וחוויותי בתור ילדה מחוננת
תודה לאל שכנראה לא היתה בכלל אופציה לשלוח אותי לבית ספר למחוננים. חברה טובה שלי היתה בבית ספר כזה והיא סיפרה לי סיפורי זוועה דומים לשלכם. ההורים שלי תמיד האמינו שאני יכולה לעשות הכל (לפעמים יותר ממה שבאמת יכלתי, אם להודות על האמת). אבא שלי לימד אותי לקרוא, לכתוב ולחלק שברים כבר בגן, ולא חשב לרגע שזה שאני בת צריך לשנות משהו. אמא שלי היא מסוג האנשים הממש מוכשרים עם מגע זהב - גם בעבודה אינטלקטואלית וגם בעבודת כפיים, אז גם היתה לי דוגמא טובה בבית. כשסיימתי את כיתה ד´ קפצתי כיתה, אבל לא לפני שההורים שלי ובית הספר וידאו שזה לא יגרום לי לבעיות חברתיות. וחוץ מזה היו החוגים והקייטנות הנהדרים של "נוער שוחר מדע", בהם היו גם בנים וגם בנות, ושהציעו מגוון נושאים, לא רק במדע פרופר אלא גם חוגים כגון עיתונות או קולנוע.
תודה לאל שכנראה לא היתה בכלל אופציה לשלוח אותי לבית ספר למחוננים. חברה טובה שלי היתה בבית ספר כזה והיא סיפרה לי סיפורי זוועה דומים לשלכם. ההורים שלי תמיד האמינו שאני יכולה לעשות הכל (לפעמים יותר ממה שבאמת יכלתי, אם להודות על האמת). אבא שלי לימד אותי לקרוא, לכתוב ולחלק שברים כבר בגן, ולא חשב לרגע שזה שאני בת צריך לשנות משהו. אמא שלי היא מסוג האנשים הממש מוכשרים עם מגע זהב - גם בעבודה אינטלקטואלית וגם בעבודת כפיים, אז גם היתה לי דוגמא טובה בבית. כשסיימתי את כיתה ד´ קפצתי כיתה, אבל לא לפני שההורים שלי ובית הספר וידאו שזה לא יגרום לי לבעיות חברתיות. וחוץ מזה היו החוגים והקייטנות הנהדרים של "נוער שוחר מדע", בהם היו גם בנים וגם בנות, ושהציעו מגוון נושאים, לא רק במדע פרופר אלא גם חוגים כגון עיתונות או קולנוע.
