הסיפור לשבת
רבי מאיר שפירא מלובלין, היה מחברי הסיים הפולני. היה רב גדול, יוזם ומחולל הדף היומי (למי שיודע מה זה). הקים את יח"ל/ישיבת חכמי לובלין, שעליה אפשר להקדיש אין ספור ספרים. להקמת ישיבה מפוארת זו, ולהחזקתה, נדרשו סכומים כבירים. רבי מאיר שפירא עצמו, הוא זה שכיתת רגליו, מעיר לעיר וממדינה למדינה, ובכשרונו גייס את כל הנדרש לישיבה. משנקש פעם, על דלת ביתו של גביר כיליי, סילקו הגביר בבושת פנים, עם טריקת דלת. לפני שהדלת נטרקה, הספיק הרב שפירא לזרוק לחלל את המילים "איני אשה מעוברת" הגביר בביתו מהרהר, מה כיוון הרב במילים אלו?! והרי בכל זאת הוא רב גדול, ומי יודע מה כוונת הרב במילים אלו? בצר לו ובחששו, לבש אדרתו ויצא לחפש אחרי הרב, עד שמצאו, וגררו חזרה לביתו, תוך הבטחה לכבדו כראוי. לתמיהתו על דברי הרב, השיב לו רבי מאיר: כשאדם מכבדני בארוחה, או בלינה, מודה אני, ומוסיף: "כפרה על התרומה" (שלא נתקבלה) וכשאדם מכבדני במתת יד, אך אינו מציע לי אפילו לא כוס תה, והרי אני נודד ממקום למקום, הרי שאומר אני: "כפרה על הכיבוד" אצלך, נתחייבתי בשתי כפרות. ממש כאשה מעוברת. שהרי בערב כיפור יש מנהג כפרות. לזכר תרנגול, ולנקבה תרנגולת. המעוברת תיטול שתי כפרות. על התרנגולת תאמר "זו כפרתינו / שמא עוברה נקבה. ועל התרנגול תאמר "זה כפרתו" של העובר, באם הוא זכר. ודע לך, אומר לו רבי מאיר. איני אשה מעוברת, ואיני נזקק לשתי כפרות.
רבי מאיר שפירא מלובלין, היה מחברי הסיים הפולני. היה רב גדול, יוזם ומחולל הדף היומי (למי שיודע מה זה). הקים את יח"ל/ישיבת חכמי לובלין, שעליה אפשר להקדיש אין ספור ספרים. להקמת ישיבה מפוארת זו, ולהחזקתה, נדרשו סכומים כבירים. רבי מאיר שפירא עצמו, הוא זה שכיתת רגליו, מעיר לעיר וממדינה למדינה, ובכשרונו גייס את כל הנדרש לישיבה. משנקש פעם, על דלת ביתו של גביר כיליי, סילקו הגביר בבושת פנים, עם טריקת דלת. לפני שהדלת נטרקה, הספיק הרב שפירא לזרוק לחלל את המילים "איני אשה מעוברת" הגביר בביתו מהרהר, מה כיוון הרב במילים אלו?! והרי בכל זאת הוא רב גדול, ומי יודע מה כוונת הרב במילים אלו? בצר לו ובחששו, לבש אדרתו ויצא לחפש אחרי הרב, עד שמצאו, וגררו חזרה לביתו, תוך הבטחה לכבדו כראוי. לתמיהתו על דברי הרב, השיב לו רבי מאיר: כשאדם מכבדני בארוחה, או בלינה, מודה אני, ומוסיף: "כפרה על התרומה" (שלא נתקבלה) וכשאדם מכבדני במתת יד, אך אינו מציע לי אפילו לא כוס תה, והרי אני נודד ממקום למקום, הרי שאומר אני: "כפרה על הכיבוד" אצלך, נתחייבתי בשתי כפרות. ממש כאשה מעוברת. שהרי בערב כיפור יש מנהג כפרות. לזכר תרנגול, ולנקבה תרנגולת. המעוברת תיטול שתי כפרות. על התרנגולת תאמר "זו כפרתינו / שמא עוברה נקבה. ועל התרנגול תאמר "זה כפרתו" של העובר, באם הוא זכר. ודע לך, אומר לו רבי מאיר. איני אשה מעוברת, ואיני נזקק לשתי כפרות.