אדווה,יותר ויותר זוגות בשנים האחרונ
חותמים על הסכם ממון,שבא להסדיר את חלוקת הרכוש במקרה של גירושין.בכלל בדת היהודית,הכתובה הידועה לטוב,שגם היא נחתמת ביום הנישואין,מטרתה בין היתר להגן על האשה בעיקר,במקרה של נישואין..ואז את אותה שאלה,ששאלת לגבי הסכם הממון,הוא בעלך,יכול היה לשאול לכאורה,אם וכאשר חתם על הכתובה והתחייב מה שהתחייב."מה היא לא בוטחת בי"..הסכמי הממון הללו,בדרך כלל בנוסף לכתובה המסורתית,אין משמעותם כי אחד מבני הזוג,היותר אמיד מנסה להגן על עצמו על ידי כך,מלכתחילה במחשבה כי האשה עימה הוא מתחתן,רק רוצה את כספו..אבל הוא יודע,כפי שכולנו יודעים,שלפחות בשנים האלה כל זוג שלישי מתגרש,כל זוג שני,לערך בדרך לעשות כן,והנותרים,מרביתם רוצים אבל בגלל בעיות של חלוקת רכוש,ו/או בגלל הילדים הם ממשיכים לחיות יחד חיים חסרי אהבה וזוגיות של ממש.נכון ראיתי זוגות צעירים,ומבוגרים מאושרים באהבתם, אבל כמה באמת יש כאלה? אדווה נסי להסתכל גם על הצד החיובי שבהסכם הזה, איני יודע מה כתוב בו,אבל הוא ללא ספק לא מקפח אותך,כפי שעלול לקרות אם וכאשר (חס וחלילה),תגיעו לידי גירושין..את עצמך אומרת שהוא האדם המקסים ביותר עלי אדמות,וללא ספק אוהב ומאוהב בך..הוא רוצה להיות איתך,לממש את הזוגיות ביניכם..ואני כמעט בטוח שהוא בכלל שכח מההסכם..הוא וודאי בוטח באשה עימה הוא חי..וממש ממש אין מקום למחשבות הללו,שעלולות לההפך לכפיתיות אם לא תחדלי מהן..תמיד את יכולה להעזר בשירותיה של פסיכולוגית שתעזור לך במספר פגישות מצומצם,למתן,ולהכהות עד למינימום את החשיבה השלילית המיותרת הזאת..אנא הרגעי ותני לעצמך למצות את כל האושר והכף שיש בזוגיות שלכם.
