הסיפור על הדיבוק
שכתב מי שהיה בנו של רבי אלחנן וסרמן שהוציא את הדיבוק. (חלק מהסיפור כתוב באידיש ובסוגרים אני מתרגם לעברית) ``על אם הדרך מאיישישוק לוילנא, ב` מיל מאיישישוק, יש כפר הנקרא סטרעצלי, וסמוך לו ב` וירסטא כפר פאסעלי, ושם גר יהודי ושמו נחום, ובא לראדין (שנת תרס``ט יום ה` ד` אדר) עם בתו בת י``ד (14) שהיתה חולנית. והאב אמר שיש בה ``גלגול``, וסיפר לאאמו``ר (ראשי תיבות ל - אדוני אבי מורי ורבי) שעובדא הכי הוא (כך היה הסיפור): אחר חנוכה בחדש טבת שנה הנ``ל נפל אצלי סוס ומת ברפת, ותיכף יצאו אנשי הבית בבהלה, וגם בתי זאת יצאה, והיתה ``פארשוויצט`` (שטופה בזיעה), ואחר כך נכנסה אל הבית ושתתה מים קרים, ומעת ההוא חלתה. ובראשונה היתה אחוזה ``קראמף`` (התכווצות) חזקה, והיתה נופלת כאבן דומם בלא שום הרגשים, וכאשר זה חלף לא ידעה כלום מהנעשה עמה, רק שהיתה בלא כח מהיסורים, ולא ידעה כלום מהנעשה. אח``כ היה נשמע ממנה קול מנגן, ואח``כ היה נשבר. והגיד הקול להאב, איך שהיתה נערה בת י``ב (12) שנה אצל הורים זקנים, ומצבה הרע הביאה לזה שתמיר דתה. והיתה אז בעיר קטנה, וילדי ישראל היו רצים אחריה וקוראים אותה ``משומדת``, והלכה עם נכרים (גוים) וחנקה ב` ילדים מישראל. וה` (5) שנים אח``כ, כשהיתה בת י``ז (17) שנה, מתה. ודנוה בבית-דין-של-מעלה על ט``ו (15) שנה ``גלגול``, והחפץ חיים אמר על זה, שדנוה ב``דינא רפיא`` ולא ב``דינא קשיא`` (כלומר עשו איתה חסד בשמים שדנו אותה בדין קל ולא בדין קשה). ותחילה נכנסה לתוך ה``צלם`` (הצלב) של קברה. אח``כ ניתצו את הצלם ונכנסה לאילן, וקצצו את האילן, ולבסוף נכנסה לתוך אבן שהיה מונח ברפת שהסוס עומד שם, והסוס נגע באבן ותיכף מת. ומהסוס נכנסה לתוך ה``קווארט`` (הספל) מים. גם אמרה: בעת שנכנסתם במרוצה אל הרפת, ראיתי את כולכם וגם אותה - היינו בתך - ראיתי, ובכלל לא אביתי להביט עליה. ושאל אותה האב: מה לך כי נטפלת אל בתי? והשיבה בקול עצוב מאד: ר` נחום, אינך יודע, רע לי. ושאלה: רע לך כי חטאת, אבל מה אשמה בתי? והשיבה: גם היא חוטאת! ושאל אותה במה? והשיבה: נערה כמותה כשהיא שותה מים צריכה לברך עליהם, אלמלי היתה מברכת לא יכולתי להיכנס בה. כל זה סיפר האב לאאמו``ר. המשך בתגובות>>
שכתב מי שהיה בנו של רבי אלחנן וסרמן שהוציא את הדיבוק. (חלק מהסיפור כתוב באידיש ובסוגרים אני מתרגם לעברית) ``על אם הדרך מאיישישוק לוילנא, ב` מיל מאיישישוק, יש כפר הנקרא סטרעצלי, וסמוך לו ב` וירסטא כפר פאסעלי, ושם גר יהודי ושמו נחום, ובא לראדין (שנת תרס``ט יום ה` ד` אדר) עם בתו בת י``ד (14) שהיתה חולנית. והאב אמר שיש בה ``גלגול``, וסיפר לאאמו``ר (ראשי תיבות ל - אדוני אבי מורי ורבי) שעובדא הכי הוא (כך היה הסיפור): אחר חנוכה בחדש טבת שנה הנ``ל נפל אצלי סוס ומת ברפת, ותיכף יצאו אנשי הבית בבהלה, וגם בתי זאת יצאה, והיתה ``פארשוויצט`` (שטופה בזיעה), ואחר כך נכנסה אל הבית ושתתה מים קרים, ומעת ההוא חלתה. ובראשונה היתה אחוזה ``קראמף`` (התכווצות) חזקה, והיתה נופלת כאבן דומם בלא שום הרגשים, וכאשר זה חלף לא ידעה כלום מהנעשה עמה, רק שהיתה בלא כח מהיסורים, ולא ידעה כלום מהנעשה. אח``כ היה נשמע ממנה קול מנגן, ואח``כ היה נשבר. והגיד הקול להאב, איך שהיתה נערה בת י``ב (12) שנה אצל הורים זקנים, ומצבה הרע הביאה לזה שתמיר דתה. והיתה אז בעיר קטנה, וילדי ישראל היו רצים אחריה וקוראים אותה ``משומדת``, והלכה עם נכרים (גוים) וחנקה ב` ילדים מישראל. וה` (5) שנים אח``כ, כשהיתה בת י``ז (17) שנה, מתה. ודנוה בבית-דין-של-מעלה על ט``ו (15) שנה ``גלגול``, והחפץ חיים אמר על זה, שדנוה ב``דינא רפיא`` ולא ב``דינא קשיא`` (כלומר עשו איתה חסד בשמים שדנו אותה בדין קל ולא בדין קשה). ותחילה נכנסה לתוך ה``צלם`` (הצלב) של קברה. אח``כ ניתצו את הצלם ונכנסה לאילן, וקצצו את האילן, ולבסוף נכנסה לתוך אבן שהיה מונח ברפת שהסוס עומד שם, והסוס נגע באבן ותיכף מת. ומהסוס נכנסה לתוך ה``קווארט`` (הספל) מים. גם אמרה: בעת שנכנסתם במרוצה אל הרפת, ראיתי את כולכם וגם אותה - היינו בתך - ראיתי, ובכלל לא אביתי להביט עליה. ושאל אותה האב: מה לך כי נטפלת אל בתי? והשיבה בקול עצוב מאד: ר` נחום, אינך יודע, רע לי. ושאלה: רע לך כי חטאת, אבל מה אשמה בתי? והשיבה: גם היא חוטאת! ושאל אותה במה? והשיבה: נערה כמותה כשהיא שותה מים צריכה לברך עליהם, אלמלי היתה מברכת לא יכולתי להיכנס בה. כל זה סיפר האב לאאמו``ר. המשך בתגובות>>
