הסעה נוסטלגית,,,,,,

[השוטה על הגבעה]

שכחת את התחנה בכופר הישוב

שהיתה התחנה הגדולה ביותר. לאכדיה היו נוסעים רק מי שהיה לו רכב פרטי לחוף תל אביב אף אחד לא נסע כי הוא היה מזוהם. והעיקר משחקי הכדורגל על החוף באכדיה. כל שחקני הכדורגל מפתח תקוה, ר"ג, ת"א, הרצליה היו מגיעים ביום שישי לחוף אכדיה והטורנירים היו ליגה לאומית.

 

[אלומיניום]

לא שכחתי -

פשוט עצרתי באותה תחנה של ניסים מהסנדלריה. כי אם כבר - אז הייתי עוצר קודם בתחנה על יד השלישות, ואולי גם בבית-ספר יהלום. ואם כבר אתה קשור לגבעה - - - - מה יש לך לספר על הר הארנבות או על הר הלווייתן? כי את הר נפוליאון הכירו גם בתל אביב.

 

[השוטה על הגבעה]

אבל אני מהמכתש

את כל ילדותי ביליתי שם. וגם קצת מגן אברהם אם מישהו זוכר את האמפי? ואת שגרירות רוסיה?

 

[אטיוד5]

למדתי ב"דביר"

ובדרך חזרה על האופניים היינו עוברים יום יום ליד השגרירות חומה בצורה והיו ליחשושים שממרום הגבעה הם מאזינים ללחשים מהשלישות וגן אברהם גם זכור לטובה. כי שם קבעתי שיא אחר שיא בריצת 1000 מטר שלושה סיבובים ורבע של הכיכר בכיתה יא עבדכם הנאמן היה אלוף הכיתה מקום שלישי בבית ספר רגע רגע, בילבול קט גן אברהם זה ההוא ע"י השלישות ועד למעלה לרחוב הקשת עם הבית קולנוע בתוכו, או ההוא שבמרכז העיר מערבית לאורדע? את התחרות הזאת כבר ערכו באיצטדיון הלאומי

 

[אלומיניום]

אופס: גן אחד - שני שמות ../images/Emo15.gif

פעם, מזמן, קראו לגן הזה גן המלך ג´ורג´, כי הוא נחנך ביוני 1935 ביום הכתרת הג´ורג´ הזה. לאחר מכן, עם הקמת המדינה - כבר לא היה צריך את הג´ורג´ - והפכו אותו לגן דויד המלך. זה הגן הראשון של העיר. הרחוב המוביל אליו עצמו - שד´ הילד - הוא חתיכת גן בפני עצמו. אתה מתחיל בגן הזה בתור ילד - וגומר בו בתור זקן בבית אבות. זה מה יש בו.

 

[פנטזיה נשית]

אני ! היינו עושים ליד זה

פעולות של הצופים ובאמפי היו בלילות הקיץ קונצרטים פתוחים היה נפלא

 

[אטיוד5]

הר לוויתן

בלי ה´ הידיעה שני מטר וחצי מהבית שלי (נו טוב, תכפיל במאה

אני רואה שאני חייב להביא צילומים כי אחרי שקיבלתי את המצלמה הראשונה שלי שהיתה המצלמה הישנה של אבי כזאת נפתחת עם אקורדיון צילמתי את הורי במרפסת, דבר ראשון ואחכ יצאתי להר לוויתן לסידרת צילומים בערבי שישי-שבת זה היה משכנו של שבטי הצופים בימות השבוע היינו עולים לשם להפריח עפיפונים ולנסות לטפס על הבריכה אחרים היו עולים לשם לצפות בפריחות משגעות (פרחים, לא חתיכות) ובימי עצמאות היית צופה משם במטס מעל ת"א והמומנט הכי הכי - יום עליז אחד הבריכה נסדקה או שהתפוצץ צינור וכל המים נשטפו לכיוון רחוב מודיעין וכמה דירות נשטפו כהוגן שמחת בית השואבה שלא בעיתה

 

[אלומיניום]

לא שכחת משהו חשוב?

יד לבנים.

 

[אלומיניום]

ואז עוד לא קראו לזה מצלמה -

קראו לזה צ ל מ נ י ה . אחרים - אלה שאמרו אקדוח - היו אומרים: צלמוניה.

 

[magy]

אפרוח, מצא לי חן

צלמניה סטריאוסקופית אתר כתובות של ציוני דרך.........מעניין מאד

 

[אלומיניום]

רוב עולם התקשורת והמדע

כבר עבר מאז לעולם מונחים חדש: לא עוד סתם "תמונה" - אלא "תצלום". וגם: שקופית. אוי וויי: רק בקופת חולים ואצל הדוקטוירים בבית-חולים עוד נשאר הצילום והשיקוף: צילום רנטגן...... צילום חזה....... שיקוף ריאות...... גם בצבא - עדיין אומרים צילומי אוויר - למרות שבכתב - הם קוראים לזה בקיצור "תצ"א". אה. וגם בצילום מסמכים - שהוא בעצם לא צילום - אלא העתקת מסמכים. ואגב צילום: אצל אלה ששיחקו קלפים - התילתן השחור בצורת צלב -נקרא בפיהם "ציילום".

 

[אטיוד5]

לא שכחתי. השמטתי בכוונה.

כי זה כבר היה כמה שנים טובות קדימה. והשם העכשוי של הר לויתן הוא הר הבנים, ע"ש יד לבנים בפאתי הבריכה. ותודה שהזכרת לי את השם - גן דוד המלך. 3 ורבע סיבובים - התחלתי אותם בחמישית ב 4 דקות 10 שניות. סיימתי אותם בשביעית 3 דקות 10 שניות. וזה מעורר שאלה חדשה: שמתי לב שהבן שלי ב-יב´ לא יודע את פרושם של חמישית שישית וכו´ מתי הפסיקו עם זה?

 

[אשור]

כילד שגדל על חוף הים תמיד ריחמתי

על המסכנים הללו!