הסיפור לשבת
כך סיפר רבי יצחק זילבר: (היום קראתי את זה בשמו) תכניתו של סטאלין היתה לכלות ולהשמיד שלושת מליוני יהודים (שהצורר הגרמני עדיין לא הספיק) במיתה משונה לא פחות מאותן מיתות ששיטנו הנאצים ימ"ש. אל יד העיר וורכאנינסק שבצפון סיביר יועברו מאות אלפי יהודים שישוכנו בבנייני בלוקים ללא כל הגנה מהקור השורר באזור, שם מגיעה הטמפרטורה ל68 מע´ צלזיוס מינוס. אותה עיר רפאים שנבנתה במיוחד למטרה מעין זו, היתה העיר התאומה לעיר שהוקמה ליד העיר חברוסק שנבנתה אף היא למטרה זו… האיתות לתחילת הפורענות היה אמור להיות בתאריך 6/3/1953. אז אמור היה להינתן פסק דין התלייה בכיכר האדומה נגד ששת הרופאים היהודים ש"ניסו" כביכול להרעיל את סטאלין. עמודי התלייה כבר היו בהיכון. תלייה זו היתה אמורה לשמש אות פתיחה והכרזה המונית לכל צוררי היהודים שבאוקראינה, כי היהודים הם האויבים, והכל מותר וצריך להזיקם. כשמונה ימים לפני מועד התלייה המתוכנן. היה זה מוצאי שבת קודש, ליל פורים תש"ג, 28/2/1953. לאחר ספירת הערב של האסירים בבלוק שבמחנה העבודה ליד העיר קאזאן שברפובליקה הטאטרית. התיישבו היהודים שבבלוק סביב מיודענו רבי יצחק זילבר ששהה שם אף הוא, וסיפר להם על נס פורים ככתוב במגילת אסתר. ובסיימו אמר: כשם שעם ישראל התגבר על ההמן ההוא בשעתו, כך יעזור השם שעם ישראל יתגבר על כל ה"המנים" של ימינו, הקמים לכלותינו. ואז ניגש אליו יהודי בשם אייזיק מירונוביץ וטוען כלפיו במרירות: מה מעניין מה היה אז? היכן הבורא כעת, ביום שעומדים לכלותינו אנו שלושה מליון יהודים בידי ההמן סטאלין ?! וכל זאת, לאחר שהיטלר כילה מליונים מאחינו, שוב קמה עלינו רעה, ביזמתו של הרשע סטאלין... לא תקום צרה, שני פעמים, ולא תהיה שואה שנית, משיב לו רבי יצחק. ומניין לך? שואל אייזיק. כי "נצח ישראל לא ישקר, עם ישראל הינו נצחי, פסק לו רבי יצחק. והויכוח לא תם, אייזיק בשלו. הרי סטאלין הינו שליט גדול לעומת הפרעוש המן, שהיה נתון לחסדי מלך אחשורוש. סטאלין כבר החליט, וכבר הוכיח מה יודע הוא לעשות… וכו´ וכו´. ורבי יצחק משיב לו: גם המן שלח אגרות ל-120 מדינות בממלכת אחשורוש, כולן היו חתומים ומאושרים בטבעת המלך. אמנם סטאלין חזק, הוא גבר על כל יריביו במפלגה, אבל הם לא היו יהודים, על היהודים אינו יכול… סוף כל סוף הינו רק בשר ודם ולעולם אין לדעת מה יהיה בעוד כמחצית השעה !!! במבט כעוס עזב אייזיק את רבי יצחק. למחרת כשקרא רבי יצחק את המגילה מזכרונו ובע"פ, והנה אייזיק מרוגש מחפשו לרבי יצחק בדחיפות. אכן, אכן, בדיוק כך. רק חצי שעה ואותו המן הסטאלין התפגר לו. רבי יצחק לא הבין לדבריו של אייזיק. אך בדקות הבאות הוסבר לו בדיוק מה קרה: אמש בשעה 7.00 בערב היה מפקד האסירים, לאחר מכן סיפרת על נס המגילה, כך מסביר אייזיק לרבי יצחק. וב-7.50 אמרת לי שלעולם אין לדעת מה יהיה בעוד מחצית השעה, ובדיוק בשעה 8.23 הגיעה השמועה על השבץ שאחז למוחו של סטאלין, ומיד החילותי באמירת תהילים ולא פסקתי עד שנודעתי שהוא מת !!! הלוויתו של סטאלין היתה ב-5/3, בדיוק באותה ככר, שם זמם לתלות את ששת הרופאים. להלוויתו הגיע גם תלמידו קלמנס גוטוולד מנהיגה הקומוניסטי של צ´כוסלובקיה, שלקה בדלקת ריאות חריפה, וזכה לכבוד הגדול שארונו ניצב ליד ארון מורו ורבו, סטאלין. כן יאבדו כל אויביך השם (שופטים, פרק ה´) ואויבי עמו, הן הן אויביו של השם.
כך סיפר רבי יצחק זילבר: (היום קראתי את זה בשמו) תכניתו של סטאלין היתה לכלות ולהשמיד שלושת מליוני יהודים (שהצורר הגרמני עדיין לא הספיק) במיתה משונה לא פחות מאותן מיתות ששיטנו הנאצים ימ"ש. אל יד העיר וורכאנינסק שבצפון סיביר יועברו מאות אלפי יהודים שישוכנו בבנייני בלוקים ללא כל הגנה מהקור השורר באזור, שם מגיעה הטמפרטורה ל68 מע´ צלזיוס מינוס. אותה עיר רפאים שנבנתה במיוחד למטרה מעין זו, היתה העיר התאומה לעיר שהוקמה ליד העיר חברוסק שנבנתה אף היא למטרה זו… האיתות לתחילת הפורענות היה אמור להיות בתאריך 6/3/1953. אז אמור היה להינתן פסק דין התלייה בכיכר האדומה נגד ששת הרופאים היהודים ש"ניסו" כביכול להרעיל את סטאלין. עמודי התלייה כבר היו בהיכון. תלייה זו היתה אמורה לשמש אות פתיחה והכרזה המונית לכל צוררי היהודים שבאוקראינה, כי היהודים הם האויבים, והכל מותר וצריך להזיקם. כשמונה ימים לפני מועד התלייה המתוכנן. היה זה מוצאי שבת קודש, ליל פורים תש"ג, 28/2/1953. לאחר ספירת הערב של האסירים בבלוק שבמחנה העבודה ליד העיר קאזאן שברפובליקה הטאטרית. התיישבו היהודים שבבלוק סביב מיודענו רבי יצחק זילבר ששהה שם אף הוא, וסיפר להם על נס פורים ככתוב במגילת אסתר. ובסיימו אמר: כשם שעם ישראל התגבר על ההמן ההוא בשעתו, כך יעזור השם שעם ישראל יתגבר על כל ה"המנים" של ימינו, הקמים לכלותינו. ואז ניגש אליו יהודי בשם אייזיק מירונוביץ וטוען כלפיו במרירות: מה מעניין מה היה אז? היכן הבורא כעת, ביום שעומדים לכלותינו אנו שלושה מליון יהודים בידי ההמן סטאלין ?! וכל זאת, לאחר שהיטלר כילה מליונים מאחינו, שוב קמה עלינו רעה, ביזמתו של הרשע סטאלין... לא תקום צרה, שני פעמים, ולא תהיה שואה שנית, משיב לו רבי יצחק. ומניין לך? שואל אייזיק. כי "נצח ישראל לא ישקר, עם ישראל הינו נצחי, פסק לו רבי יצחק. והויכוח לא תם, אייזיק בשלו. הרי סטאלין הינו שליט גדול לעומת הפרעוש המן, שהיה נתון לחסדי מלך אחשורוש. סטאלין כבר החליט, וכבר הוכיח מה יודע הוא לעשות… וכו´ וכו´. ורבי יצחק משיב לו: גם המן שלח אגרות ל-120 מדינות בממלכת אחשורוש, כולן היו חתומים ומאושרים בטבעת המלך. אמנם סטאלין חזק, הוא גבר על כל יריביו במפלגה, אבל הם לא היו יהודים, על היהודים אינו יכול… סוף כל סוף הינו רק בשר ודם ולעולם אין לדעת מה יהיה בעוד כמחצית השעה !!! במבט כעוס עזב אייזיק את רבי יצחק. למחרת כשקרא רבי יצחק את המגילה מזכרונו ובע"פ, והנה אייזיק מרוגש מחפשו לרבי יצחק בדחיפות. אכן, אכן, בדיוק כך. רק חצי שעה ואותו המן הסטאלין התפגר לו. רבי יצחק לא הבין לדבריו של אייזיק. אך בדקות הבאות הוסבר לו בדיוק מה קרה: אמש בשעה 7.00 בערב היה מפקד האסירים, לאחר מכן סיפרת על נס המגילה, כך מסביר אייזיק לרבי יצחק. וב-7.50 אמרת לי שלעולם אין לדעת מה יהיה בעוד מחצית השעה, ובדיוק בשעה 8.23 הגיעה השמועה על השבץ שאחז למוחו של סטאלין, ומיד החילותי באמירת תהילים ולא פסקתי עד שנודעתי שהוא מת !!! הלוויתו של סטאלין היתה ב-5/3, בדיוק באותה ככר, שם זמם לתלות את ששת הרופאים. להלוויתו הגיע גם תלמידו קלמנס גוטוולד מנהיגה הקומוניסטי של צ´כוסלובקיה, שלקה בדלקת ריאות חריפה, וזכה לכבוד הגדול שארונו ניצב ליד ארון מורו ורבו, סטאלין. כן יאבדו כל אויביך השם (שופטים, פרק ה´) ואויבי עמו, הן הן אויביו של השם.
