אהה, שמוליק
אם אתה רוצה שינוי בחייך, תקום ותעשה אותו, אני די משוכנעת שזה מה שאלוהים יענה לך. אלוהים נתן לנו מגרש משחקים (העולם), וכלים (גופנו, תודעתנו, שיכלנו, נשמתנו), ונתן לנו גם חופש בחירה. חופש בחירה לעשות עם חיינו מה שאנו רוצים לעשות מהם. ליברוא את המציאות שלנו. אף אחד לא יעשה בשבילך את העבודה, רק אתה. החיים שלך הם היצירה שלך ונראה לי שזו היתה הכוונה של אלוהים: שאנו ניצור את חיינו. וכשאנו מממשים את היכולות שלנו, בהנאה ובאהבה ובמאמץ ובאתגרים, אנו מממשים את החלק האלוהי שבנו, כי אלוהים הוא חלק מכל אחד מאיתנו, וכל אחד מאיתנו הוא חלק מאלוהים, כלומר, כל אחד מאיתנו הוא אלוהים בזעיר אנפין. והיות וכך, כמו שאלוהים בורא כך גם עלינו, ´אלוהימים בזעיר אנפין´, לברוא; את חיינו, את חוויותינו. לא כולם חיים כמו שתארת, רבים כן אך גם רבים לא. ניתן למצוא לא מעט אנשים שמממשים את יכולותיהם, עובדים במה שהם אוהבים, נהנים מהתהליך וכל הזמן צומחים וגדלים (אני למשל עובדת במה שאני אוהבת, ב´תחביב´ שלי, ונהנת מכל רגע, ואסירת תודה על זה בכל רגע (לאלוהים ולעצמי), ואני מתפרנסת מזה לא רע (ובלי השלמות הכנסה). אף אחד לא ´נתן´ לי את זה, אם הייתי מחכה שמישהו יעשה בשבילי, הייתי תקועה עכשיו בעבודה שאני לא אוהבת, מתוסכלת ומיובשת. אני ממש לא רואה את עצמי כמסוגלת לחיות כך. אז קמתי, עשיתי, דחפתי, הרחבתי את גבולותיי, את דימויי העצמי, את יכולותיי, קמתי ועשיתי, יצרתי לי את המקצוע הזה, את הפרנסה הזו, את הסיפוק, את האושר. יצרתי את חיי. ואני יוצרת אותם בכל רגע ורגע בדיוק כמו כל אחד אחר. נראה לי שההבדל הוא שיש כאלה שמודעים לזה ש א נ ו יוצרים את חיינו, והם עושים עם זה משהו, כלומר, יוצרים במכוון את מה שהם רוצים (בוריאציות שונות), ויש את אלה שלא מודעים לכך שהם הבוראים את חייהם, ואז אינם מכוונים ואינם מזמנים את מה שהם רוצים, אלא את התיסכול שהם חווים (אתה מביא אל תוך חייך את האיכות שאתה הווה.). אז לא שהכל מושלם, ושאין בעיות, ושאין תיסכולים, ולא שיש לי את
כל מה שאני רוצה בחיי, אבל אני בדרך, והרוב הוא חיובי ומספק. וטוב לי (גם ברגעים שבהם לא כל כך טוב לי). אתה אומר ´אנו רוצים שינוי, משהו בבסיס חיינו פגום, מישהו צריך להתחיל לתכנן את הדברים קצת אחרת.´ המישהו הזה הוא אתה. אם אתה חש שמשהו בבסיס חייך פגום אז תקום ותשנה אותו. ואל תגיד ´אבל המדינה הזאת, והממשלה, והערבים, והמוסדות המוניציפליים, והזיהום, והתאגידים´... תתחיל מקטן, ממה שאתה יכול להשפיע עליו - הפרטים הקטנים בחייך. תתחיל מעצמך, וזה מה שיביא את השינוי. ואם מספיק אנשים יעשו את השינוי בעצמם, יקחו את היוזמה ויתכננו את חייהם שלהם קצת אחרת, וישנו בחייהם הפרטיים, אז יש סיכוי שתיווצר מאסה קריטית שתשפיע גם על הקהילה, והחברה, והמדינה, והעולם, ומשהו ישתנה מהבסיס לא רק בחייו הפרטיים של כל פרט, אלא גם ברמה הכלל עולמית. זה מתחיל מאיתנו. לקחת אחריות אישית עלינו ועל מעשינו (ואז גם אחריות אישית על החברה בה אנו חיים...אבל זה השלב השני, לא הראשון. בעיני). "כל מסע של אלף מיל מתחיל בצעד אחד" (לאו טסה). קח אחריות על עצמך, אל תאשים אחרים (בטח שלא את אלוהים), אל תיתן להם את הכח ליצור את חייך שלך. קח את הכח בחזרה אליך, ובקטן קטן תתחיל לשנות אצלך (אולי אפילו סידור השולחן או ביצוע שיחת טלפון מסויימת זה הדבר שאתה צריך לעשות כדי להתחיל את השינוי, לא צריך להפוך את הכל ביום) ואני לא מדברת סיסמאות, אני מדברת את האמת שלי, שאני מיישמת (במידה כזו או אחרת) בחיי שלי, ושאני רואה שאנשים נוספים סביבי מיישמים אותה. זה מתחיל בך וניגמר בך. אלוהים כאן בשביל לאפשר לך ליצור את מה שאתה רוצה ליצור, לא את מה שהוא רוצה (אם זה היה כך, עולמנו היה נראה הרבה יותר טוב, נראה לי, אבל הוא נתן לנו את חופש הבחירה). ואם אתה באמת מעוניין בזה, אני ממליצה לך מאוד לקרוא את הספר ´שיחות עם אלוהים´, הספר השני (מאת ניל דונאלד וולש). בהצלחה.
