הסיפור לשבת
שכנו הגוי של היהודי, פנה אליו: במטותא ממך, הסבר לי, כיצד אתם היהודים ישנים שינה כה עמוקה במנוחת אחר הצהרים, מידי שבת בשבתו
הואל נא להתארח בביתי לארוחת הצהרים בשבת הבעל"ט [=הבאה עלינו לטובה], משיב לו היהודי. לארוחת הצהרים שבשבת, התארח הגוי בבית שכנו היהודי כמתוכנן. למנה ראשונה, הוגשה כנהוג, מנת דג, עם געפילטע פיש, כמובן לצד סלטים שונים. לאחריה הגיעה מנת הביצה + בצל = אייער מיט צוויב´ל, ואיך אשכח את ה"גאלע". לא לפני לגימת כוסית "משקה" עם ברכת לחיים. ולאחריה. מגיעה צלחת החמין = טשולנט, הכוללת שעועית חומה ולבנה, גדולה וקטנה, תפו"א, געפילטע קישקע והכל מתובל ומהביל, ריחני ומגרה. וככלות הכל. דואגים להקל במעט על הכרס, בעזרת כוס בירה לבנה צוננת. מעיו של הגוי לא עמדו לו להמשיך גם בליפתן. דיי
מספיק
אני שבע, אומר הגוי. ואז אומר לו היהודי: בסיום הארוחה, נוהגים אנו לפוש מעט על כסא הנוח, שבמרפסת תחת קרני השמש. ויהי היום. שחרית של יום ראשון. מתעורר לו הגוי, ומקשה: כבר הבנתי איך אתם ישנים כה עמוק. אבל, הואל נא בטובך להסביר לי הכיצד יכולים הנכם לקום ולהתעורר שוב לתפילת המנחה שלפני צאת השבת ?! אההה, מצטער, זה איני יכול ללמדך, משיב לו היהודי. זאת לא תוכל להבין אם אינך יהודי… שבתא טבא זאבי
שכנו הגוי של היהודי, פנה אליו: במטותא ממך, הסבר לי, כיצד אתם היהודים ישנים שינה כה עמוקה במנוחת אחר הצהרים, מידי שבת בשבתו
