אלמונית וזהו1
New member
הסיפור שלי..
שלום לכולם.. אני חדשה פה.. מחפשת מקום לספר ולהתייעץ על מה שקורה לי עכשיו. מקווה שאני במקום הנכון..
אז ככה. אני בת 31, בחורה מסורתית, ומאז ומעולם אהבתי גברים. אין פה שום דבר מעניין , סטרייטית לכל דבר, שניהלה מעט מערכות יחסים, ומחפשת את האחד לחיות איתו ולהביא איתו ילדים. היו לי כמה חברים, 2-3 רציניים יותר, השאר חולפים. ומעולם לא הסתכלתי על נשים בצורה מינית . אין לי שום בעיה לפרגן לנשים יפות ולהגיד את זה בקול ואף להתלהב אבל מעולם לא היתה לי משיכה לנשים.
אני מאוד ליברלית בכמעט כל תחום בחיים, יש לי חברים הומואים ואין לי שום עניין מיוחד בנושא. מבחינתי עוד אנשים וזהו. כמו שלא מעניין אותי למי יש עיניים כחולות ולמי חומות.
עד כאן הכל רגיל.
לפני כשנה, התחילה לעבוד אצלינו בחורה, פחות או יותר בגילי. עם הזמן נקשרנו ונהיינו חברות. אבל חברות בלבד, יצאנו מדי פעם, דיברנו בטלפון יחסית הרבה (אני מציינת את הטלפון כי אני לא בן אדם שמדבר בטלפון כל כך, אני די מופנמת ולא פטפטנית ), ובאמת שעשינו דברים שחברות עושות.
לפני חודשיים, לשתינו היתה תקופת מבחנים אינטנסיבית, הייתי בנופש משפחתי ובסופשבוע ידעתי שאני אהיה לבד ואמרתי לה לבוא כי חבל על החדר וככה נוכל לבלות בים , מקום ששתינו אוהבות. גם בשישי וגם בשבת תכננו ללמוד איזה שעתיים שלוש ואז לבלות.
בשבת, לאחר שהות בים, חזרנו לחדר והיינו די גמורות, שכבנו במיטה די מרוחקות ותוך כדי שאנחנו מדברות היא החזיקה לי את היד, אמרה שהיא ממש אוהבת לישון עם מגע. לא היתה לי בעיה. לא הרגשתי כלום. סתם עוד חברה שמחזיקה את הזרוע שלי ונצמדת אליי קצת. לא חריג בשביל חברות טובות.
מפה לשם, העניינים התלהטו, לא ברור לי מה קרה אבל הכל נהיה נורא לוהט ושכבנו. כשאני אומרת שלא ברור לי מה קרה הכוונה היא שפיזית, באמת שלא נמשכתי אליה כמו שאני נמשכת לגברים, לא חשבתי עליה בצורה כזאת או על נשים בכלל וכשהיא נגעה בי משהו התעורר.
כל הדרך הביתה בערב שתקנו. לא היה ברור לנו מה קרה כאן, האם זה משו חד פעמי ? האם זה משו שמתחיל ? (אגב, גם היא לגמרי סטרייטית).
נתנו לעצמינו יום יומיים. ואז הרגשתי שחייבים לדבר , ותכלס רציתי שוב לראות אותה ולגעת בה. וככה זה המשיך, כל פעם פרצנו עוד גבול והיום המצב הוא שונה לגמרי ותכף אפרט...
בגדול, בהתחלה לא ידענו מה קורה, אז החלטנו פשוט לזרום עם מה שאנחנו רוצות, בלי להחליט מה זה ובלי לחשוב יותר מדי. היתה תשוקה גדולה ונהנינו. לאט לאט , נכנסו רגשות לעסק.
המצב היום הוא שאנחנו די מאוהבות אחת בשניה. אנחנו רוצות להיות ביחד כל הזמן. לה יש השפעה חיובית עליי מכל הבחינות, רגשית, שכלית, היא דוחפת אותי לעשות דברים שאני צריכה דחיפה אליהם ובכלל יש בינינו יחסים בריאים שכל אחת תורמת לשניה והופכת אותה לטובה יותר מכל הבחינות.
עכשיו אנחנו חודשיים אחרי הפעם הראשונה ההיא.
ואני כבר אומרת לה בפה מלא שאני אוהבת אותה. וגם היא. אבל אני לא יכולה שלא לחשוב...
רציתי לבדוק איך קרה דבר כזה.. איך כל חיי אני אוהבת מאוד גברים, ופתאום יש לי אהבה אמיתית לבחורה. ניסיתי להסתכל על בנות אחרות, לראות אם יש לי משיכה לנשים נוספות.. אבל לא מרגישה כלום וגם לא רוצה שום דבר עם בחורה אחרת.
אז השאלה מה עושים עכשיו ? שתינו דיברנו על זה שאין לנו עתיד אמיתי, הזוגיות שיש בינינו היא יפה, זה מה שהייתי רוצה שיהיה לי לחיים אבל מצד שני, שתינו רוצות בעל וילדים.
החלטנו שלא להחליט, פשוט להנות מהרגעים שלנו.. העניין הוא שככל שעובר הזמן, אנחנו נקשרות אחת לשניה יותר ויותר.
אז מה עושים ? ואגב.. הסביבה לא יודעת כלום. זה הסוד שלנו. וזה לא שאני לא שלמה עם זה, אני מאוד שלמה, פשוט כרגע כל עוד אנחנו לא ממש יודעות מה יהיה, חשבנו לנכון שלא לצאת בהצהרות שיכולות להיות להן השלכות אחר כך. (וכן, קל להגיד שיקפצו כולם, ולא , אנחנו לא פחדניות, שתינו בחורות חזקות, משכילות, אינטלגנטיות, אבל מה לעשות? לפעמים בחיים אתה מקבל החלטות כאלה)
אז מה דעתכם ?
תודה לכם..
שלום לכולם.. אני חדשה פה.. מחפשת מקום לספר ולהתייעץ על מה שקורה לי עכשיו. מקווה שאני במקום הנכון..
אז ככה. אני בת 31, בחורה מסורתית, ומאז ומעולם אהבתי גברים. אין פה שום דבר מעניין , סטרייטית לכל דבר, שניהלה מעט מערכות יחסים, ומחפשת את האחד לחיות איתו ולהביא איתו ילדים. היו לי כמה חברים, 2-3 רציניים יותר, השאר חולפים. ומעולם לא הסתכלתי על נשים בצורה מינית . אין לי שום בעיה לפרגן לנשים יפות ולהגיד את זה בקול ואף להתלהב אבל מעולם לא היתה לי משיכה לנשים.
אני מאוד ליברלית בכמעט כל תחום בחיים, יש לי חברים הומואים ואין לי שום עניין מיוחד בנושא. מבחינתי עוד אנשים וזהו. כמו שלא מעניין אותי למי יש עיניים כחולות ולמי חומות.
עד כאן הכל רגיל.
לפני כשנה, התחילה לעבוד אצלינו בחורה, פחות או יותר בגילי. עם הזמן נקשרנו ונהיינו חברות. אבל חברות בלבד, יצאנו מדי פעם, דיברנו בטלפון יחסית הרבה (אני מציינת את הטלפון כי אני לא בן אדם שמדבר בטלפון כל כך, אני די מופנמת ולא פטפטנית ), ובאמת שעשינו דברים שחברות עושות.
לפני חודשיים, לשתינו היתה תקופת מבחנים אינטנסיבית, הייתי בנופש משפחתי ובסופשבוע ידעתי שאני אהיה לבד ואמרתי לה לבוא כי חבל על החדר וככה נוכל לבלות בים , מקום ששתינו אוהבות. גם בשישי וגם בשבת תכננו ללמוד איזה שעתיים שלוש ואז לבלות.
בשבת, לאחר שהות בים, חזרנו לחדר והיינו די גמורות, שכבנו במיטה די מרוחקות ותוך כדי שאנחנו מדברות היא החזיקה לי את היד, אמרה שהיא ממש אוהבת לישון עם מגע. לא היתה לי בעיה. לא הרגשתי כלום. סתם עוד חברה שמחזיקה את הזרוע שלי ונצמדת אליי קצת. לא חריג בשביל חברות טובות.
מפה לשם, העניינים התלהטו, לא ברור לי מה קרה אבל הכל נהיה נורא לוהט ושכבנו. כשאני אומרת שלא ברור לי מה קרה הכוונה היא שפיזית, באמת שלא נמשכתי אליה כמו שאני נמשכת לגברים, לא חשבתי עליה בצורה כזאת או על נשים בכלל וכשהיא נגעה בי משהו התעורר.
כל הדרך הביתה בערב שתקנו. לא היה ברור לנו מה קרה כאן, האם זה משו חד פעמי ? האם זה משו שמתחיל ? (אגב, גם היא לגמרי סטרייטית).
נתנו לעצמינו יום יומיים. ואז הרגשתי שחייבים לדבר , ותכלס רציתי שוב לראות אותה ולגעת בה. וככה זה המשיך, כל פעם פרצנו עוד גבול והיום המצב הוא שונה לגמרי ותכף אפרט...
בגדול, בהתחלה לא ידענו מה קורה, אז החלטנו פשוט לזרום עם מה שאנחנו רוצות, בלי להחליט מה זה ובלי לחשוב יותר מדי. היתה תשוקה גדולה ונהנינו. לאט לאט , נכנסו רגשות לעסק.
המצב היום הוא שאנחנו די מאוהבות אחת בשניה. אנחנו רוצות להיות ביחד כל הזמן. לה יש השפעה חיובית עליי מכל הבחינות, רגשית, שכלית, היא דוחפת אותי לעשות דברים שאני צריכה דחיפה אליהם ובכלל יש בינינו יחסים בריאים שכל אחת תורמת לשניה והופכת אותה לטובה יותר מכל הבחינות.
עכשיו אנחנו חודשיים אחרי הפעם הראשונה ההיא.
ואני כבר אומרת לה בפה מלא שאני אוהבת אותה. וגם היא. אבל אני לא יכולה שלא לחשוב...
רציתי לבדוק איך קרה דבר כזה.. איך כל חיי אני אוהבת מאוד גברים, ופתאום יש לי אהבה אמיתית לבחורה. ניסיתי להסתכל על בנות אחרות, לראות אם יש לי משיכה לנשים נוספות.. אבל לא מרגישה כלום וגם לא רוצה שום דבר עם בחורה אחרת.
אז השאלה מה עושים עכשיו ? שתינו דיברנו על זה שאין לנו עתיד אמיתי, הזוגיות שיש בינינו היא יפה, זה מה שהייתי רוצה שיהיה לי לחיים אבל מצד שני, שתינו רוצות בעל וילדים.
החלטנו שלא להחליט, פשוט להנות מהרגעים שלנו.. העניין הוא שככל שעובר הזמן, אנחנו נקשרות אחת לשניה יותר ויותר.
אז מה עושים ? ואגב.. הסביבה לא יודעת כלום. זה הסוד שלנו. וזה לא שאני לא שלמה עם זה, אני מאוד שלמה, פשוט כרגע כל עוד אנחנו לא ממש יודעות מה יהיה, חשבנו לנכון שלא לצאת בהצהרות שיכולות להיות להן השלכות אחר כך. (וכן, קל להגיד שיקפצו כולם, ולא , אנחנו לא פחדניות, שתינו בחורות חזקות, משכילות, אינטלגנטיות, אבל מה לעשות? לפעמים בחיים אתה מקבל החלטות כאלה)
אז מה דעתכם ?
תודה לכם..
