ילדה שלי,, עכשיו הכל גלוי לעינייך הכחולות. פרחת כה מהר- ים אהבה בוסרית וגלים של תקווה. בלי לזייף, בלי לברוח. תדעי, תיגעי, תרגישי.. וכשהיא תיגמר, הלוואי יפסיק גם לבך לכאוב.
את היא שירתו של רחמי שייחל לתנועות גופך ימים רבים וזרע שניטע בי ליבה נפשי באהבה נחושה שפרצה והנצה עת ראשך הקטון בקע פתח בנשיותי וגרונך זעק זעקת חיים ראשונה. הנך התגשמות חלומות התגלמות האושר בשפעת תלתלייך הבוערים ושפתי דובדבן רכות ומתוקות מתוכן נובעת נפשך הטהורה במילים רכות ותמימות כמותך. איתך אני מקפצת בין הרי שמחה לתהומות יאוש וידך הקטנה לוטפת את ליבי תוך צחוק ודמע המתערבבים אילו באילו לתזמורת אהבה בין אם ובתה .
שלושה דברים ראוי לו לאיש שיעשה בחייו יבנה בית יטע עץ וילד בן מרגע שנחתך חבל בטבור זו כבר אישיות נפרדת ועל לנו להשליך יהבנו שתהיה העתק משוכלל שלנו כשם שאנו לא העתק משוכלל של הורינו כולנו רטצים לעשות את הטעויות שלנו ולא שועים לאזהרות הורינו ואחרכך מצטערים ( או שלא) ואת ההורים יודעים להעריך ולכבד לא פעם - כשכבר מאוחר מדי...
