הסתער - השתער?

[טימור האמיץ]

הסתער - השתער?

שלום לכולם לפני כמה רגעים עלעלתי בספר "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים" של יוספוס פלוויוס שתורגם ע"י ד"ר י.נ. שמחוני. בכל מקרה, באחד העמודים נתקלתי במשפט שהלך בסגנון (לצערי אני לא זוכר באיזה עמוד זה היה... ולא נראה לי שאמצע אותו) - "היהודים השתערו על הערבים" (מתואר קרב בין כוחות הורדוס לכוחות ערביים כלשהם בסוריה). השין ב-"השתערו" נוקד כ-סין (שין שמאלית). בכל מקרה, תהיתי, האם זוהי טעות של המתרגם או שבאמת הייתה קיימת צורה כזו כשיצא התרגום (שנות ה-20 לדעתי)? מדוע כיום מקובל דווקא הצורה עם ס'? תודה לעונים.

 

[טימור האמיץ]

אמצא*

 

[איתי שלר]

זו אינה שגיאה

השורשים שֹע"ר וסע"ר הם שורשים מתחלפים. ובתנ"ך יש גם סְעָרָה וגם שְׂעָרָה במשמעות של סופה. והפועל להשֹתער מופיע דווקא כך בספר דניאל: וְיִשְׂתָּעֵר עליו מלך הצפון. היום כשיש בחירה בין שֹי"ן לסמ"ך (כשהצורה בסמ"ך קיימת במקורות: בתנ"ך או בלשון חז"ל) מעדיפים לכתוב בסמ"ך אולי כדי לא ליצור בלבול עם שי"ן ימנית. לכן סכין (בתנ"ך שֹכין), סחט (לעומת שֹחט) , מסמרים (בתנ"ך גם משֹמרות) ועוד

 

[טימור האמיץ]

תודה רבה! עוד שאלה שקשורה לנושא-

האם כשעוד השפה העברית המודרנית הייתה בחיתוליה, הייתה נטייה יותר "רומנטית" בקרב הכותבים והמתרגמים, והם בחרו להשתמש במשלב יותר מקראי מאשר זה התלמודי (של חז"ל)? לפי הבנתי התרגום של הספר נעשה בשנות ה-20, וללא ספק השפה שם בעלת משלב גבוה (אבל בכל זאת היא ברורה מאוד, שלא כמו תרגומים יותר מאוחרים כמו אלו של שנות ה-60, לפחות מנסיוני).

 

[איתי שלר]

אכן כן

הייתה העדפה של הצורות המקראיות על פני צורות מלשון חכמים.

 

[טימור האמיץ]

תודה

 

[sailor]

לא

מנדלי מו"ס ושלום עליכם ועוד רבים נטו להשתמש יותר בלשון חכמים ועגנון אף יצר ממנה שפה שכולה עגנונית ולא דומה לשפה של אף אחד אחר. נדמה לי שהנטיה ללשון התנך התפתחה בעיקר בא"י, אם כי היו כמובן גם כאלה בגולה שכתבו בשפה לכאורה תנכית ממש, הבולט - יל"ג (אהבת ציון, אשמת שומרון...).

 

[daviduuu]

שניהם אותו דבר.

קודם על הדברים נמצאים בספר הנ"ל בעמוד 307, ותקני אותי אם אני טועה. "אלה ואלה לא עייפו ולא יגעו, וכל היום השתערו הרומאים על החומה, והקרבות על יד שעריה נמשכו בלי הרף ולא נשארה צורת מלחמה אשר לא ניסו בה" דבר שני, הצורה הזאת בהחלט תקנית והיא מופיעה גם במילון אב"ש בערך שער הראשון בבניין התפעל: "השתער= הסתער, התנפל".

 

[daviduuu]

*ותקן

 

[טימור האמיץ]

את הציטוט הזה לא מצאתי, אבל בעמוד 307

 

[טימור האמיץ]

נלחץ האנטר,... התכוונתי לכתוב: בעמוד 308

יש שימוש נוסף בצורה "השתער": "וטיטוס סבב בראש רוכברים בחורים את חומת העיר מחוץ ותר לו מקום, אשר ממנו ישתער על החומה." משהו מעניין ששמתי לב פה הוא שבחלק זה המתרגם לא ניקד את ה-ש'.

 

[טימור האמיץ]

רוכבים*