הסיפור לשבת
לאחר הראיון קבלתי מרץ, ובין השאר זכיתי לברך על המוגמר, אייזיק יעקעליש שוהל בקרקא. מיהו אותו אייזיק יעקעליש, ומהו בית כנסת זה בדיוק. אז ככה: בית הכנסת נבנה בשנת ת´ 1640 או ת"ד 1644, מתרומת הנגיד רבי אייזיק בן רבי יעקב. מהיכן התעשר אותו אייזיק? אייזיק מקרקא התפרנס בדוחק ממכירת ככרות ולחמניות, שאשתו אפתה בתנור שבביתם. אייזיק הבעל היה מוכרם בשוק. אבל בפרנסתם זו לא היה אפשי בידי הזוג למצוא חתנים לבנותיהם הבוגרות. מי ישאם ללא נדוניה כדת וכראוי... עד שלילה אחד חולם רבי אייזיק שמתחת הגשר בעיר רחוקה, מרחק נסיעה של עשרות מילין, טמון אוצר. אייזיק אינו מתמהמה. נוטל תיקו הכולל טלית ותפילין, וגם צידה לדרך. ולאחר טרחה מרובה הגיע לגשר והחל לחפור. שומר המקום היה אף הוא יהודי, ולאחר חקירה קצרה, סיפר לו רבי אייזיק על החלום. גיחך השומר, הנטרפה עליך דעתך?! עד לכאן נדדת בשביל חלום?! הרי גם אני חלמתי שבקרקא מתחת לתנור שבביתו של יהודי בשם רבי אייזיק יש אוצר. היעלה בדעתי, לנסוע, להכנס לביתו של אותו אייזיק ולחפור?! אותו שומר לא ידע כי רבי אייזיק בכבודו הוא הוא העומד לפניו. נטל רבי אייזיק מטלטליו, ואץ רץ טרח ונסע מייד לעירו ולביתו. לוקח קרדום, ומתחיל לנפץ, להרוס, לשבר ולנתץ את לבני התנור. לא עזרו תחנוניה של אשתו, כי שובר הוא את הענף היחיד עליהם מטה לחמם עומד. עד שנמצא האוצר הגדול. רבי אייזיק איש ישר וירא אלוקים. חשב לזכות מהאוצר גם את שומר הגשר ההוא, שהרי בזכותו חלומו של השומר מצא הוא את האוצר. אותו שומר, גם הוא הרהר בדעתו, אוליי אחפש כאן מתחת הגשר, אוליי חלומו של אותו יהודי אמת. ובין כך אני במקומי, ומדוע לא אנסה מזלי בזמני הפנוי. ואף הוא מצא אוצרו, ואף הוא הרהר לשתף באוצר את אותו יהודי שהרי בזכותו הוא התעשר. וכשרבי אייזיק נסע לקראתו ומצאו, חשבו להם שני המליונרים החדשים, מדוע עשה השם ככה לנו. הרי הייתי אני אייזיק יכול לחלום על האוצר מתחת התנור בביתי, והשומר יחלום על האוצר שבעירו מתחת לגשר, אלא כי לי בן ולו בת, הרי כי וודאי משמים יצא כך שנשתדך בינינו. ובמזל טוב השידוך יצא לפועל. רבי אייזיק תרם ובנה בית כנסת זה, כקרבן תודה לרבונו של עולם. בית כנסת זה עבר המון גלגולים. ואין כאן המקום לפרט. נודה להשם, שכיום הוא שוב בידי בני ישראל, ולא בידי כנסייה כבעבר.
לאחר הראיון קבלתי מרץ, ובין השאר זכיתי לברך על המוגמר, אייזיק יעקעליש שוהל בקרקא. מיהו אותו אייזיק יעקעליש, ומהו בית כנסת זה בדיוק. אז ככה: בית הכנסת נבנה בשנת ת´ 1640 או ת"ד 1644, מתרומת הנגיד רבי אייזיק בן רבי יעקב. מהיכן התעשר אותו אייזיק? אייזיק מקרקא התפרנס בדוחק ממכירת ככרות ולחמניות, שאשתו אפתה בתנור שבביתם. אייזיק הבעל היה מוכרם בשוק. אבל בפרנסתם זו לא היה אפשי בידי הזוג למצוא חתנים לבנותיהם הבוגרות. מי ישאם ללא נדוניה כדת וכראוי... עד שלילה אחד חולם רבי אייזיק שמתחת הגשר בעיר רחוקה, מרחק נסיעה של עשרות מילין, טמון אוצר. אייזיק אינו מתמהמה. נוטל תיקו הכולל טלית ותפילין, וגם צידה לדרך. ולאחר טרחה מרובה הגיע לגשר והחל לחפור. שומר המקום היה אף הוא יהודי, ולאחר חקירה קצרה, סיפר לו רבי אייזיק על החלום. גיחך השומר, הנטרפה עליך דעתך?! עד לכאן נדדת בשביל חלום?! הרי גם אני חלמתי שבקרקא מתחת לתנור שבביתו של יהודי בשם רבי אייזיק יש אוצר. היעלה בדעתי, לנסוע, להכנס לביתו של אותו אייזיק ולחפור?! אותו שומר לא ידע כי רבי אייזיק בכבודו הוא הוא העומד לפניו. נטל רבי אייזיק מטלטליו, ואץ רץ טרח ונסע מייד לעירו ולביתו. לוקח קרדום, ומתחיל לנפץ, להרוס, לשבר ולנתץ את לבני התנור. לא עזרו תחנוניה של אשתו, כי שובר הוא את הענף היחיד עליהם מטה לחמם עומד. עד שנמצא האוצר הגדול. רבי אייזיק איש ישר וירא אלוקים. חשב לזכות מהאוצר גם את שומר הגשר ההוא, שהרי בזכותו חלומו של השומר מצא הוא את האוצר. אותו שומר, גם הוא הרהר בדעתו, אוליי אחפש כאן מתחת הגשר, אוליי חלומו של אותו יהודי אמת. ובין כך אני במקומי, ומדוע לא אנסה מזלי בזמני הפנוי. ואף הוא מצא אוצרו, ואף הוא הרהר לשתף באוצר את אותו יהודי שהרי בזכותו הוא התעשר. וכשרבי אייזיק נסע לקראתו ומצאו, חשבו להם שני המליונרים החדשים, מדוע עשה השם ככה לנו. הרי הייתי אני אייזיק יכול לחלום על האוצר מתחת התנור בביתי, והשומר יחלום על האוצר שבעירו מתחת לגשר, אלא כי לי בן ולו בת, הרי כי וודאי משמים יצא כך שנשתדך בינינו. ובמזל טוב השידוך יצא לפועל. רבי אייזיק תרם ובנה בית כנסת זה, כקרבן תודה לרבונו של עולם. בית כנסת זה עבר המון גלגולים. ואין כאן המקום לפרט. נודה להשם, שכיום הוא שוב בידי בני ישראל, ולא בידי כנסייה כבעבר.
