השם לא משנה1
New member
הסוף
היתה לי חברה שנה. רוב התקופה גרנו ביחד. היתה אהבה אבל בעיקר רצון של שנינו בזוגיות. היא רצתה יותר, אך אולי אהבה פחות. שורה תחתונה - לפני כשלושה חודשים נפרדנו מיוזמתה. ניסיתי להיאבק בזה אבל לא היה עם מי לדבר. היא היתה נחושה בכך ואמרה שהיא לא אוהבת אותי. חודש לא החלפנו מילה. לאחר מכן הקשר חודש ביוזמתה אבל בכיוון של ידידות. שיתפתי פעולה כי אני אוהב אותה אבל אחרי שבוע "נשברתי" וניסיתי להחזיר אותה כולל S.M.S. בשעות הלילה המאוחרות, מה שהרחיק אותה ממני לכמה ימים. נרגעתי, ושוב, הקשר חודש. בחלוף הזמן היחסים ביננו התחממו והיא נתנה לי לחזר אחריה כולל ארוחת ערב, יציאות משותפות, קניית בגדים ואפילו התנשקנו כמה פעמים. אמרה שהיא מחפשת מישהו שיאהב אותה ויעריך אותה. אמרה שהיא באמת רצתה להתחתן איתי. היא הדגישה שהיא לא מעוניינת שנחזור ובזמן האחרון השתדלה שלא להתקשר אליי, אבל הרגשתי שעם הזמן משהו בכל זאת יקרה שכן, היא לא שיחקה איתי. נהנתה מהקשר ומהחיזור אבל לא אמרה שום דבר משמעותי. היא גרושה עם ילדה ו - "על הנייר" אני נחשב בשבילה מציאה לא נורמאלית והיא ידעה שאני רוצה להתחתן איתה. כשהקשר חודש היא "זרקה" לי שלא היה לה ביטחון ושלא הערכתי אותה מספיק, אז חשבתי שעם הזמן אדע לתת לה ביטחון והיא תדע כמה שאני מעריך אותה (אני מעריך אותה מאוד. "הנייר" לא מעניין אותי ואת הבת שלה אני מאוד אוהב). ביום שישי האחרון לחצתי קצת יותר, והיא שוב התרחקה. הרגשתי שאני הולך ומאבד אותה. היום החלטתי לעשות מעשה. קניתי לבת שלה מתנה ואמרתי לה שאני בא. היא לא כל כך התלהבה מזה אבל בסופו של דבר הסכימה. הרגשתי שאני חייב לדעת איפה אני עומד. התעייפתי מלחזר אחריה והרגשתי שלמרות שאנו מתקדמים אני די "תקוע". באתי אליה. דיברתי איתה. היא הבהירה לי כמה שאני יקר לה כבן אדם אבל היא לא רוצה זוגיות איתי וגם לא מוכנה לנסות. כל מה שהצעתי (בעדינות) לא עזר. היא היתה מאוד ברורה, ואף הוסיפה שהיא חושבת שהקשר ביננו רק מזיק לי כי היא התגברה ואני לא. בסופו של דבר זה מה שרציתי - לדעת איפה הדברים עומדים, אפילו במחיר של לאבד את הסיכוי של האחוז (ואולי היה גם יותר) שאולי נחזור. הרגשתי שאני חייב לדעת איפה אני עומד. התעייפתי מלחזר אחריה והרגשתי שלמרות שאנו מתקדמים כביכול, אני די "תקוע". סיכמנו שלא אתקשר אליה במשך חודש ואחרי זה נראה אם נוכל להיות ידידים. הסיכום היה למעשה הצעה מצידי שהיא נעתרה לה. קיבלתי את הרושם שזה לא ממש משנה לה אבל זה בהחלט נכון מבחינתי. עכשיו אני יודע שזה הסוף. שזה נגמר. במו ידי עשיתי ווידוא הריגה למשהו, שכנראה, כבר מת אצלה מזמן ורק אצלי נשאר חי ובועט.
היתה לי חברה שנה. רוב התקופה גרנו ביחד. היתה אהבה אבל בעיקר רצון של שנינו בזוגיות. היא רצתה יותר, אך אולי אהבה פחות. שורה תחתונה - לפני כשלושה חודשים נפרדנו מיוזמתה. ניסיתי להיאבק בזה אבל לא היה עם מי לדבר. היא היתה נחושה בכך ואמרה שהיא לא אוהבת אותי. חודש לא החלפנו מילה. לאחר מכן הקשר חודש ביוזמתה אבל בכיוון של ידידות. שיתפתי פעולה כי אני אוהב אותה אבל אחרי שבוע "נשברתי" וניסיתי להחזיר אותה כולל S.M.S. בשעות הלילה המאוחרות, מה שהרחיק אותה ממני לכמה ימים. נרגעתי, ושוב, הקשר חודש. בחלוף הזמן היחסים ביננו התחממו והיא נתנה לי לחזר אחריה כולל ארוחת ערב, יציאות משותפות, קניית בגדים ואפילו התנשקנו כמה פעמים. אמרה שהיא מחפשת מישהו שיאהב אותה ויעריך אותה. אמרה שהיא באמת רצתה להתחתן איתי. היא הדגישה שהיא לא מעוניינת שנחזור ובזמן האחרון השתדלה שלא להתקשר אליי, אבל הרגשתי שעם הזמן משהו בכל זאת יקרה שכן, היא לא שיחקה איתי. נהנתה מהקשר ומהחיזור אבל לא אמרה שום דבר משמעותי. היא גרושה עם ילדה ו - "על הנייר" אני נחשב בשבילה מציאה לא נורמאלית והיא ידעה שאני רוצה להתחתן איתה. כשהקשר חודש היא "זרקה" לי שלא היה לה ביטחון ושלא הערכתי אותה מספיק, אז חשבתי שעם הזמן אדע לתת לה ביטחון והיא תדע כמה שאני מעריך אותה (אני מעריך אותה מאוד. "הנייר" לא מעניין אותי ואת הבת שלה אני מאוד אוהב). ביום שישי האחרון לחצתי קצת יותר, והיא שוב התרחקה. הרגשתי שאני הולך ומאבד אותה. היום החלטתי לעשות מעשה. קניתי לבת שלה מתנה ואמרתי לה שאני בא. היא לא כל כך התלהבה מזה אבל בסופו של דבר הסכימה. הרגשתי שאני חייב לדעת איפה אני עומד. התעייפתי מלחזר אחריה והרגשתי שלמרות שאנו מתקדמים אני די "תקוע". באתי אליה. דיברתי איתה. היא הבהירה לי כמה שאני יקר לה כבן אדם אבל היא לא רוצה זוגיות איתי וגם לא מוכנה לנסות. כל מה שהצעתי (בעדינות) לא עזר. היא היתה מאוד ברורה, ואף הוסיפה שהיא חושבת שהקשר ביננו רק מזיק לי כי היא התגברה ואני לא. בסופו של דבר זה מה שרציתי - לדעת איפה הדברים עומדים, אפילו במחיר של לאבד את הסיכוי של האחוז (ואולי היה גם יותר) שאולי נחזור. הרגשתי שאני חייב לדעת איפה אני עומד. התעייפתי מלחזר אחריה והרגשתי שלמרות שאנו מתקדמים כביכול, אני די "תקוע". סיכמנו שלא אתקשר אליה במשך חודש ואחרי זה נראה אם נוכל להיות ידידים. הסיכום היה למעשה הצעה מצידי שהיא נעתרה לה. קיבלתי את הרושם שזה לא ממש משנה לה אבל זה בהחלט נכון מבחינתי. עכשיו אני יודע שזה הסוף. שזה נגמר. במו ידי עשיתי ווידוא הריגה למשהו, שכנראה, כבר מת אצלה מזמן ורק אצלי נשאר חי ובועט.