הסיפור שלי...

../images/Emo51.gifשרי על השיתוף

זה מאד מעודד לראות שאפשר לבנות חיים חדשים בצל הכאב .. תודה לך ששתפת אותנו טלי
 

li 3 האחת

New member
הסיפור שלי...

התחתנו לפני 21 שנה אהבה ענקית אני ילדה בת19 הוא 23 הגבר של חיי נולדו 3 ילדים מקסימים והחיים זרמו על מי מנוחות עד לפני 8 שנים ביום ארור אחד נר שמיני של חנוכה בעלי איבד הכרה בעבודה הזעיקו אותי ובבית החולים השמים נפלו גילו גידול בראש.ומאז שמונה שנים שאני מלווה מטפלת תומכת ומאוד מאמינה שהוא יצא מזה בסוף. 4 ניתוחים הקרנות כימוטרפיה ואני שם בשבילו.איש מקסים שאף פעם לא התלונן תמיד האמין ובטח בה'.אבא למופת ובעל מדהים שלא החסיר כלום.כך עברו השנים שברקע המחלה אבל בסך הכל די חיים שיגרתים.כשלפני שנה בדיוק חלה הדרדרות בעיקבות גידול שהתפרץ והיה אלים מאוד.וכך תוך חודש וחצי של הדרדרות רצינית מצאתי את עצמי סועדת את בעלי בהוספיס לחולים סופנים.כשהמצב גרוע ונותנים לו שבועים לחיות.אני לא ויתרתי וכמשפחה דתית שמאמינה התחלתי לרוץ ולהביא כל רב שרק היה מוכן לבוא להוספיס.הפרשות חלה של 400 נשים נסיעה לכותל לסליחות ביום גשום ביותר.מה לא העיקר לנסות לדחות את רוע הגזרה.ואכן מאמצי נשאו פרי והתחילה התאוששות והוא חזר להכרה ולאט לאט לאכול מוצק כי התעקשתי שאותו לא מחברים לזונדה.נלחמתי כל הזמן על כל דבר שיעזור לו וככה הצלחתי להחזיר אותו לאכול רגיל.מה להגיד שנה שלמה של מלחמות נגד כולם נגד המשפחה שלו מכיון שרציתי שיהיו שם משמרות לידו מהבוקר שהיו מורידים אותו עד הלילה שהיה הולך לישון רגע אחד הוא לא היה לבד שכמובן אני שם רוב הזמן.בית וילדים לא ראיתי התקשורת איתם היתה בs.m.s או בפון. ישר מהעבודה היתי שם.על הכל נלחמתי שיהיה לו רק טוב שכל מה שירצה או יבקש תמיד יהיה משהוא שיוכל לתת לו.עד ליום שני לפני שבועים שהזעיקו אותי הוא לא הרגיש טוב דלקת ראות אמרו לי נחבר לחמצן ניתן אנטביוטיקה כמה ימים והוא יתאושש.אבל הגוף שלו שסבל המון לא הצליח להחזיק מעמד ובבוקר שלישי 15.1.08 ח' שבט בדיוק ביום ההולדת שלו הוא החזיר את נשמתו לבורא עולם..העולם שלי חרב נשארתי לבד אישה בת 40 עם שלושה יתומים בני20,16,10.5 שלא ממש יודעים מה לעשות איך לאכול את המציאות החדשה שנכפתה עלינו.זה שהוא מת בדיוק ביום ההולת שלו אותי פשוט שבר הינו אמורים לחגוג לו באותו יום בערב הזמנתי את האחים שלו ושלי הזמנתי עוגת יום הולדת ובלונים קנו לו מתנות ומלא ממתקים רצינו לשמח אותו קצת ובמקום זה עשינו לו לויה ענקית כולם באו לחגוג לו יום הולדת 45. אמא כואב לי כל כך אני פשוט משתגעת.נקרע לי הלב לא מוצאת מנוח למחשבות שלא מפסיקות אולי??ואולי?יתכן ויכולתי לעשות יותר..אלוהים איך יכולת לעניש אותי בצורה כזו?להשאיר לי ילד בן 10.5 בדיוק כמו שאבא שלו השאיר אותו. ואו..מצטערת על האורך פשוט הייתי צריכה להוציא קצת..
 
נמצאת במצב דומה

אך לא כועסת חושבת שדי לסבל במחלה הזאת בעלי גם נפטר בהוספיס בתל השומר ב26/12/07 הילדים שלנו קרובים לגליים רק הקטן שלי בן8 .תהיה שלמה אם עצמך את עשית מעל ומעבר שיכלת לעשות זה אחד הדברים שאני לקחתי וגם קבלתי חיזוקים מהסביבה .נלחמתי על חיו במשך שנתים .ואת 8 שנים יודעת את הקושי של לא להיות בבית לא לראות את הילדים כרגע מרגישה שאני צריכה להיות חזקה למען לאסוף את ילדי.הולכת לקבל עזרה אצל עובדת סוציאלית במקום מגורי תבדקי איכן אפשר לקבל עזרה לא קל להתמודדת אם הילדים .ולהיות גם אמא וגם אבא. ציפי
 

emmy5

New member
3 li אחד שלא תדעי יותר צער../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

רגשת אותי , כולנו עברנו משהו דומה , יום מותו ויום הולדת יחד ,סימן של עזרה מה' . אלוהים עזר לך בצורה זו ,נתן לך כמתנה את היום הזה . בעלך הישאר צעיר ואתם תחגגו לו את היום הולדת כל שנה . יותר קל לעשות הזכרה כיום הולדת . אלוהים ורוחו של בעלך יהיו תמיד בקרבתך לעזור יותר טוב לו עכשיו ,במקום כל הסבל . את עשית מעל ומעבר , את היית גבורה ,מהיום את חייבת להיות אמא ואבא , את צעירה , תדאגי גם לעצמך . מאחלת לך הרבה בריאות ,חיבוק חם ממני . את גדולה !!!
 
סיפור אהבה יפה הסתיים

אך בך נותרה אהבה גדולה וקוראים אותה בין המילים זה לא קורה לי הרבה אבל קראתי ובכיתי , אין ספק שהפרידה שלך היא קשה אבל הילדים פרי האהבה הענק4ית שלכם ימשיכו לחיות איתך ולצידך את ניסית לעזור לו להחלים , להיותץ לצידכם ואיתכם אבל אם את מאמינה בבורא, תאמיני שהוא שור עליכם כמלאך והוא נגאל מיסורייו , ונמצא אצל הבורא כשליח של כולנו ומשם הוא יבקש עבורך חיים טובים וכח לגדל את הילדים המשותפים שולחת לך כוחות להיות אמא חזקה להמשיך את החיים למרות הכאב והגעגועים
 
../images/Emo24.gifמהשמים תנוחמי

לי יקרתי את עשית את המקסמום למען אישך אהובך , אהיה שלמה עם עצמך ,המחשבות והיסורים לא יעזרו השם נתן השם לקח ,והיקום לא מעמיד אותנו בנסיונוות שלא נוכל להם . מעכשו רכזי כוחתיך לבניית הבית לחיזוק ילדיך , הצבי בפניך מראה ותודי כל יום על מה שיש לך ... וחשבי מה הוא היה מבקש שתעשי ..
טלי
 

סיגלי41

New member
שלום יקרה

גם לבעלי היה גידול בראש. אך סמוך מאד לגילוי היה ברור שלא נוכל להצילו. נלחמנו על כל יום וכל רגע, שירגיש טוב ואכן היו לו הרבה רגעים נפלאים עם משפחה וחברים. על כך אני שמחה. הוא נשאר בבית עד שנכנס לחוסר הכרה...למרות הילדים הקטנים (מאד!). רציתי שכל בוקר יגידו לו שלום לפני שהלכו לבית הספר... גם הוא נפטר בתאריך סמלי... השבר הוא גדול. אין מה להוסיף. לאט לאט תתרגלי לחיים שאחרי ותשתקמי, את וילדיך. אבל, תמיד ישארו הגעגוע וזכרון. עוד מעט יום המשפחה...מזל שיש משפחות שונות מאבא-אמא-ילד-ילדה..והילדים שלנו לא מרגישים כל כך חריגים. ולדברים הפרוזאים...כשתתאוששי, בדקי את זכויותיך בעיריה ובבטוח לאומי. חיבוק, סיגלי
 

ליגה76

New member
וואו ../images/Emo201.gif

כ"כ קשה מה שעברת. מזכיר לי את מה שאמא שלי עברה. כל הכבוד לך על שהשקעת בו כ"כ. שלא תדעי עוד צער.
 

li 3 האחת

New member
תודה..../images/Emo24.gif

חיממתם לי את הלב הדואב הכואב ומתגעגע..אכן שמחה להיות פה איתכם לקבל חיזוקים והבנה למצב הקשה הזה. לוקחת מכל אחד מכם עצה להמשיך הלאה בשביל הילדים המדהימים שלנו.מקווה שה' ישלח לי כוח לקום ולהתאושש ולהיות חזקה..שיהיה לכולכם לילה טוב מלא רק באושר..
 

yamkachol

New member
שלום לך, li 3 האחת ,

יופי לך, שהוצאת קצת. חשוב מאוד לא לשמור בבטן. חשוב לשחרר, להוציא. כן, כן, האובדן הוא קשה, איום ונורא. כ"כ נורא, שלא נתפס. זה לוקח זמן, והוא מחלחל, ונספג בדמנו - עד שלומדים לחיות איתו. לומדים בבי"ס של החיים. כעת זו תקופה קשה ביותר בשבילכם. אתם לומדים לחיות אחרת. לומדים לחיות בלעדיו. תשמרי על עצמך. בריאותך. חשוב לאכול ולישון טוב. הרי, אהובינו שאינם - מה היו רוצים שיהיה לנו? היו רוצים שיהיה לנו טוב, שנחיה עם חיוך על הפנים, שמחה ושלוה.זו עוד סיבה מדוע עלינו לשמור על עצמינו. יתכן ויעזור לך להיות ליד אנשים שאוהבים אותך, אכפת להם ממך, מכם. מקוה שעזרתי. שבת שלום.
 
שלא תדעי יותר צער.

קשה ואין מילים שיכולים לנחם כזה כאב גדול. זה ניסיון קשה וגדול! תפילתי, שתהיי חזקה לעצמך ולמען הילדים. תשתדלו לא לשקוע בזה תחשבו כמה יהיה לו טוב בשמיים שהוא יראה שאתם ממשיכים את החיים. ותמשיכי לעשות למענו, לעילוי נשמתו. כל ברכה, תפילה צדקה מעשה, מחשבה אפילו פרק אחד מתהילים, תכווני שזה לעילוי נשמתו זה מוסיף הרבה להרגשה וכמובן זכויות לנפטר . תשתפי בזה גם את הילדים הביחד הזה למענו יאחד אתכם. אגב, דבר טוב לעשות לנשמתו של הנפטר שמכניסים את השבת מוקדם יותר ומוציאים מאוחר יותר כי בשבת אין דינים=לא שופטים את הנפטר הוא נכנס לגן עדן! אז בזה שמקדימים להכניס או להתארגן לשבת בעצם במעשה הזה את מכניסה אותו מוקדם לשבת=גן עדן לנפטר. (מספיק לפרוס מפה של שבת מיום חמישי בלילה או שישי בבוקר) ותאמיני שיש מישהו בשמיים שאוהב אותך גם שלך קשה ואת שואלת `למה` תדעי שלא על הכל מקבלים תשובות והכל משמיים, גם הטוב וגם הרע. תהיי חזקה! ה` איתך! תדעי שה` הכי קרוב ליתומים ואלמנות. שתזכי לראות רק נחת ושמחה מהילדים! שבת שלום!
 

BennyKa

New member
את ברוכה ומבורכת

את כואבת ואבלה לאחר 8 שנות מאבק אך זיכרי תמיד שהיו לכם 8 שנים ביחד 8 שנים שבהם עמדה לך הזכות לסעוד את אישך, 8 שנים בהם ילדך שהיה אז בן שנתיים וחצי והיום 10 וחצי ויכול לבהין קצת יותר ולהפנים את עומק אהבתך וגדולת הנפש שלך אני נפרדתי מרעייתי לפני כחצי שנה לאחר מאבק של 20 חודשים בלבד וגם אנחנו עברנו ארועים קשים שכללו מלבד הלויקמיה גם אירוע מוחי , שיקום, שתי השתלות מח עצם והרבה כימותרפיה והקרנות וגם אנחנו חשבנו במהלך הדרך שיצאנו מזה והגורל חשב אחרת ובכל זאת אני מברך על 20 החודשים שהיו לי בהם בני הקטן שהיה אז בן שנתיים וחצי וארבע וחצי כשנפרדנו, זכה להיות במחיצת אימו והיא איתו. יש לי עוד שתי בנות בנות 11 ו 15. רעיתי הלכה מאיתנו מספר ימים לפני יום הולדתה ה44 וכשלושה שבועות לפני שבננו הקטן החל סוף סוף ללכת לגן עירוני ואני קיויתי שתזכה לראותו ניכנס לגן או אפילו שתגיע ליום ההולדת וזה לא קרה מאידך הצלחנו להפרד ממנה אני והילדים והמשפחה והחברים והיא נפרדה מאיתנו ואנחנו ממשיכים כי זאת צוואתה שיש מחר בסוף הלילה וכי עצב בא והולך לו לא נישאר (הזיכרון וההתיחדות כמובן שנישארים) אז הביטי בחלק החיובי ולא בשללי זכית ובורכת ב 8 שנים וברוכה את בהמשך חייך ומי יתן שתשקמי את חייך במהרה ובבא היום כולנו עוד נפגוש את יקירנו שהלכו היי חזקה בני
 
למעלה