הסעה נוסטלגית,,,,,,

[עיניים]

הסעה נוסטלגית,,,,,,

אתמול, שבת שטופת שמש נפלאה, ישבתי עם ידיד על חוף הים. הוא הגיש לי שקית בטנים, (כי "פרחים נובלים בדרך כלל",,,) התפרקדנו על הכסאות אל מול הים התכול, הרגוע, כשלפתע החל להעלות זכרונות משבתות של קיץ בילדותו. הוא גדל ברמת-גן, ונזכר שבשבתות לא היו אוטובוסים, ובהיות ביתם רחוק ממרחק ההליכה אל חוף הים - תפסו יוזמה כמה מתושבי הסביבה שהיו בעלי טנדרים ומשאיות, ועשו "רונדלים" ברחובות רמת-גן, לאסוף כל מי שרצה להגיע לחוף הים. הם היו אוספים בתחנות מסויימות את האנשים, מביאים אותם לים, וכל פרק זמן - גם היו אוספים אותם ומסיעים אותם בחזרה הביתה. זה מזכיר משהו למישהו??? (לי - לא, כי לא גדלתי שם),,,

 

[גל-עמית]

לנו, כאן בחיפה....

היה דבר דומה...למה רק דומה?...אז ככה... ממולנו גרה משפחה שאבי המשפחה היה "בעלאגולע", בעברית פשוטה: "בעל-עגלה", דהיינו: נהג ו/או בעל רכב... לאותו איש, הייתה משאית "וולוו" שהפך אותה ל-"טיולית". הוא היה ה"מסיע" הקבוע לטיולים של כמה בתי ספר בסביבה והיה טיפוס מיוחד וגם ידוע מאד.... ל"השלמת הכנסה", נהג לבצע הסעות לחופים מיוחדים: "הבונים", "דור" (טנטורה) ועוד. מדוע דווקא לשם? או.... למי שאינו יודע, ב"ה , יש תחבורה ציבורית שפועלת גם בשבת וגם לכל החופים, העירוניים והפתוחים....טפו...טפו... ...גם עלות כרטיס הנסיעה - הייתה בהתאם.....אח"כ גם השכנות ידעו להתלחש ולגלגל ולהסביר, מאיפה למשפחת ......יש כסף לראמונט......, ולנסוע באניה: "ציון"/"ישראל"/"מולדת" - לחוצלארץ.....

 

[magy]

דן, נילי, שלום, תאודור הרצל

 

[magy]

אניות נוסעים

קרוז

 

[magy]

קודם היה צים...

וכעת האניות שהוזכרו...... ויש גם מוזיאון.....

 

[גל-עמית]

נכון...ועוד הרבה שמות של אניות...

במה שהיה פעם הצי הסוחר שלנו......בחברות כמו: "צים" (שוהם), "אל-ים", "נתיבי הים התיכון", "סומרפיין"........... על לא מעט מהאניות של החברות הנ"ל - "שרפתי" ימים ולילות........

 

[עיניים]

ומה בעניין==========

"איברהים אל-אוואל" - הספינה המצרית שנתפסה בזמן מבצע קדש והפכה לימים ל- "אח"י אילת"??? כל הארץ עלתה לרגל ביום העתמאות כאשר פתחו אותה לביקור הציבור,,,,,

 

[magy]

ראיתי את הקרב ממרפסת הבית

כל כך אהבתי את האנגלים והצרפתים..... אמרו לנו שהם עוזרים לנו במלחמה.......בנמל..... מלחמה ראשונה....בארץ....כשהייתי בת שמונה... ראיתי את הזרקורים בשמיים.....מאז אני פוחדת מהם..... אז גם הבנתי שבסטלה מאריס.....יש ראדארים. ששומרים משם על הנמל. ממני עד הנמל....בקו אוירי....היה בקושי קילומטר.

 

[גל-עמית]

איברהים אל אוול".....

מה לעשות, כל שרשור - אצלי סיפור....גם יצא לי חרוז, מאה אחוז....

מכיוון שהדירה שלנו הייתה בקומה השנייה - לא ראינו את הקרב, רק שמענו את היריות ואת רעש המטוסים שלימים התברר לי שהם היו צרפתיים.... כשהורידו אותנו למקלט בבניין שלנו (שהפך מקלט שכונתי..) כי לבתי האבן הישנים, לא היה מקלט...התארגנו הילדים....הושבנו את המבוגרים צמוד לקירות ואנחנו שיחקנו "סטנגה".....המקלט היה בעל שטח גדול וההורים נכנעו לנו ולו רק שלא נברח החוצה.... כך בילינו את כל הלילה.....בבוקר כשהלכנו לביה"ס - כל יום הלימודים עבר על "סיפורים" וחוויות הלילה..... לימים, כפי שנכתב, הפכה המשחתת המצרית לאח"י "אילת" - שירתו עליה 2 מחברי ובימי חג (במיוחד ביוה"כ.....) היינו מתארחים אצלם....יושבים על הסיפון האחורי עם מנות קרב ומשחקים "רמי-קוב" ומשתזפים...... אח"כ, הפכה ה"אילת" למטרה לניסויי הירי של הטיל "גבריאל".........

 

[magy]

אתה היית קטן.....

ואתה לא זוכר כלום

))))) אותנו, הלבישו במעילים, כי זה היה בסתיו - לקראת החורף. ההיסטריה היתה נוראית בבית. החבר של בת דודתה של אימי גויס.....ואחר כך בא על ג´יפ.... אמי רעדה ובכתה......היא אמרה שאין לה כח לעוד מלחמה...... פחד מוות.....היה בבית...... הכינו אותי ואת אחותי (בת 4) למלחמה....כמו פעם..... בגדים חמים.....אוכל.....אולי נאלץ לברוח........ כמו בספרים........פחד מוות......... לא פלא שיצאתי דפוקה......כל כך הרבה פחדים החדירו בי כשהייתי קטנה. ולא פלא, שניצולי שואה פחדו מעוד מלחמה....... הם זכרו דברים איומים.......דברים שקשה לשאת.....קשה לשוב אליהם..... כמה כח יש לאדם למלחמות חוזרות?????????????

 

[גל-עמית]

מה קטן? ../images/Emo13.gif....."כולה" שנה מתחתיך.

הייתי בכיתה ב´.....בן 8....ואת היית בת 9....

.... יחי ההבדל הקטן....

 

[שקדי]

הפלגתי באניה ´´ישראל´´

כנער בן 16 הפלגתי עם הורי לארה´´ב באניה ישראל זוכר אותה כעיר צפה .....אוכלים כל היום.....אוכל טוב שלא ראיתי בכפר הקטן ממנו באתי חנויות....הימורים....נשפי ריקודים התחברויות שונות ומשונות....רומנים..... וגעגועים לזאת שהשארתי מאחור.....מחכה

 

[אשור]

לארה"ב היו נושאות מטוסים.

לצים היו נושאות הפסדים.

 

[עיניים]

נכון,,,,,,,,,,,,,

זוכרת שחיפה היתה העיר היחידה בארץ, שהיה בה שרות אוטובוסים בשבת. כילדה, לא הכרתי את תל אביב, ולכן תמיד חשבתי - שהסיבה היא שחיפה היא עיר גדולה, בנויה על הר, ומחולקת לארבעה חלקים: חוף הים - העיר התחתית - הדר הכרמל - והכרמל,,,,, בחופשות הקיץ היתה דודתי לוקחת אותי איתה ל"חוף השקט", אותו העדפתי על "חוף הכרמל" משום גשרי העץ הענקיים שהובילו ישר ל"עומק", ומשום ה"רפסודות" העשויות עץ ששייטו מול החופים,ושימשו את השחיינים ל"הפסקה ומנוחה"-מהשחיה המעייפת,,,,,, וזה כמובן היה בימי חול, באוטובוס,,,,,

 

[magy]

הזכרת לי משהו, עיניים

לא למדתי שחייה, אבל אני יודעת לשחות בחוף השקט.....נהגתי לשחות לכיוון הרפסודות. מרחק לא קטן מהחוף.....ושם נחתי.....השתזפתי........וחזרתי לחוף. הגיבורים היו שוחים לרפסודות......הנמושות....השתכשכו על יד החוף. באחת הפעמים.....עברה על ידי מדוזה.... שחיתי במהירות כזו........שאילו מדדו לי זמן... הייתי זוכה במדליה על המקום הראשון בשחיה...... מה שפחד עושה לאנשים.........................

 

[גל-עמית]

הו....ה-"חוף השקט".....

אני לא יודע מהיכן להתחיל בסיפורים על ה"חוף-השקט"..... פיסת חוף נהדרת זו, הייתה חלק מאד מאד משמעותי אצל מרבית בני הנוער של שנות ה-50, וה- 60 בחיפה ואני זוכר שגם אצל הזוגות הצעירים בשנות ה-70..... גשרי העץ החלקלקים מהטחב, הרחצות בשבת בבוקר מוקדם....בששי אחה"צ... הקטעים עם הבנות מתחת לגשרים ומי שמכיר את ה"מרפסת" מתח לגדר של בסיס החייל בנמל....את תחרויות השחייה לרפסודות, את טורניר השחייה בין 20 הרפסודות, את חיפוש הרפסודה הריקה וההשתלטות עליה (עם בת הזוג כמובן).... את הקפיצות והצלילה לקרקעית והתחרות בהבאת חפצים משם.... יש עוד הרבה דברים שחולפים במהירות בראש..... הדבר המאוחר ביותר שאני זוכר מהחוף כפי שהוא נחרט בזכרוני הוא שלמדתי את ילדי לקפוץ "ראש" מכתפיי....מול הסבתות שהיו משמיעות שאגות פחד... בני קפץ מהרפסודות (עם גלגל כמובן) כשהיה בן שנתיים וחצי......... איפה ישנם חופים כאלה היום.......

 

[שילה1]

החוף השקט...../images/Emo45.gif

ואלי המציל?שהיה בעצם מוסד...בורר,משדך,עוזר..ומה לא?והגרדרובות עם המקלחות הקרות?והמציצים ?אגב...סחטיין לחיפאים....ואת אלי המציל אני עד היום פוגשת לפעמים....ועמית..שכחת את הבנות שוחות לרפסודות ומנופפות לסבתות בחוף עם...החלק העליון של הביקיני?

 

[שילה1]

הסעות לחוף....../images/Emo6.gif

גל עמית...אנחנו שנינו מאותה שכונה...הבת של נהג המשאית למדה איתי...כל הסיפורים....מוכרים וחביבים.רק שכחת לספר על החלבנים למיניהם....ובעל המכולת שתמיד טעה לטובתו,אבל לימד אותי פרק בהלכות חשבון.נ.ב.גם אני כמעט נוסטלגיה......

 

[אטיוד5]

כתושב רמת גן

אני יכול להעיד שכל מילה אמת. בכל תא מטען של המשאיות סידרו 4 טורי מושבים. 2 בצדדים, ועוד 2 גבאלגב באמצע. כן, גבאלגב, ולא גב אל גב, כי היינו שם כמו סרדינים. והיו מביאים אותנו לחוף תל-ברוך. משום מה לא לחוף תל אביב. בימות השבוע היו אוטובוסים. והיו שם רציפים-רציפים של אוטובוסים מכל פינות גוש-דן. ופינת האיסוף שלנו היתה ברמת יצחק, פינת ירושלים ורח´ הרואה. ועל מה שעשינו שם בחוף, אולי בפעם אחרת.

 

[אלומיניום]

הכל נכון - עד שהגיע אברם

בעלעגולע יותר מתוחכם - גם היה לו דודג´ חדש יותר - והציע שירות לא רק עד תל ברוך - אלא גם עד חוף אכדיה בהרצליה - שנראה אז כמו אחרי הסמבטיון! אגב, לא קראו לזה לא משאית ולא טיולית - אלא: אוטו-משא. אחרים קראו לזה "טראק". לפעמים היה ברזנט על הקרשים שמסביב למשאית - ולפעמים לא. הכל לפי המצב-רוח של אברם. ונכון: התחנה הראשונה היתה בהרואה פינת ירושלים. והשנייה - קצת יותר למטה, על יד הוילה של הקבלן העיראקי. והתחנה הבאה - בדיוק מול הסנדלריה של ניסים, שהבת שלו מאישתו הראשונה נהרגה כשהשאסון של דן התהפך לואדי מוסררה. שלושים שנה מאוחר יותר - במלחמת המפרץ - ינחת טיל עיראקי במרחק 50 מטר מהסנדלריה של ניסים.