הסיפור שלי

הסיפור שלי

שלום לכולם! מוזר לי שאני כותבת בפורום הזה אבל קראתי קצת וראיתי המון עצות חמות ומכול הלב וכמובן יחס אדיב אז החלטתי לנסות לספר את הסיפור שלי.
אני בת 26 נשואה שנתיים וביחד עם בעלי עוד מעט 10 שנים. הכרנו כשהייתי בת 17 והוא בן 24 הסיפור דיי ארוך בהתחלה כל המשפחה שלי סירבה לקבל אותו ועשו לנו את המוות והתגברנו על זה בקושי רב אבל תמיד הייתה המון אהבה.
היינו ביחד עד שהגעתי לגיל 21 ונפרדנו כי קצת איבדתי את עצמי בתוך הקשר ופחדתי שאני לא שווה כלום בלעדיו.
נפרדנו לשנה וחצי יצאתי עם גברים אחרים (הוא הראשון שלי) והבנתי שאני רוצה אותו ומחפשת אותו בכול העולם והוא הסכים שנחזור.
עברנו תקופה מאוד קשה עד שהצלחנו להתגבר על הכול והתחתנו וקנינו בית והכול היה מושלם.
תבינו בעלי הוא האדם הכי חכם שאני מכירה ואני תמיד יכולה ללמוד ממנו ולגדול,הוא משקיע בבחיצוניות שלו,הוא אוהב ואדיב ונדיב ותמיד הייתי הדבר הכי חשוב בשבילו ואני כמו מטומטמת לקחתי אותו כמובן מאליו.
לפני שבעה חודשים הוא התחיל להיכנס לסוג של דיכאון ומשבר מאוד עמוק וטוען שהוא אינו מרוצה מהחיים שלו ומה שהוא הספיק עד עכשיו, שעד היום הוא תמיד יזם בזוגיות ואני לא השקעתי ואני מסכימה איתו אבל כנראה רק אחרי שחוטפים סטירת לחי מצלצלת נפחקות העיניים.
ותאמינו לי ששלי נפקחו... אני כל כך אוהבת אותו ומעריצה אותו ומעריכה אותו והוא רק מתרחק יותר ויותר והוא לא יודע אם הוא רוצה להישאר והוא אומר שהסיבה שהוא עוד לא עזב זה כי יש עוד משהו אבל הוא לא בטוח.. הוא שקוע בעצמו ובמשבר הוא אפתי לחלוטין הוא לא נותן לי להתקרב אליו בכלל!!! הלב שלי נשבר ואני מאבדת את אהבת חיי בכול רגע יותר ויותר.. תבינו אחרי שהזרקור הכי מיוחד בעולם מכוון רק עליכם ופתאום אתם מאבדים אותו הכול מאוד שחור..
הוא מסרב לקבל עזרה כי הוא תמיד פותר הכול בעצמו. הוא טוען שהוא חיכה לי שנה וחצי אז לפחות אני יכולה לתת לו קצת זמן אבל אני בוכה כל הזמן ומתענה ורע לי מאוד להיות לצידו ולא לתמוך או לעזור לו ואני כבר לא יודעת מה לעשות..
אני יודעת שזה ארוך ומתנצלת מראש ומודה לכם על כל סוג של תגובה
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
טוב, הוא באמת צריך עזרה מקצועית

אבל את לא יכולה להביא אותו לשם בכח.
העצה הכי טובה שלי היא להיות סבלנית ותומכת, למרות שהוא מרוחק.
להיכנס בו לא יעזור.
להתייאש לא יעזור.
להציק לו ללכת לטיפול לא יעזור.

אז תהיי סבלנית, עד זה יעבור או עד שהוא יחליט לטפל בעצמו.
 
זאת הבעיה... שאני מתנדנדת על הקצה ולא יכולה

לעשות שום דבר... ותחשוב שאני במצב הזה כבר כמעט 7 -8 חודשים ואני תמיד שואלת אותו אתה רוצה עוד שנה? שנתיים? מה זה יעזור?..
אני מרגישה כמו פצצה מתקתקת כול הזמן מתפרצת עליו מתוך תסכול ויאוש בניסיון להוציא אותו מהמצב... אפילו הצעתי לו שיסע לחו"ל אני אדאג לכסף או שישכיר דירה לבד..אני רק רוצה שהוא יחזור אליי...
 
7-8 חודשים זו תקופה

איך אתם מתנהלים פרקטית יחד?
מדברים? שוכבים? סופ"שים יחד?
כי לי זה נשמע כמו התעללות רגשית
זה הגיוני והוגן לחלוטין להתלבט, למשך תקופה של נגיד חודש..
אח"כ אם עדיין יש התלבטות אז כמו שהצעת לו, שיעשה את זה רחוק ממך.
אבל לחיות יחד ולהתעלם ולתת לך כל הזמן את המבט הלא מרוצה הזה...
שוב, יש בזה ממש התעללות רגשית.

לא חושבת שזה הוגן מצידו להעמיד אותך במצב כזה לאורך כל כך הרבה זמן, אולי כדאי שתחשבי איך את ממזערת את הכאב ואת חוסר הידיעה מה קורה איתכם, אולי את תשכירי דירה ותאמראי לו שאת אוהבת ומפרגנת לו את הזמן להחליט החלטות ולהעשות תהליך ואת כאן בשבילו כל כולך, אבל קשה לך לחיות לצידו ממש ככה.
 

איציק911

New member
לא מבין אותו,אם את מודה שטעית

ורוצה לתקן אז מה הבעיה שלו? אולי יש משהו אחר והוא ממציא תירוץ? ואם ירד לו ממך אז אל תלחצי
 
הוא לא אדם שממציא תירוצים...תמיד הבטחנו שנאמר

את האמת ויהי מה..אני נזכרתי רק אחרי שהוא כבר שקע במקום הזה..וזה שאני קיבלתי תובנות לא אומר שהוא מוכן או שהוא יקבל אותי בחזרה
 

איציק911

New member
שלא יעשה טובות ואל תיתחנני

יכול להיות שהוא כבר לא אוהב אותך אז זאת בעיה ואי אפשר לשנות את זה או שהוא סתם מתוסבך...

בכל מקרה אם תתחילי להתחנן אז זה יביא לתוצאות הפוכות
 

lviae

New member


עיצה שלי לאישה ילדה, תחזרי להתנהגות הקודמת, כי נראה שהתנהגות הזו שלך שהיא טובה אגב משנה אותו.
תחזרי למה שהיית אבל עם מודעות:)
 

סטנגה Joe

New member
עמדי לצידו

כמובן לזמן סביר.
אם תראי שהעסק נמשך ונמרח אולי לא כדאי לך להישאר.
כמה זמן זה ה- "יותר מידי"? את זה את צריכה להחליט.
לכי להתייעץ בלעדיו.
אולי יש משהו שאת יכולה לעשות לטובתו.
 

גארוטה

New member
בסיפור שאת מספרת

חסרה חתיכה מאד גדולה שאו שאת לא מספרת לנו או שאת לא מספרת גם לעצמך מלבד רמז קל.
אתם נשואים כשנתיים שמתוכם 8 חודשים בעלך בסוג של דיכאון ומשבר. ממה? מכך שלא הספיק
כלום ואינו מרוצה מחייו או מכך שנפלה עליו לפתע ההבנה שהוא היחידי שמשקיע בזוגיות ואצלך הכל מובן
מאליו, בעיקר הוא?
האם לאורך כל החודשים לפני "המשבר" הוא דיבר וביקש ואת התעלמת או שזה בא לך בהפתעה?

למרות ה"חתיכה החסרה" אני מאמינה שהמשבר שהוא חווה לא קשור לעובדת הישגיו בחיים אלא אלייך ואלייך בלבד.
הוא סוג של איבד את האמון בזוגיות הזו, בשינוי שהוא ייחל אליו ואולי גם בך.
לכן, כמה שיותר תלחצי ככה יותר הוא יתרחק. בלחץ שלך את רק ממשיכה להוכיח לו לא כמה הוא חשוב לך אלא יותר
כמה אתסובלת. שוב הכל מתנקז בך ולא בו. תרפי. תני לו את המקום והזמן שהוא צריך כדי לקבל החלטה בלי לחץ
ובלי מניפולציות. זו העזרה הכי גדולה שאת יכולה לתת לו.

בהצלחה!
 

אייבורי

New member
בעיה

את כמו ילדה שלקחו לה את הצעצוע
ועכשיו היא רוצה שיחזירו בזמן שהיא רוצה
במהירות שהיא רוצה
ובמזג האוויר שהיא רוצה.

הבעיה, שהפעם זה שלו, הוא קובע את מזג האוויר
ואת כדאי שתלמדי לתמוך בחיוך ובחיבוק
בלי לחפור לו את הנשמה
 

lviae

New member
אייבורי, מי שמתנהג כמו ילד שלקחו לו צעצוע

זה הגבר שלה.
אדם שאוהב, וכן אהב (?!) לא אמור להשתנות כשמקבל את אהובתו במלואה!

בטח התאהב במישהי, אחרת אין הסבר אחר להתנהגות מוזרה הזו.
 

אייבורי

New member
לא לעולם חוסן

זה דבר שנשים מפונקות חוששות ממנו תמיד.
אז אחרי שנים של הזנחה, ניצול וקבלת פינוקים
נגמר הכיף.

זה קורה אצל כולן
ואין לי שמץ של מושג מדוע החלטת בהנחת היסוד שלך
שאהבה נשארת תמיד ומקבלים את הצד השני תמיד במלואו.
זאת הנחת יסוד שגויה לגמרי
 

lviae

New member
נניח לרגע שאתה רוצה וחותר להגיע

להר הרוקי, זה בדם שלך, ואחרי כישלונות ונפילות וכן מה ששומעים מסביב אתה עדיין לא מוותר, זה האתגר שלך, ואיך שהוא אתה מצליח להגשים את השאיפה ואחרי שהצלחת לטפס אתה מרגיש טוב..האם אחרי זה תתבאס שעשית את כל הדרך?

כאילו תרגיש שזה היה לא שווה כי ראית איך זה נראה מלמעלה?

לא יודעת מה איתך, אבל זו אמורה להיות הצלחה.
והבחור הזה מרגיש שהבחורה הזו הייתה אתגר ותו לא, ומי שלא מאתגרת אותו לא שווה שיסתכלו עליה..נגמרה לו הסוללה פשוט.

לדיעתך, אהבה אמיתית נישארת ותמיד תישאר. תגיד שאתה אנטי אהבה וזהו, זה יהיה מובן.
 

אייבורי

New member
נהפוכו

אני לגמרי בעד אהבה
אני רק מבין שאהבה צריכה קרקע פוריה לצמיחה
כאשר יש אדמת טרשים, אפשר לעשות מאמץ
בסוף יוצא לך שיח מעפן
ואז אתה מסתכל עליו ואומר
הגיע הזמן לעבור לעמק פורה
 
הוא באמת לא צעצוע בשבילי

אבל את צודקת בזה שאת אומרת שתמיד אני הייתי זו שקובעת כי אני נפרדתי ממנו בעבר ואני החלטי לחזור ועכשיו אני רוצה אותו בחזרה כאן ועכשיו..
אני משתדלת לתת לו את כל הזמן שבעולם אבל תביני התסכול והייאוש ממש גדולים ולפעמים אני מתפרצת עליו כי זה ממש יוצא ממני ללא אזהרה.
זה קשה...
 

קארניו

New member
אני רואה את הדברים קצת אחרת

ולא שוללת את האפשרות שעכשיו אחרי שהמתח ביניכם כבר פג והוא לא צריך להשקיע
בלהשיג אותך והוא יודע בוודאות שאת מעריצה ומאוהבת בו ,אז הבחור פשוט איבד עניין בך כי המטרה שלו הושגה במלואה .
אני לא רואה סיבה אחרת להתנהגות המוזרה שלו.....
 

nirity1

New member
אני קראתי את ההודעה שלך כמה וכמה פעמים

והאמת שחסר לי משהו שם. משהו בחתיכות של הפאזל לא מסתדר.
אני האמת לא יודעת עד כמה הוא בדיכאון. נשמע שיש כאן ספקות מאוד גדולים לגבי ההחלטות שהוא עשה ולגבי העתיד.
אתם הייתם ממש צעירים כשנפגשתם ואת האמת את נשמעת כמו גרופי ולא כמו אישה.
העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך זה לשוחח איתו על מה שמפריע ומשם להניח לו לנפשו. אולי המשבר הזה יחלוף ואולי לא.
 
קודם כול תודה לכולכם על ההתייחסות

כנראה שלא כתבתי את כל הסיפור כי אני קוראת את הדברים שאתם כותבים וחלקם נכונים וחלקם ממש לא.
האהבה שיש ביני לבינו בלי שום שמץ של יהירות היא האהבה הכי מדהימה שראיתי מעולם.. זה לא צעצוע וזה לא משחק בגלל זה אני לא מוותרת והולכת כי הוא כל כך חשוב לי.
כן אני מבינה שטעיתי ואני בהחלט לוקחת על עצמי אחראיות מלאה על הדברים ואני אעשה כל שינוי לטובה אם הוא יסכים לתת לי לנסות.
הוא לא צעצוע עבורי ובטח לא משחק הוא אדם מדהים שנכנס למשבר ואני עומדת מהצד ולא יכולה לעזור כי הוא לא נותן לי דריסת רגל כלל.
תמיד אמרתי שאני מאחלת לכל אחת את הדרך שהוא היה מדבר איתי ומסתכל עליי וגורם לי להרגיש מיוחדת ואהובה והיצור היחיד על פני הפלנטה.
המשבר שלו קשור לחיים שלו ולמחשבות על העתיד ועל העבר ובוודאי שאני נכללת שם גם.. סוג של חשבון נפש..
אם לא הייתי חושבת ששווה להציל את מה שיש לנו לא הייתי נשארת כי כן באיזשהוא מקום זה התעללות כי הוא שקוע בעצמו.. אבל גם אני הייתי שקועה בעצמי כל כך הרבה זמן ולא הקשבתי ואני מכה את עצמי על כך.
תמיד אהבתי אותו אבל תמיד הוא היה אומר לי שהוא אוהב אותי יותר ותמיד הוא עשה בשבילי יותר ממה שעשיתי עבורו.
אני לא יודעת איך להוציא אותו מהמקום שהוא נמצא בו אבל איך אני יכולה לעזוב את האדם היחיד שאני אוהבת ואוהב כל חיי?
זה לא גבר שרוצה "להשיג" אותי..הוא גבר אמיתי ואוהב שנמצא בבעיה
וכמו שאמרתי אין לו מישהי אחרת.. הלוואי והייתה..הייתי עושה הכול כדי שהוא יהיה מאושר שוב
 

קארניו

New member
תשמעי,

משהו מוזר ומשונה מסריח בסיפור שהבאת וזה קשור בכל אחד מכם בנפרד ושניכם ביחד .
ולכן אין טעם לעסוק בניחושים כל עוד את מפזרת עמימות במקום לתת פרטים רלוונטים שיכולים לשפוך אור .
ועד אז שיהיה לך בהצלחה
 
למעלה