הסיפור שלנו ....

[מיכל153]

יש!! יש המלצה לגן שיקומי לשלי !

היי הצלחנו. יש המלצה מועדת ההשמה לגן שיקומי לשלי. היום היתה הועדה. נורא התרגשתי למרות שכבר הייתי בועדה אחת לפני שנתיים לליאור, אבל כל ילד זה משהו אחר. סיפרתי את כל קורותיה של שלי וזה ארוך. הפסיכולוגית של הועדה אמרה שהגן יתאים וגם נציגת ועד הורים ארצי וגם יו"ר הועדה וגם רכזת חינוך מיוחד. היתה תמימות דעים. פה אחד. דיברו איתי אם יש לי עזרה. אמרתי שהכל עליי וקבלתי המלצה מהם בע"פ ליצור קשר עם "קשר" שזה (קבלתי עלון ומשם ההסבר) : מרכז מידע, הכוונה,תווך , יעוץ והתערבות להורים. צוות "קשר" נותן מידע מעודכן ומפורט לגבי שירותים כמו : מרכז אבחון וטיפול, מסגרות, חוגים, זכויות והטבות, איגודים וכו´. "קשר" התחיל כפרוייקט של המועצה הירושלמית לילדים ולנוער ועקב הצלחתו הפך לעמותה ונמצא בתהליך התרחבות ברחבי הארץ. מרכז "קשר" מוציא לאור פרסומים שונים שמטרתם לשרת משפחות לילדים בעלי צרכים מיוחדים. איזה כיף !!! הייתי נורא לחוצה !! ירדה אבן מהלב. אני מרגישה כאילו אני מתחילה חיים מחדש (לפני הועדה ואחריה)!! ביי בינתיים מיכל153

 

[bimbo.]

שמחה בשבילכם שהצלחתם../images/Emo6.gif

 

[AYELET1]

מיכל , שמחה שהצלחת ../images/Emo140.gif

יכולה לתת פרטים על "קשר"? יתכן שימצא מי שקורא ויוכל להפיק תועלת - איך פונים וכו´

 

[מיכל153]

יש אתר מקום מיוחד של "קשר"

 

[מיכל153]

../images/Emo32.gif אייל התחיל לזחול קדימה קצת

היי אייל התחיל קצת קצת לזחול קדימה בתור לפיזיוטרפיה עצמה שהיה היום. צריך היה להתאים את התרגיל בשבילו(לבדוק מה יעזור לו). ביי מיכל153

 

[מיכל153]

הסיפור שלנו ....

היי יש לנו 4 ילדים. ליאור בן 13 בכיתה ח´ מקדמת(בעזרת ועדת השמה). יש לו הפרעת קשב וריכוז, דיסגרפיה ודיסקלקוליה. הוא קיבל ריטאלין שעזר לו מאוד בריכוז, אבל הוא הפסיק אותו לבדו. הוא היה בעבר בטיפול בדרך אומנות בבוצה, אבל זה לא ממש תרם לו. הוא היה אצל מורות מתקנות, אבל השיפור הוא מזערי. הוא היה אצל קלינאית תקשורת וגם אותה הוא הפסיק לבדו. כרגע יש לו מספר בעיות בביה"ס: איחורים, חיסורים, הכנת שיעורי בית, והעתקה מהלוח בכיתה. כרגע אנחנו בטיפול פסיכיאטרי , אםך רק בהתחלה. יש גם פסיכולוגית. גם שם הוא לא כל כך רוצה ללכת לפסיכולוגית. הוצע לנו טיפול בחיות וגם תרופה להקלה בתקשורת. ליאת בת 12 ילדה "רגילה" בכיתה ו´, עולה לחטיבה. שלי בת 2 ו-10 חודשים. היא היפוטונית(טונוס שרירים נמוך), היפרסנסטיבית(תחושתיות יתר), ויש לה אפרקסיה(בעיה בתכנון תנועה). היא לא מדברת ורק עכשיו מוציאה צלילים ראשונים. היא היתה המון בפיזיוטרפיה, קצת ריפוי בעיסוק ועכשיו קלינאית תקשורת. היא לא משתפת פעולה כל כך אצל הקלינאית וגם בפיזיוטרפיה כך היא היתה. היא הולכת לגן שיקומי בשנה הבאה. אייל בן ה- 11 חודשים, היפוטוני ועובר טיפול בפיזיוטרפיה. בקיצור לא קל!!! שאלות אענה ברצון. ביי מיכל153

 

[מיכל153]

תוספת לסיפור :

היי לספר זה קל לעומת הטיפול בכל זה. תבינו, כל זה בנוסף לריצות הרגילות של כולם. אצל ליאור היו סימנים. את זה רק הבנו בכיתה ב´ כשעשינו לו אבחון כדי לקבל מורה מיוחדת שתתאים לו, כדי להעזר בה בשיעורי הבית. ילד ראשון - פחות נסיון. גם המודעות היתה מאוד קטנה. בטיפת חלב אמנם אמרו שיש איחור בהתפתחות, אבל אמרו שאין מה לעשות. את רופא הילדים זה בכלל לא הטריד. ליאור לא היה מרוכז כבר בהתחלה כשהייתי מקריאה לו סיפור. ליאור כבר אז היה "מרחף". הוא עשה הכל לאט וביקש המון עזרה בביצוע פעולות פשוטות. למקרר היה מגיע לעיתים קרובות, כי זה היה בגלל התסכול. אצל שלי ואייל - המודעות שלנו ושל הצוות הרפואי היתה גדולה. גם בביה"ח, גם בטיפת חלב ורופא הילדים שכמובן בינתיים התחלף. אייל נולד בניתוח קיסרי בגלל מצוקה נשימתית. שלי נולדה עם חבל טבור סביב הצואר ולא בכתה בהתחלה (שזה סימן נוסף למצוקה). כשיש ילד אחד לקוי למידה, יש סיכוי שיהיו עוד, כי אומרים שזה תורשתי. לא ידוע לי על אבחון גנטי בדברים אלה. ההריונות היו תקינים ואנחנו לא דתיים. כל זה לא הפריע לנו לעשות עוד ילדים, כי כמו שאמרה anat30g הם בסה"כ ילדים מאושרים וגודלים למבוגרים נורמלים. זהו לא פיגור שכלי או שיתוק מוחין. יש במה לטפל. גם לנו כמובן יש אושר מהם, עם כל הקושי. בעבר חשבו שילדים כאלה הם עצלנים ומופרעים. את ליאור חשבנו בהתחלה לעצלן עד שעשינו את האבחון בכיתה ב´(אז הבנו שכבר ראינו את הסימנים האלו בעבר). האבחון בכיתה ו´ לפני המעבר לחטיבה היה יותר מדויק וממצה. אומרים שעם הגיל נוצרים פערים עם החברה הרגילה, כי יש יותר דברים להתמודד איתם. אנחנו חושבים על הזמן הקרוב ולא מתעסקים בעתיד הרחוק. יש מספיק דאגות לעכשיו. ליאת "מקנאה" בכל השאר על תשומת הלב, ולצערי לפעמים אני שוכחת ממנה יותר מדי. אני מנסה מידי פעם לא לשכוח, אך גם אני בן אדם לא מברזל וגם לי יש שבירות וחוסר אונים במצבים קשים. צריך לפעמים המון יצירתיות. זהו לבינתיים ביי מיכל153

 

[דוןדון]

מילות עידוד

מיכל שלום רוצה לחזק אותך אכן מאד קשה, וצריך כוחות מיוחדים והרבה תמיכה ועידוד.תמשיכי כך. אבחון והשקעה אכן מסייעים ומקלים על הילדים .

 

[מיכל153]

תודה על העידוד !!!!

 

[גליה13]

מיכל תודה ששיתפת אותנו בספור שלך

בטוחה שלא קל- אבל מכל מה שאני קוראת וסופגת מדבריך שעם אמא כמוך- הכל אפשרי.... תבורכי! אגב למה ליאור הפסיר עם הריטלין? הבן שלי שסובל מבעיות ריכוז לוקח ריטלין- תחילה בלא רצון אבל הוא עכשו מרגיש שזה עוזר לו וממש מבקש כדור בבוקר

 

[מיכל153]

ליאור הפסיק, כי הילדים צחקו עליו ש.

היי ליאור הפסיק, כי הילדים צחקו עליו, כי חשבו שבגלל זה הוא שקט. זה כמובן לא נכון, כי הוא כל הזמן שקט בחוץ. את התסכול הוא מוציא בבית. אני מאמינה שגם הוא לא הרגיש טוב מהכדור, הוא לא הקפיד לאכול איתו. אנחנו יודעים שאם נפתור את הבעיה החברתית, ליאור יהיה הרבה יותר מרוכז. אי אפשר להתרכז בלימודים כאשר הילד יושב בכיתה וחושב מה יעשו או מה יגידו לו ילדים בכיתה. גם הפסיכיאטרית הבינה זאת ואפילו הנוירולוג. ביי מיכל153

 

[AYELET1]

בעצם, למה הילדים (הנאחסים...) היו

צריכים בכלל לדעת על הכדור? את כמובן צודקת, כשאת אומרת שבמצב כזה קשה לשבת רגוע בכיתה. בעיות חברתיות זה דבר מחרב ומחבל, ולכן לא צריך לספר כל דבר...

 

[bimbo.]

מיכל יקרה, אני מצטרפת ../images/Emo140.gif

לדברי גליה, שעם אמא כמוך הכל אפשרי. מהשיכי להיות חזקה ואני מאחלת לך המון אושר.

 

[AYELET1]

../images/Emo45.gif גם אני

 

[מיכל153]

תודה לכולם ../images/Emo24.gif