הסכנה שבהתלבטות ובחוסר ההכרעה
מחשבות והגיגים שעלו בראשי ובליבי לאור פרישת מפלגת ה"איחוד הלאומי" מהממשלה ובעקבות שיחת חולין שנהלתי לפני דקות אחדות הביאו אותי לכתוב הודעה זו. לאחר שנה וחצי של אינתיפאדה בה מנסות שתי ממשלות ישראל למצוא מדיניות לטיפול בבעיה. ולאחר 35 שנים אומללות שבהן כיהנו כ-10 ממשלות שונות שניסו (ליתר דיוק לא ניסו) להתמודד עם הסיכסוך הישראלי פלשתינאי אנחנו נמצאים בנקודת שפל שיורדת מיום ליום לנקודת שפל חדשה (ממש כמו מפלס הכנרת, ממש כמו הקו האדם של הכנרת, שיורדים שניהם בהתמדה. בקרוב טוב ניתן לסכם שכל ממשלה שכיהנה ב35 השנים האחרונות ניסתה לטפל בבעיה אחת: איך הממשלה תשרוד כמה שיותר שנים. כתוצאה מכך לא הביאה אף ממשלה לידי הכרעה ממשית שנובעת מהאידיאולוגיה בה היא מחזיקה ושום החלטה גורפת דיו בקשר למדיניות ישראל לא בוצעה. לא השמאל ולא הימין הצליחו לפתור את הבעייה הפלשתינאית אף על פי שככל הנראה מימוש של כ"א מהאידיאולוגיות יכולות היו להביא לפתרון. שאני מדבר על פתרון אני מדבר על יציבות . שאני מדבר על פתרון אני מדבר על שליטה במצב. סיפוח השטחים באופן חד צדדי הוא הפתרון שנובע מהאידיאולוגיות של הימין. נסיגה מהשטחים באופן חד צדדי הוא הפתרון שנובע מהאידיאולוגיה של השמאל. ביצוע של החלטה קשה כרוך באחריות רבה וטומן בצידו סכנות, כמו כן אי החלטה והשארה של מצב בלתי פתור לאורך זמן רב גם הוא כרוך באחריות וטומן בצידו סכנות שאינן נופלות מהסכנות שבהחלטה. לפי דעתי המצב הקשה שאנו חווים יום ביומו נובע בהפסיביות וההתלבטות המרסנת. חוסר השליטה במצב על אף יתרונות טכנולוגיים וארגוניים של מדינת ישראל נובע אך ורק מהאימפוטנציה של רב הממשלות. הממשלות היחידות בתולדות המדינה שלקחו אחריות ותפקדו כמו שראוי לתפקד היו ממשלות הימין בראשות מנחם בגין ז"ל. שלוש ההחלטות הגורפות שהביאו לפתרון בעיות היו הסכם השלום עם מצריים, מלחמת לבנון והפצצת הכור העיראקי שהשפעת שלושתם ניכרת היטב. אף ממשלה מאז ועד היום לא היתה מספיק אמיצה כדי לקבל החלטות כואבות ואע"פ כן הנזקים שנגרמו מחוסר ההחלטיות והבלבול מורגשות היטב בכל מהדורת חדשות. מסקנתי העיקרית היא שבמצב הנוכחי אין ברירה אלא ללכת לבחירות כדי לקבל הכרעאה בקלפי לטוב או לרע. המשך דיונים מגוחכים בקבינט שתוכנם הוא בד"כ מה הזווית שבה הקנה של הטנק יסטה מראשו של ערפאת, האם יש לתת לערפאת לטייל בשטחים, האם צריך לכבוש את הכיכר ממנה קונים לערפאת עגבניות ומלפפונים או כל נושא טפשי אחר אולי מחזקים את הקואליציה ומאריכים באופן מלאכותי את כהונתו של ראש ממשלה שכבר הודח בעבר מלתפקד כשר בטחון אבל זה עולה בהרבה מאוד דם. אז המסקנה היא שפשוט צריך לקבל החלטה כי הדם שלנו נגמר וכמו כן יש פחות מדי אנשים שעדיין מאמינים שלאחר הפסקת הקרבת הקורבנות לאלוהים בבית המקדש הדיע הזמן להקריב קורבנות אדם על קדושת א"י, מדינת ישראל, וממשלת ישראל…… והבן זה מאוד
מחשבות והגיגים שעלו בראשי ובליבי לאור פרישת מפלגת ה"איחוד הלאומי" מהממשלה ובעקבות שיחת חולין שנהלתי לפני דקות אחדות הביאו אותי לכתוב הודעה זו. לאחר שנה וחצי של אינתיפאדה בה מנסות שתי ממשלות ישראל למצוא מדיניות לטיפול בבעיה. ולאחר 35 שנים אומללות שבהן כיהנו כ-10 ממשלות שונות שניסו (ליתר דיוק לא ניסו) להתמודד עם הסיכסוך הישראלי פלשתינאי אנחנו נמצאים בנקודת שפל שיורדת מיום ליום לנקודת שפל חדשה (ממש כמו מפלס הכנרת, ממש כמו הקו האדם של הכנרת, שיורדים שניהם בהתמדה. בקרוב טוב ניתן לסכם שכל ממשלה שכיהנה ב35 השנים האחרונות ניסתה לטפל בבעיה אחת: איך הממשלה תשרוד כמה שיותר שנים. כתוצאה מכך לא הביאה אף ממשלה לידי הכרעה ממשית שנובעת מהאידיאולוגיה בה היא מחזיקה ושום החלטה גורפת דיו בקשר למדיניות ישראל לא בוצעה. לא השמאל ולא הימין הצליחו לפתור את הבעייה הפלשתינאית אף על פי שככל הנראה מימוש של כ"א מהאידיאולוגיות יכולות היו להביא לפתרון. שאני מדבר על פתרון אני מדבר על יציבות . שאני מדבר על פתרון אני מדבר על שליטה במצב. סיפוח השטחים באופן חד צדדי הוא הפתרון שנובע מהאידיאולוגיות של הימין. נסיגה מהשטחים באופן חד צדדי הוא הפתרון שנובע מהאידיאולוגיה של השמאל. ביצוע של החלטה קשה כרוך באחריות רבה וטומן בצידו סכנות, כמו כן אי החלטה והשארה של מצב בלתי פתור לאורך זמן רב גם הוא כרוך באחריות וטומן בצידו סכנות שאינן נופלות מהסכנות שבהחלטה. לפי דעתי המצב הקשה שאנו חווים יום ביומו נובע בהפסיביות וההתלבטות המרסנת. חוסר השליטה במצב על אף יתרונות טכנולוגיים וארגוניים של מדינת ישראל נובע אך ורק מהאימפוטנציה של רב הממשלות. הממשלות היחידות בתולדות המדינה שלקחו אחריות ותפקדו כמו שראוי לתפקד היו ממשלות הימין בראשות מנחם בגין ז"ל. שלוש ההחלטות הגורפות שהביאו לפתרון בעיות היו הסכם השלום עם מצריים, מלחמת לבנון והפצצת הכור העיראקי שהשפעת שלושתם ניכרת היטב. אף ממשלה מאז ועד היום לא היתה מספיק אמיצה כדי לקבל החלטות כואבות ואע"פ כן הנזקים שנגרמו מחוסר ההחלטיות והבלבול מורגשות היטב בכל מהדורת חדשות. מסקנתי העיקרית היא שבמצב הנוכחי אין ברירה אלא ללכת לבחירות כדי לקבל הכרעאה בקלפי לטוב או לרע. המשך דיונים מגוחכים בקבינט שתוכנם הוא בד"כ מה הזווית שבה הקנה של הטנק יסטה מראשו של ערפאת, האם יש לתת לערפאת לטייל בשטחים, האם צריך לכבוש את הכיכר ממנה קונים לערפאת עגבניות ומלפפונים או כל נושא טפשי אחר אולי מחזקים את הקואליציה ומאריכים באופן מלאכותי את כהונתו של ראש ממשלה שכבר הודח בעבר מלתפקד כשר בטחון אבל זה עולה בהרבה מאוד דם. אז המסקנה היא שפשוט צריך לקבל החלטה כי הדם שלנו נגמר וכמו כן יש פחות מדי אנשים שעדיין מאמינים שלאחר הפסקת הקרבת הקורבנות לאלוהים בבית המקדש הדיע הזמן להקריב קורבנות אדם על קדושת א"י, מדינת ישראל, וממשלת ישראל…… והבן זה מאוד