הבוס שלי
אדם לא חכם במיוחד, בלי שום ראייה מערכתית, שנגיד - אם הוא מקובע על הורדת זמני המתנה, הוא יתקבע על זה ובמקום לעזור עם טיפול שמתארך כי הוא בעייתי הוא יצרח עלינו שנסיים כבר את הטיפול. בנאדם שכשאני חולה (מה שקורה יותר מדי בזמן האחרון - ראו ערך היום) במקום לדאוג לשלומי לוחץ עליי להגיע למרות שיש לי סיקים. הרבה אנשים אצלנו, אם הם צריכים שיחת מנהל, הם משתדלים שזה לא יהיה איתו וממש מתחמקים כי הוא גרוע בשיחות שימור. מבחינתו זה או מכירה/שדרוג, או שזה כלום. שלא כמנהל הוא באמת בסדר, הוא לא בנאדם רע, והוא משתדל, אבל העובדה שהוא כ"כ לא חכם מונעת ממנו לנהל כמו שצריך. הוא מבטיח הבטחות ולא מקיים (גם לנציגים וגם ללקוחות), לא רואה את כל הצדדים של התמונה, ובאופן כללי נציגים די בורחים מהמרכז... למה אני לא מחליפה עבודה? כי הייתי אמורה לטוס לחו"ל לטיול של כמה חודשים, ודחיתי את הרעיון מסיבות אלו ואחרות, וכרגע נוח לי להישאר בבית, והתחלתי לעשות דברים שמעניינים אותי מחוץ לעבודה, אז עדיף לי להישאר במקום שאני מכירה, שמעריכים אותי בו, שאני יודעת את העבודה, ושאני מרוויחה לגמרי לא רע, מאשר לחפש עבודה חדשה שלא בטוח שתהיה יותר מעניינת/מאתגרת. קוראים לזה חוק ההתמדה, וכל עוד אני יודעת שזה זמני עד שאני אתחיל ללמוד (או אסע בקיץ) זה בסדר...
לכמה מכם יש בוס/אחראי משמרת נוראי, כזה שלא סובלים משמרות איתו ומתפללים לפני כל משמרת שהוא לא אחראי? למי שיש- ספרו איך מתמודדים עם זה, איך זה משפיע לכם על העבודה ולמה, הו למה, אנחנו לא מחליפים עבודה?
