הסטוץ הראשון שלי....
רציתי לחלוק איתכם חוויה אישית ולשמוע קצת את דעתכם. אז מי שמכיר אותי יודע שהייתי בזוגיות מאד ארוכה שהתחילה שימי נעוריי ונגמרה לפני כחודשיים. המעבר הזה מעולם שכולו ביטחון ברמה מסויימת לעולם של חוסר וודאות לא היה פשוט והחלטתי שהדרך הטובה ביותר להתמודד היא לקפוץ למים. יצאתי עם כמה בחורים וכשזה הגיע לשלב אינטימי מידי ברחתי. יום אחד פנה אליי בחור שלא עשה עליי רושם מטורף. התכתבנו קצת, ראיתי תמונות שלו ולא נכבשתי. יום אחד החלטתי להיות ספונטינית והסכמתי להיפגש, סתם לחוויה. הוא היה הרבה יותר מרשים במציאות, בחור גבוה, חסון עם גומות שהפילו אותי בכל פעם שהוא חייך. התלטפנו שעות, דיברנו והשנינות שלו כבשה אותי. חזרתי מהפגישה בתחושת אופוריה, סוף סוף מישהו הצליח לרגש אותי. כבר בסוף הפגישה דיברנו על הפעם הבאה. התלבטתי, לא רציתי להיקשר. נפגשנו שוב, ההתחלה הייתה מתוחה ומהר מאד (לאחר 2 כוסות יין) המתח התפוגג ומצאנו את עצמנו מכורבלים בתיאום מושלם שכזה. בסוף הפגישה הוא כבר קבענו לפעם הבאה שתהיה אצלו בדירה. התלבטתי, זה השלב בו הייתי בורחת לו, אבל הוא היה שונה מהשאר, הוא הצליח לעבור כמה מחסומי אבן בדרך. כבר כתבתי SMS "קיבלתי רגליים קרות, בהצלחה" לא הצלחתי לשלוח לו אותו, משהו בתוכי רצה לתת לזה צ'אנס ולא לתת לפחד לשתק אותי. נסעתי אליו, כל הדרך מעבירה סרטי אימה בראשי. התיישבתי אצלו והלחץ ניכר בכל המימיקה שלו. שנינו ידענו מה על הפרק ולא היינו כל כך רנדומלים, היו ציפיות. תוך 2 דקות הוא היה מעליי, הוא התרגש. ניסיתי לדבר קצת לפני , ללטף, אבל הוא היה ממוקד מטרה. הבחור הבוגר והשנון שהכרתי נעלם לי והפך לילד בן 17. בסופו של דבר כל החוויה הזו השאירה לי טעם חמוץ בפה. נשארתי עם ריקנות כזו.
רציתי לחלוק איתכם חוויה אישית ולשמוע קצת את דעתכם. אז מי שמכיר אותי יודע שהייתי בזוגיות מאד ארוכה שהתחילה שימי נעוריי ונגמרה לפני כחודשיים. המעבר הזה מעולם שכולו ביטחון ברמה מסויימת לעולם של חוסר וודאות לא היה פשוט והחלטתי שהדרך הטובה ביותר להתמודד היא לקפוץ למים. יצאתי עם כמה בחורים וכשזה הגיע לשלב אינטימי מידי ברחתי. יום אחד פנה אליי בחור שלא עשה עליי רושם מטורף. התכתבנו קצת, ראיתי תמונות שלו ולא נכבשתי. יום אחד החלטתי להיות ספונטינית והסכמתי להיפגש, סתם לחוויה. הוא היה הרבה יותר מרשים במציאות, בחור גבוה, חסון עם גומות שהפילו אותי בכל פעם שהוא חייך. התלטפנו שעות, דיברנו והשנינות שלו כבשה אותי. חזרתי מהפגישה בתחושת אופוריה, סוף סוף מישהו הצליח לרגש אותי. כבר בסוף הפגישה דיברנו על הפעם הבאה. התלבטתי, לא רציתי להיקשר. נפגשנו שוב, ההתחלה הייתה מתוחה ומהר מאד (לאחר 2 כוסות יין) המתח התפוגג ומצאנו את עצמנו מכורבלים בתיאום מושלם שכזה. בסוף הפגישה הוא כבר קבענו לפעם הבאה שתהיה אצלו בדירה. התלבטתי, זה השלב בו הייתי בורחת לו, אבל הוא היה שונה מהשאר, הוא הצליח לעבור כמה מחסומי אבן בדרך. כבר כתבתי SMS "קיבלתי רגליים קרות, בהצלחה" לא הצלחתי לשלוח לו אותו, משהו בתוכי רצה לתת לזה צ'אנס ולא לתת לפחד לשתק אותי. נסעתי אליו, כל הדרך מעבירה סרטי אימה בראשי. התיישבתי אצלו והלחץ ניכר בכל המימיקה שלו. שנינו ידענו מה על הפרק ולא היינו כל כך רנדומלים, היו ציפיות. תוך 2 דקות הוא היה מעליי, הוא התרגש. ניסיתי לדבר קצת לפני , ללטף, אבל הוא היה ממוקד מטרה. הבחור הבוגר והשנון שהכרתי נעלם לי והפך לילד בן 17. בסופו של דבר כל החוויה הזו השאירה לי טעם חמוץ בפה. נשארתי עם ריקנות כזו.
