הסתגלות לגן חדש

[bajayo]

הסתגלות לגן חדש

שלום לכולם. ביתי בת שנתיים ושבעה חודשים, הולכת מזה שבועיים לגן (פעוטון) חדש ופשוט לא מפסיקה לבכות כל היום. אפילו הגננות כבר מיואשות. היינו איתה שם בשבוע של הסתגלות וזה לא עזר. היא פשוט כל היום כמו תקליט שבור, "תתקשרו לאמא, תתקשרו לאבא, שיבואו לקחת אותי......", והיא חוזרת על זה בבכי כל היום. היא כבר ממש מותשת אבל לא מוותרת ואנחנו מתוסכלים ומודאגים. מה עושים?

 

[חנה גונן]

גם אצלנו היתה ילדה כזאת

שצרחה שבועים רצופים בכל בוקר והשבוע הפלא ופלא היא התחילה לחייך ולשחק יש ילדים שמשתלבים מהר יחסית ויש כאלה שיותר קשה להם,אין ברירה צריך הרבה סבלנות גם מצד הגננות והרבה אמפתיה לילדה, זה יעבור. שלך חנה גונן

 

[לאה_מ]

יש ילדים שלוקח להם הרבה זמן להסתגל

זה שהגננות מיואשות זה מאד לא טוב. הגננות לא צריכות להיות מיואשות - הן צריכות להיות מנוסות במקרים כאלה, לדעת להתמודד איתם, לדעת לתמוך בילדה ולהעביר לה את המסר שהן איתה, ושהיא תצליח להתמודד. אם הן מיואשות הן מקשות עליה את ההסתגלות עוד יותר. איפה היא היתה עד עכשיו? בבית? עם מטפלת? במשפחתון? בגן אחר? מה ההבדל בין המסגרת הנוכחית למסגרת הקודמת? מה אתם יודעים על המסגרת הנוכחית (איך הגעתם לגן הזה, מי המליץ לכם, כמה פעמים ביקרתם בגן להתרשמות, כמה זמן שהיתם בגן איתה וכו'). לא כל הילדים מסתגלים לפי אותו דפוס. יש כאלה (מעטים) שמשתלבים מיד בלי בעיה, יש כאלה שמסתגלים עם ההורים בתהליך שנמשך בין ימים ספורים לשבועות ספורים, יש כאלה שבהתחלה הולכים לגן בשמחה וכעבור כמה ימים או שבועות פתאום "נופל להם האסימון" והם מתחילים לבכות בפרידה, ויש ילדים שלוקח להם הרבה זמן. אבל כל ילד - ויהא דפוס ההסתגלות שלו אשר יהא - צריך תמיכה מהסביבה שלו (ובעיקר מההורים ומצוות הגן).