אני חולק עליך
אני לא חושב שההוראות מסורבלות, אבל זה כנראה משום שזה אחד הספרים הראשונים שלי; קניתי אותו לפני כ-12 שנה. רוב הדגמים לא הציגו לי קושי מיוחד, למעט הורד של קאוואסאקי שהיה לי מאד קשה לקפל לפי ההוראות הללו. (ורק לאחר שהצלחתי הבנתי שההוראות שם היו בסדר גמור, אם כי כבר ראיתי הוראות טובות יותר לורד) כשהספר יצא הוא היה אחד הספרים הראשונים בשפה האנגלית המציגים הוראות לדגמים מסובכים. הוראות ל"מקפל המתקדם" (advanced folder) אם תרצו. כשהספר יצא עוד לא היה קיים ארגון הטנטיידן (העיתון הראשון שלהם יצא בשנת 1990), סאטושי קאמיה כנראה בקושי קיפל! הספר הזה היה מדהים. הוא הכיל הוראות ממיטב היוצרים באותה תקופה: טומוקו פוסה, ג'ון מאקווה, דייויד בריל, שוזו פוג'ימוטו, טושיקאזו קאוואסאקי, פיטר אנגל, ג'ון מונטרול. שימו לב שכולם נחשבים גם היום לחלק מגדולי היוצרים. ספר זה הוא אחד הספרים הראשונים באנגלית שפירסם תבנית קפלים! ספר זה גם היה ייחודי מעוד סיבה: הוא הכיל, מעבר להוראות קיפול בלבד, גם תיאוריות ומידע על אוריגאמי. הקורא בספר לומד את משפט מאקווה ומשפט קאווסאקי. לומד מהו אוריגאמי שווה-שטח, ועוד דברים מעניינים נוספים. מבחינת ספקטרום של סוגי אוריגאמי המוצג בספר כמעט ואין שני לו. ואגב יש בספר רק דגם אחד עם גזירות, וזוהי קונכיה אחת של קאוואסאקי. שאר הדגמים הם "קיפול נטו". לגבי הספר של פיטר אנגל: נכון, ההוראות שם קשות. הדגמים המוצגים קשים ביותר לקיפול, וההוראות לא נוחות לקריאה. אבל לא בגלל זה קניתי את הספר. קניתי אותו בשביל המאמר המרתק שממלא חצי מאורך הספר. מבחינת דגמים מרשימים: כל אחד מורשם מדברים אחרים. אני מורשם מקיפולים פשוטים ואלגנטיים לפעמים הרבה יותר מדגמים סופר-סופר מסובכים. לדוגמה, בפגישה של המרכז ביולי פול לימד אותנו קיפול פשוט ביותר של נקר מנקר. הקיפול מכיל אולי 5 שלבים, אבל הנקר מנקר ועושה רעש ניקור מדהים. לדעתי דגם כזה מרשים הרבה יותר מהבהמוט של סטושי. והנקודה התחתונה היא שאתה צודק, זה אכן דעתי. וכל אחד זכאי לדעה. אשמח לשמוע דעות של מקפלים אחרים בפורום!