הפייפר פתח את התכנית, האלבום הזה - ובמיוחד השיר הזה, צריך לסיים אותה. עבורי, ההמנון של 1967. כך סיימנו תכנית בלי להשמיע כמה מאבות המזון (ובעיקר, לאוכלי הצפרדעים שביניינו) כמו המודיז עם לילות המשי הלבנים או פרוקול הארום עם בהיר יותר מחיוורון (כמו שתרגמוהו בפרטצ'לנד). גם הNice לא באו למסיבה שרציתי להזמין אותם אליה ועוד כמה. לא נורא, תמיד תהיה תכנית הבאה. ולבחור השביעי שנתן רשימה - אתה הבא בתור. יקי
 

melancholy man

New member
יופי של תוכנית יקי

כבר כתבתי כמה היא מתאימה שלי, אבל עזוב זה, את המחמאות לפליליסט כבר תרמתי במשרד, ההסברים שלך בין השירים מראים עד כמה אתה מורה בנשמה, אני מקווה ששת מאזינך הפכו כבר לעשר ושהם יודעים להריך את השיעור הנפלא הזה. מה אתה אומר, 67 לא שווה עוד תוכנית באותו תרוץ? הפעם עם פרוקול הארום (לא בהיר יותר מחיוורון..), קלידוסקופ, הקינקס, הביי ג'ייז, הסמול פאסיס ואפילו ה nice, סוג של הקיץ של האהבה בלונדון הסוערת.
 

giloni

New member
תראה, אני יכול להשאר שם כל השנה

יש מספיק מה לשמוע בשביל עונה שלמה מ 1967. אני אמשיך. פלי ליסט אחרי פלי ליסט שאתם תאספו. התכנית כפי שהייתם רוצים לשמוע. כל אחד מהנשמה שלו יקי
 

LadyG

New member
איזה כבוד

קראתי כל מילה...התוספות שלך שובות לב. הבנת בדיוק את קו המחשבה שלי. אני שמחה
וחבל שאי אפשר לשמוע אותך במרכז. ההפסד כולו שלנו.
 
למעלה