היודעים אתם את רמות־ים אשר על ים־הרמות'? ואת אורה הכפולה האמיתית, אתם מכירים?
ספרי אריך קסטנר הזכורים לטוב, ראו אור בעברית במהלך שנות ה-50 בהוצאת אחיאסף, רבים מהם בתרגומה של אלישבע קפלן .
קפלן הייתה מורה ידועה לפסנתר בירושלים של אותם הימים ועל תלמידיה הרבים נמנתה הנערה היפה ארוכת השיער שבתמונה- אורה אחיאסף בתו של המוציא לאור שכנא אחיאסף.
לפי הזמנתו, החלה המורה הייקית לפסנתר, לשלוח ידה גם בתרגומים (מצויינים) מן הגרמנית.
הספר אורה הכפולה תורגם לעברית לראשונה בשנת 1951. באותן השנים היו פצעי השואה טריים וכל אזכור של גרמניה וגרמנים צרם לאוזן הישראלית.
המתרגמת בחרה איפוא לטשטש את הסממנים הגרמניים בסיפור. כך קיבלה הקייטנה שהתקיימה במקור בדרום גרמניה, את המיקום הדימיוני"רמות ים שעל ים-הרמות" המיתולוגית, והתאומה שהתגוררה במקור במינכן "הועברה דירה" לציריך שבשווייץ הנייטרלית.
שינויים נוספים כללו את עברות שמות הדמויות; במקור הגרמני נקרא הספר Das doppelte Lottchen - לוטכן הכפולה. שמה של אם המשפחה בסיפור המקורי הוא ליזלוטה והבנות מקבלות כל אחת מחצית משמה- ונקראות ליזה ולוטה.
כאשר נגשה אלישבע קפלן לבחור שמות עבריים לתאומות הספרותיות, עלה בראשה מיד שמה של תלמידתה האהובה אורה אחיאסף. הרעיון כמובן מצא חן גם בעיני האב והמו"ל ומאז נקראו התאומות בגרסה העברית- לי ואורה והאם נקראה- ליאורה.
וכך זכתה אורה אחיאסף למזכרת נצח- דמות ספרותית על שמה.
בשנת 1999 נקרא המתרגם מיכאל דק להעניק לספרי קסטנר תרגום מחודש לעברית. ברוח הזמנים המשתנים, החזיר דק את העלילות לגרמניה, צלעות העגל חזרו להיות קתלי חזיר והדמויות חזרו לשמותיהן המקוריים הגרמניים.
במקרה של "אורה הכפולה" קבע מיכאל דק סייג- השם "אורה הכפולה" התקבע כל כך בזיכרון הישראלי והמתרגם החליט להשאיר את שמות הבנות (לי ואורה) ללא שינוי.
למו"ל שכנא אחיאסף נולדו שלושה ילדים אורה, תלמה ומתן.
מתן אחיאסף הבן הצעיר, אשר ניהל במשך שנים ארוכות את ההוצאה המשפחתית, שוחח עמנו וסיפר לנו באהבה על אחותו הגדולה אורה, שהיא כיום בשנות ה-90 לחייה. הוא סיפר כי האחות המבוגרת ממנו ב-14 שנה, שימשה לו ממש כאם וכי אהבה את ספרי אריך קסטנר ובמיוחד את "אורה הכפולה" והייתה גאה בכך שהספר נושא את שמה.
אורה נישאה ליצחק אבינועם מפקד האצ"ל בירושלים ושינתה את שמה לאורה אבינועם. היא עבדה שנים רבות בהוצאת הספרים המשפחתית וגם נדדה עם בעלה בעקבות עבודתו ברחבי העולם, למקסיקו וקולומביה. לזוג נולדו שני ילדים גל ואתי. בשנת 1971 הם חוו טרגדיה, כאשר בנם גל נהרג בעזה, במהלך שירותו הצבאי בסיירת שקד. מהבת אתי נולדו להם 4 נכדים.
אנחנו מאחלים מכאן לאורה הרבה בריאות ואריכות ימים.
באדיבות ספריית בית אריאלה
