הסיפור שלי + עזרה
שלום,
אתחיל בזה שלא עברתי איזה אירוע מיוחד, לא טראומה, לא מחלה, לא מוות של מישהו קרוב ולא שום דבר בסגנון.
למה זה רלוונטי? כי מאז שאני זוכר את עצמי אין לי חשק לכלום. שנים שלמות עוברות בלי אפילו רגע אחד של סיפוק או אושר. אין לי ערך לדברים, לא מוצא תכלית בשום דבר, לא נקשר לאנשים (גם לא למשפחה...) ואין לי אפילו סיבה אחת להישען עליה... פשוט ככה סתם. חי-מת פה בעולם. כבר 30 שנה...
כל פעולה הכי קטנה דורשת ממני מאמץ. ואני בכלל בן אדם בריא, ספורטאי. מה זאת אומרת אין לך כח? לעולם לא ציפיתי ממישהו שיבין מה עובר עלי. - מפונק, עצלן, סתם דפוק. נו, שיהיה...
אני מרחיק את עצמי ככל שאפשר מאנשים. הרי אף אחד לא רוצה להיות בסביבה של מישהו שמדוכא מהחיים, אז צריך להסתיר את זה... לא הולך להחמיא לעצמי, אני לא שחקן כזה טוב. אני רחוק מלהיות הבחור הקליל הזה שכולם רוצים להיות סביבו והבנות רק מחכות שיצור איתן קשר. כל ההצגה הזאת בעיקר גורמת לכך שפחות ישימו אלי לב. מעבירה אותי מלהיות הבן אדם ההזוי שלאף אחד אין מושג מה נסגר איתו לאחד שנבלע בין כולם בלי למשוך יותר מדי תשומת לב.
זאת מתחילה להיות חפירה הרבה יותר ארוכה ממה שתכננתי (לפחות היה מעניין, אבל גם זה לא...) אז אני אעצור כאן.
ועכשיו לעזרה...
הגעתי להחלטה שאני חייב לנסות לעבור איזשהו טיפול. לא רואה איך לדבר עם מישהו יעזור לי. ניסיתי לפני חצי שנה. היה די בזבוז זמן.
אולי הגיע הזמן לנסות טיפול פסיכיאטרי. אם יש המלצות על פסיכיאטר מאיזור המרכז שעובד דרך הכללית אני אשמח לקבל הודעות עם שם וכמה מילים. עדיפות למישהי, נראה לי יותר קל לדבר עם מישהי, אבל אפשר גם בן.
תודה
שלום,
אתחיל בזה שלא עברתי איזה אירוע מיוחד, לא טראומה, לא מחלה, לא מוות של מישהו קרוב ולא שום דבר בסגנון.
למה זה רלוונטי? כי מאז שאני זוכר את עצמי אין לי חשק לכלום. שנים שלמות עוברות בלי אפילו רגע אחד של סיפוק או אושר. אין לי ערך לדברים, לא מוצא תכלית בשום דבר, לא נקשר לאנשים (גם לא למשפחה...) ואין לי אפילו סיבה אחת להישען עליה... פשוט ככה סתם. חי-מת פה בעולם. כבר 30 שנה...
כל פעולה הכי קטנה דורשת ממני מאמץ. ואני בכלל בן אדם בריא, ספורטאי. מה זאת אומרת אין לך כח? לעולם לא ציפיתי ממישהו שיבין מה עובר עלי. - מפונק, עצלן, סתם דפוק. נו, שיהיה...
אני מרחיק את עצמי ככל שאפשר מאנשים. הרי אף אחד לא רוצה להיות בסביבה של מישהו שמדוכא מהחיים, אז צריך להסתיר את זה... לא הולך להחמיא לעצמי, אני לא שחקן כזה טוב. אני רחוק מלהיות הבחור הקליל הזה שכולם רוצים להיות סביבו והבנות רק מחכות שיצור איתן קשר. כל ההצגה הזאת בעיקר גורמת לכך שפחות ישימו אלי לב. מעבירה אותי מלהיות הבן אדם ההזוי שלאף אחד אין מושג מה נסגר איתו לאחד שנבלע בין כולם בלי למשוך יותר מדי תשומת לב.
זאת מתחילה להיות חפירה הרבה יותר ארוכה ממה שתכננתי (לפחות היה מעניין, אבל גם זה לא...) אז אני אעצור כאן.
ועכשיו לעזרה...
הגעתי להחלטה שאני חייב לנסות לעבור איזשהו טיפול. לא רואה איך לדבר עם מישהו יעזור לי. ניסיתי לפני חצי שנה. היה די בזבוז זמן.
אולי הגיע הזמן לנסות טיפול פסיכיאטרי. אם יש המלצות על פסיכיאטר מאיזור המרכז שעובד דרך הכללית אני אשמח לקבל הודעות עם שם וכמה מילים. עדיפות למישהי, נראה לי יותר קל לדבר עם מישהי, אבל אפשר גם בן.
תודה
