הסכמי שביתת הנשק
הסכמי שביתת הנשק, וסיומה הרשמי של המלחמה. בתחילת ספטמבר 1918 המטה הכללי (מטכ"ל) הורה לרשיות השלטון האזרחיות לפעול למען הפסקת אש למרות שאף צבא אויב לא היה על אדמת גרמניה. גרמניה הסכימה להפסקת אש על בסיס 14 הנקודות של וילסון (ויש לראות בכך אולי את ההישג היחיד של המסמך). נשאלת השאלה מה הניע את גרמניה להסכים להפסקת אש אף על פי שאף צבא אויב לא היה על אדמתה? הנסיבות שהובילו לחתימה על הפסקת אש ב-11 בנובמבר 1918 : 1. קריסת מדינות המרכז-מדינות המרכז-בעלות הברית של גרמניה קרסו זו אחר זו. עד שלבסוף גרמניה נשארה לבדה במערכה והמטכ"ל הגרמני לחץ לכניעה. א. בספטמבר 1918 נכנע הצבא הבולגרי וביקש לחתום על הפסקת אש. ב. האמפריה העותומנית כשלה מול מתקפת הבריטים. גנראל אלנבי הבריטי בסיוע לוחמים ערביים (על פי הסכמי חוסיין מקמהון) הדף את התורכים עד סוריה. התורכים חתמו על הסכם שביתת נשק בחזית זו בסוף אוקטובר. ג. האמפריה האוסטרו הונגרית-העמים שהיו בממכלת אוסטרו הונגריה הכריזו עצמאות, חיילים רבים ערקו וחלקם הצטרף לבנות הברית. בראשית נובמבר חתמה גם אוסטריה על הסכם שביתת הנשק. גרמניה למעשה נשארה בודדה ללא בנות ברית. 2. בעיות פנים חמורות בגרמניה- בגרמניה נוצרו בעיות פנים חמורות אשר הקשו על המשך הלחימה. א. תסיסות סוציאליסטיות - כבר מראשית 1918 החלו הסוציאליסטים למרוד ולקרוא להפסקת המלחמה, ואף להפוך את גרמניה לרפובליקה. באותה עת בלטה במיוחד קבוצה קומוניסטית בשם "ברית ספרטקוס", אשר ניסתה לבצע הפיכה. ב. רפורמה פוליטית - באוקטובר מונה קנצלר חדש, מקס פון באדן, שהאמין שרפורמות פוליטיות הן התשובה למצבם הקשה של הקיסרות הגרמנית ושושלת הקייזר. הוא הפך את גרמניה למונרכיה קונסטיטוציונית. צעדים אלו היוו את ראשית הדמוקרטיזציה של גרמניה. מהפכת נובמבר אילצה את הקייזר להתפטר ב-9 בנובמבר והוא ברח מגרמניה. יומיים אח"כ חתמה גרמניה על כתה הכניעה בו הסכימה לתנאים של הסכם 14 הנקודות. ג. עמדת הצבא - עמדת הפיקוד העליון הייתה לחתום על הפסקת אש, הצבא בכללותו נדהם מהכניעה וראה בכך השפלה צבאית. בנובמבר 1918 הגיעה התסיסה בצבא לשיאה והפכה במהרה למרד גלוי בממשל הקיסרי. 3.כשלון המתקפה במרץ 1918 והכשלונות לאחריהן- במרץ 1918 ניסו הגרמנים לבצע התקפה אדירה על בריטניה ועל צרפת. הגרמנים ממספר סיבות לא הצליחו לכבוש את פריס ממספר סיבות: א. הבריטים הזרימו כוחות גדולים לטובת צרפת. ב. העזרה האמריקאית הגיע לצרפת ואלפי חיילים ומטוסים אמריקאים נכנסו למערכה. ג. הצי הבריטי שלט ללא עוררין בים הצפוני וצמצם לגמרי את מלחמת הצוללות. לכשלון זה מספר תוצאות: א. הכוח הצבאי הגרמני עמד להשבר ב. הצבא הגרמני לא יכל להעביר עזרה לבנות בריתו, מה שזירז את בקשתן להפסקת אש (ראה גורם אחד) ג. מעתה ניהלו הבריטים, הצרפתיים ואמריקאים התקפות ענק על הצבא הגרמני ומוטטו אותו. (חשוב לציין שהן לא נכנסו לאדמת גרמניה) לדוגמא בקרב אמיין באוגוסט 1918 הכו בצבא הגרמני והוא החל לסגת. החזית המערבית התפוררה. הסכם שביתת הנשק ב-11.11.1918 חתממה גרמניה על הסכם הפסקת האש שכלל 35 סעיפים.תנאי שביתת הנשק נוסחו בזהירות, להבטיח שגרמניה לא תוכל לחדש את המלחמה. דוגמאות: • גרמניה נאלצה לוותר על כל כיבושיה במזרח: בבלגיה, צרפת, אלזס-לורן ועל כל השטחים בגדה השמאלית של הריין ועל כיבושיה במזרח. • למסור ציוד לחימה כגון אוניות מלחמה וצוללות למדינות ההסכמה. כמו כן למסור להם קטרים, מסילות רכבת וכ"ו. • להחזיר שבויים למדינות ההסכמה ולא לקבל בחזרה שבויים גרמניים. • להסכים להמשך המצור הימי על גרמניה, כל עוד נראה הדבר בעיני מדינות ההסכמה. • להסכים שחיילי מדינות ההסכמה יתפסו את השטח מהריין ועד לגבול צרפת שיוגדר כשטח ניטרלי מפורז. התגובות בגרמניה להפסקת האש התגובות להסכם הפסקת האש היו מנוגדות: הליברלים והסוציאליסטים ראו בהסכם תנאי חשוב להקמת גרמניה חדשה, גם אם לא היו מאושרים מתנאי הכניעה. חוגים נרחבים ובעיקר הימין בגרמניה נטו לתגובה קיצונית בהיותם משוכנעים שגרמניה מנצחת. חוגים ימניים שמרנים הוקיעו את הסכמת גרמניה להפסקת אש, ומיד החלו לטפח את סיפור הבגידה שלפיו חבורה של פושעים ובוגדים ( פושעי נובמבר ) תקעה סכין בגב האומה והכניעה אותה.
הסכמי שביתת הנשק, וסיומה הרשמי של המלחמה. בתחילת ספטמבר 1918 המטה הכללי (מטכ"ל) הורה לרשיות השלטון האזרחיות לפעול למען הפסקת אש למרות שאף צבא אויב לא היה על אדמת גרמניה. גרמניה הסכימה להפסקת אש על בסיס 14 הנקודות של וילסון (ויש לראות בכך אולי את ההישג היחיד של המסמך). נשאלת השאלה מה הניע את גרמניה להסכים להפסקת אש אף על פי שאף צבא אויב לא היה על אדמתה? הנסיבות שהובילו לחתימה על הפסקת אש ב-11 בנובמבר 1918 : 1. קריסת מדינות המרכז-מדינות המרכז-בעלות הברית של גרמניה קרסו זו אחר זו. עד שלבסוף גרמניה נשארה לבדה במערכה והמטכ"ל הגרמני לחץ לכניעה. א. בספטמבר 1918 נכנע הצבא הבולגרי וביקש לחתום על הפסקת אש. ב. האמפריה העותומנית כשלה מול מתקפת הבריטים. גנראל אלנבי הבריטי בסיוע לוחמים ערביים (על פי הסכמי חוסיין מקמהון) הדף את התורכים עד סוריה. התורכים חתמו על הסכם שביתת נשק בחזית זו בסוף אוקטובר. ג. האמפריה האוסטרו הונגרית-העמים שהיו בממכלת אוסטרו הונגריה הכריזו עצמאות, חיילים רבים ערקו וחלקם הצטרף לבנות הברית. בראשית נובמבר חתמה גם אוסטריה על הסכם שביתת הנשק. גרמניה למעשה נשארה בודדה ללא בנות ברית. 2. בעיות פנים חמורות בגרמניה- בגרמניה נוצרו בעיות פנים חמורות אשר הקשו על המשך הלחימה. א. תסיסות סוציאליסטיות - כבר מראשית 1918 החלו הסוציאליסטים למרוד ולקרוא להפסקת המלחמה, ואף להפוך את גרמניה לרפובליקה. באותה עת בלטה במיוחד קבוצה קומוניסטית בשם "ברית ספרטקוס", אשר ניסתה לבצע הפיכה. ב. רפורמה פוליטית - באוקטובר מונה קנצלר חדש, מקס פון באדן, שהאמין שרפורמות פוליטיות הן התשובה למצבם הקשה של הקיסרות הגרמנית ושושלת הקייזר. הוא הפך את גרמניה למונרכיה קונסטיטוציונית. צעדים אלו היוו את ראשית הדמוקרטיזציה של גרמניה. מהפכת נובמבר אילצה את הקייזר להתפטר ב-9 בנובמבר והוא ברח מגרמניה. יומיים אח"כ חתמה גרמניה על כתה הכניעה בו הסכימה לתנאים של הסכם 14 הנקודות. ג. עמדת הצבא - עמדת הפיקוד העליון הייתה לחתום על הפסקת אש, הצבא בכללותו נדהם מהכניעה וראה בכך השפלה צבאית. בנובמבר 1918 הגיעה התסיסה בצבא לשיאה והפכה במהרה למרד גלוי בממשל הקיסרי. 3.כשלון המתקפה במרץ 1918 והכשלונות לאחריהן- במרץ 1918 ניסו הגרמנים לבצע התקפה אדירה על בריטניה ועל צרפת. הגרמנים ממספר סיבות לא הצליחו לכבוש את פריס ממספר סיבות: א. הבריטים הזרימו כוחות גדולים לטובת צרפת. ב. העזרה האמריקאית הגיע לצרפת ואלפי חיילים ומטוסים אמריקאים נכנסו למערכה. ג. הצי הבריטי שלט ללא עוררין בים הצפוני וצמצם לגמרי את מלחמת הצוללות. לכשלון זה מספר תוצאות: א. הכוח הצבאי הגרמני עמד להשבר ב. הצבא הגרמני לא יכל להעביר עזרה לבנות בריתו, מה שזירז את בקשתן להפסקת אש (ראה גורם אחד) ג. מעתה ניהלו הבריטים, הצרפתיים ואמריקאים התקפות ענק על הצבא הגרמני ומוטטו אותו. (חשוב לציין שהן לא נכנסו לאדמת גרמניה) לדוגמא בקרב אמיין באוגוסט 1918 הכו בצבא הגרמני והוא החל לסגת. החזית המערבית התפוררה. הסכם שביתת הנשק ב-11.11.1918 חתממה גרמניה על הסכם הפסקת האש שכלל 35 סעיפים.תנאי שביתת הנשק נוסחו בזהירות, להבטיח שגרמניה לא תוכל לחדש את המלחמה. דוגמאות: • גרמניה נאלצה לוותר על כל כיבושיה במזרח: בבלגיה, צרפת, אלזס-לורן ועל כל השטחים בגדה השמאלית של הריין ועל כיבושיה במזרח. • למסור ציוד לחימה כגון אוניות מלחמה וצוללות למדינות ההסכמה. כמו כן למסור להם קטרים, מסילות רכבת וכ"ו. • להחזיר שבויים למדינות ההסכמה ולא לקבל בחזרה שבויים גרמניים. • להסכים להמשך המצור הימי על גרמניה, כל עוד נראה הדבר בעיני מדינות ההסכמה. • להסכים שחיילי מדינות ההסכמה יתפסו את השטח מהריין ועד לגבול צרפת שיוגדר כשטח ניטרלי מפורז. התגובות בגרמניה להפסקת האש התגובות להסכם הפסקת האש היו מנוגדות: הליברלים והסוציאליסטים ראו בהסכם תנאי חשוב להקמת גרמניה חדשה, גם אם לא היו מאושרים מתנאי הכניעה. חוגים נרחבים ובעיקר הימין בגרמניה נטו לתגובה קיצונית בהיותם משוכנעים שגרמניה מנצחת. חוגים ימניים שמרנים הוקיעו את הסכמת גרמניה להפסקת אש, ומיד החלו לטפח את סיפור הבגידה שלפיו חבורה של פושעים ובוגדים ( פושעי נובמבר ) תקעה סכין בגב האומה והכניעה אותה.