Jony Jerusalem
New member
הסיפור של אלי וסופיה - מפורום איידס
הסיפור שלי ,הוא סיפור לא רגיל, מכוון שלא שומעים סיפורים כאלה כל יום ,אני יודע. שמי אלי, והכל התחיל לפני שנה וחצי כשהתאהבתי בסופיה . מהיום הראשון שראיתי אותה המחשבה הראשונה שעבר לי בראש הייתה " זאת האישה של חלומותיי, זאת תהיה אישתי " סופיה האישה אחי יפה , מתוקה, סקסית, שהייתה לי אי פעם בחיים. היא מלאת חיים וחוכמה אי פעם בחיים, ואני אוהב אותה כמו משוגע, אבל לצערי, סופיה נשאית של הווירוס HIV הגורם לאיידס אני וסופיה חיים יחד כל התקופה הזאת , בשיתוף פעולה מושלם, בשלווה, אף פעם לא הייה משעמם לנו . אנחנו מבלים ללא סוף , היא מאוד אהובה בחברה שלי, למרות שכולם יודעם את הבעיה , אוהבים אותה ומריצים אותה מאוד, היא גורמת לי אושר רב כמו אף אישה לא גרמה לי עד היום. הייתי רוצה להתחתן אתה, לחלום ביחד, לבנות חיים משותפים, אני רוצה כל כך ילד ממנה... יש לנו כימיה כה אדירה . רק להסתכל אליה, גורם לי לחשוב על סקס, היא מגרה אותי בצורה מדהימה אבל מה... כאן מתחילה הבעיה. שנה וחצי אנחנו ישנים יחד כל לילה , עושים אהבה , עושים הכל בסקס אך בכל הזמן הזה אני לא חדרתי בתוכה אפילו פעם אחד , אני מפחד להלביש לעצמי קונדום, וקשה לי מאוד גם לדבר על זה אני פוחד על הילדים שיהיו לנו , פוחד שהם יקבלו את מחלתה, וגם פוחד על עצמי. היא כל כך אוהבת אותי , שמסרה את עצמה אליי לגמרה ולא הייתה לה יחסים מינים אם שום גבר אחר עד היום (שנה וחצי) והאמת... אני לא יכול לסבול את המחשבה שמישהו אחר יגע בה ( כל כך מקנא לה ) חייב לציין, לסופיה יש הרבה מחזרים, שיודעים על מצבה, ובכל זאת היו מתים שיהיו להם משהו אתה, אני יודע, היו לה בעבר מערכות יחסים אם גברים שלא פחדו כמוני ממש מעט פעמים , בתקופה הזו ( מעט, מעט פה ושם ) יצא לי ליאות אם נשים אחרות, כשהתווכחנו על איזו שהו שטות ואני הגזמתי את העניין כדי להתרחק ממנה ולבדוק את עצמי, להבין עם אפשר לחיות בילדיה, להבין עם מישהי אחרת יכולה לעשות לי את זה , ומייד שבתי אליה בחזרה ,כשהרגשי שהיא חסרה לי כמו אוויר לנשימה. יום אחד ,לא מזמן, הלכתי לביקור אצל הרופאה המטפלת שלה כדי לקבל מידה מקצועית (הרופאה המטפלת שלה כבר תקופה ארוכה), בבית חולים, והיא הסבירה לי הרבה על המחלה הזו, אמרה שמצבה של סופיה היא מצוינת, שהווירוס אצלה, נימצא בדם במצב רדום, בכמויות שכבר לא מזהים אותם, ושהסיכון ההדבקה גם תלוי ברמת הכמות של הווירוס שנימצא בדם. הי אמרה שאצלה הסיכונים לעביר את הוירוס הם נמוכים ביותר, ושבעזרת השימוש הנכון של אמצעיי מין(קונדום) אני לא עלול להידבק, ושאין לי על מה לדאוג כל כך. גם הסבירה לי שהווירוס הנמוך בדם ,אצלה , מקטין מאוד את הסיכון ההדבקה לילדים שנרצה בעתיד , באחוזים, אמרה מ0% עד 2% כי הרפואה התקדמה מאוד בשנים אחרונים, ושהיום רוב הילדים של נשאים נולדים כבר בריאים, (גם תלוי מהכמות הווירוס בדם). גם סיפרה לי שלפני כמה שנים היא לא הייתה ממליצה לנשים נשאיות להיכנס להריון, והיום היא כן ממליצה. אחרי הפגישה הזאת, התעלמתי שוב מהנושה ולא הצלחתי להתגבר על הפחד, לא דיברנו על זה יותר, כמה חודשים , היום אני לא יודע מה לעשות, אני במצוקה, קשה לנו למרות שאנחנו ממשיכים הלה , והפחד שלי לא מרשה לנו להגשים את החלומות, לממש את אהבתנו היא תואנת שאנחנו חייבים להתמודד, שיש אנשים שמתמודדים אם זה וחיים בזוגיות נורמלית (אחד נשא, אחד בראי) אפילו אני מכיר באופן אישי מיקרים כאלה וגם מכיר ילדים שנולדו בריאים מהורים נשאים, היום היא תואנת שזה לא אפשרי להמשיך ליאות בת יענה , ושהאמת חייב לצאת לאור. אני לא רוצה שהיא תלך ממני ,רוצה אותה תמיד לידי , אך פוחד לאבד אותה, אני יודע שהיא צריכה אותי בתוכה, היא מחכה שנה וחצי , אך אני עוד מפחד הייתי רוצה בבקשה , שתייעצו לי, שתגידו לי מה אתם מרגישים, מה אולי הייתם עושים במצב כזה, כשאהבה כה גדולה, שעוברת כל גבול. מישהו מכם יכול לעזור לי בבקשה לוותר על הפחד הזה ולעשות את מה שלבי אומר לי בצעקות לעשות? את דעתכם יכול מאוד לעזור למוחי ולבי , להסכים בינהם תודה אלי
הסיפור שלי ,הוא סיפור לא רגיל, מכוון שלא שומעים סיפורים כאלה כל יום ,אני יודע. שמי אלי, והכל התחיל לפני שנה וחצי כשהתאהבתי בסופיה . מהיום הראשון שראיתי אותה המחשבה הראשונה שעבר לי בראש הייתה " זאת האישה של חלומותיי, זאת תהיה אישתי " סופיה האישה אחי יפה , מתוקה, סקסית, שהייתה לי אי פעם בחיים. היא מלאת חיים וחוכמה אי פעם בחיים, ואני אוהב אותה כמו משוגע, אבל לצערי, סופיה נשאית של הווירוס HIV הגורם לאיידס אני וסופיה חיים יחד כל התקופה הזאת , בשיתוף פעולה מושלם, בשלווה, אף פעם לא הייה משעמם לנו . אנחנו מבלים ללא סוף , היא מאוד אהובה בחברה שלי, למרות שכולם יודעם את הבעיה , אוהבים אותה ומריצים אותה מאוד, היא גורמת לי אושר רב כמו אף אישה לא גרמה לי עד היום. הייתי רוצה להתחתן אתה, לחלום ביחד, לבנות חיים משותפים, אני רוצה כל כך ילד ממנה... יש לנו כימיה כה אדירה . רק להסתכל אליה, גורם לי לחשוב על סקס, היא מגרה אותי בצורה מדהימה אבל מה... כאן מתחילה הבעיה. שנה וחצי אנחנו ישנים יחד כל לילה , עושים אהבה , עושים הכל בסקס אך בכל הזמן הזה אני לא חדרתי בתוכה אפילו פעם אחד , אני מפחד להלביש לעצמי קונדום, וקשה לי מאוד גם לדבר על זה אני פוחד על הילדים שיהיו לנו , פוחד שהם יקבלו את מחלתה, וגם פוחד על עצמי. היא כל כך אוהבת אותי , שמסרה את עצמה אליי לגמרה ולא הייתה לה יחסים מינים אם שום גבר אחר עד היום (שנה וחצי) והאמת... אני לא יכול לסבול את המחשבה שמישהו אחר יגע בה ( כל כך מקנא לה ) חייב לציין, לסופיה יש הרבה מחזרים, שיודעים על מצבה, ובכל זאת היו מתים שיהיו להם משהו אתה, אני יודע, היו לה בעבר מערכות יחסים אם גברים שלא פחדו כמוני ממש מעט פעמים , בתקופה הזו ( מעט, מעט פה ושם ) יצא לי ליאות אם נשים אחרות, כשהתווכחנו על איזו שהו שטות ואני הגזמתי את העניין כדי להתרחק ממנה ולבדוק את עצמי, להבין עם אפשר לחיות בילדיה, להבין עם מישהי אחרת יכולה לעשות לי את זה , ומייד שבתי אליה בחזרה ,כשהרגשי שהיא חסרה לי כמו אוויר לנשימה. יום אחד ,לא מזמן, הלכתי לביקור אצל הרופאה המטפלת שלה כדי לקבל מידה מקצועית (הרופאה המטפלת שלה כבר תקופה ארוכה), בבית חולים, והיא הסבירה לי הרבה על המחלה הזו, אמרה שמצבה של סופיה היא מצוינת, שהווירוס אצלה, נימצא בדם במצב רדום, בכמויות שכבר לא מזהים אותם, ושהסיכון ההדבקה גם תלוי ברמת הכמות של הווירוס שנימצא בדם. הי אמרה שאצלה הסיכונים לעביר את הוירוס הם נמוכים ביותר, ושבעזרת השימוש הנכון של אמצעיי מין(קונדום) אני לא עלול להידבק, ושאין לי על מה לדאוג כל כך. גם הסבירה לי שהווירוס הנמוך בדם ,אצלה , מקטין מאוד את הסיכון ההדבקה לילדים שנרצה בעתיד , באחוזים, אמרה מ0% עד 2% כי הרפואה התקדמה מאוד בשנים אחרונים, ושהיום רוב הילדים של נשאים נולדים כבר בריאים, (גם תלוי מהכמות הווירוס בדם). גם סיפרה לי שלפני כמה שנים היא לא הייתה ממליצה לנשים נשאיות להיכנס להריון, והיום היא כן ממליצה. אחרי הפגישה הזאת, התעלמתי שוב מהנושה ולא הצלחתי להתגבר על הפחד, לא דיברנו על זה יותר, כמה חודשים , היום אני לא יודע מה לעשות, אני במצוקה, קשה לנו למרות שאנחנו ממשיכים הלה , והפחד שלי לא מרשה לנו להגשים את החלומות, לממש את אהבתנו היא תואנת שאנחנו חייבים להתמודד, שיש אנשים שמתמודדים אם זה וחיים בזוגיות נורמלית (אחד נשא, אחד בראי) אפילו אני מכיר באופן אישי מיקרים כאלה וגם מכיר ילדים שנולדו בריאים מהורים נשאים, היום היא תואנת שזה לא אפשרי להמשיך ליאות בת יענה , ושהאמת חייב לצאת לאור. אני לא רוצה שהיא תלך ממני ,רוצה אותה תמיד לידי , אך פוחד לאבד אותה, אני יודע שהיא צריכה אותי בתוכה, היא מחכה שנה וחצי , אך אני עוד מפחד הייתי רוצה בבקשה , שתייעצו לי, שתגידו לי מה אתם מרגישים, מה אולי הייתם עושים במצב כזה, כשאהבה כה גדולה, שעוברת כל גבול. מישהו מכם יכול לעזור לי בבקשה לוותר על הפחד הזה ולעשות את מה שלבי אומר לי בצעקות לעשות? את דעתכם יכול מאוד לעזור למוחי ולבי , להסכים בינהם תודה אלי