היה לי שני סוסים כאלו- זהירות חפירה לעומק...
הראשון היה סוס עם המון לחצים נפשיים, ולא היה הרבה מה לעשות. כדי לעזור ללחצים על הרגליים הקדמיות פשוט שמתי לו בנדג'ים ללילה. השני- הגיע אלי עם המנהג, אבל הפסיק עם הזמן. מה ששמתי לב זה שכל פעם שהוא רוצה להגיע לאן שהוא אבל לא יכול- הוא מתנדנד. אז מצאנו כמה פתרונות- הוא נמצא באורווה עם סורגים, אין לו אפשרות להוציא את הראש מהאורווה- והוא מאז לא מתפלל. דבר נוסף- אנחנו לא קושרים אותו לכיוון הבית- אלא עם הגב לבית- וגם אז הוא לא מתפלל... במקרה לגביו אני יודעת איך המנהג התחיל- כסייח הוא היה מאוד לחוץ כשהוא נשאר בלי סוסים סביבו באורווה- הוא היה רץ מצד אחד לצד שני באורווה. עם הזמן הוא נהיה יותר "חסכוני"- עד שמצד לצד באורווה- זה נהפך להתפללות. (אני מקווה שאני ברורה). זה מביא אותי למחשבה שמדובר בסוסים שמאוד קשורים לחברים שלהם ולא יכולים לשאת להיות לבד. המרעה, מן הסתם, פותר את הבעיה הזאת כליל... אני יודעת שיש שיטה למלא שני בקבוקים ולתלות אותם כך שהסוס מקבל מכה בכל פעם שהוא מזיז את הראש. אני אישית לא בעד השיטות האלו.