הסולם

[l coyote l]

זה תרגיל מצוין. מתורגל אצלי שנים בוריאציות שונות

ועדיין רואה עוד ועוד מקום לשיפור.
&nbsp
"רציתי לכתוב לך מכתב קצר, אבל לא היה לי זמן, אז כתבתי לך מכתב ארוך" [ג'ורג' ברנרד שאו]

 

[s i s u]

מקסים. וגם הציטוט. תודה

 

[l coyote l]

אנקדוטה בהקשר זה

במבחנים באנגלית בתיכון (כולל מבחני הבגרות) יש שאלות על ספרים מסוימים, שבהן הנבחן צריך לתאר/לנתח סיטואציה/קונפליקט מורכבים כלשהם בספר, במספר מילים מוגבל (לרוב 50 אולי).
&nbsp
אחרי אחד המבחנים, תלמידים התלוננו למורה איך אפשר לקצר כל כך כשיש הרבה מה לומר בנושא השאלה.
היא סיפרה שבמבחנים שלה בתואר היו שאלות דומות עם הגבלת מילים יותר נוקשה (25), ושהיא התמודדה כך:
כתבה כל מה שהיה לה לומר. יצא נניח 70 מילים (או כל מספר אחר, 100, 150...).
עברה על הטקסט וקיצרה. עכשיו היו 50 מילים.
עברה שוב וקיצרה/שיפצה, עד שהגיעה ל-25.
"בשלב הזה", היא אמרה, "הטקסט הכיל באופן מדויק את מה שרציתי להגיד".

 

[s i s u]

יפה! גם לי יש תרגיל - להוריד את המילים אני/אתם/הם מהטקסט

זה מותיר אותי עם לא יותר מכמה עקצוצים נעימים בגוף וזהו

 

[DogsPCI]

אמממ... מצב ביש, יכול להוות בדיוק את המוטיבציה להתחיל

דרך חדשה... וזה דבר שבהחלט יכול להחשב למצב טוב שהאדם נמצא בו . אומנם לא באותו הרגע... כי הוא במצב ביש ) אלא בדמיון/בפוטנציאל - שגם יכול להתממש למציאות .
&nbsp
אני מרגיש שאחרים רואים ב"מציאות" מצב בו האדם הוא פאסיבי לחלוטין... עוד רגע - חסר תודעה בכלל... עלה נידף ברוח ))
&nbsp
ואומרים את המילה "דמיון" כאילו והיא מילה מגונה...
דמיון שיצא משליטה הוא אולי - "מילה מגונה", דמיון שנמצא תחת שליטה - מה הבעיה איתו?
איך תגיע לפגישה שקבעת, בזמן... בלי מעט דמיון? או יותר נכון - דמיון-מסודר?
זה יקרה לבד? הרגלים תדענה מעצמם לנוע לכתובת הנכונה, בזמן הנכון?
&nbsp
קצת מזכיר לי שאנשים דתיים-חרדים דורשים מנשים להסתיר את עצמן - ואולי היה רצוי שהן תעלמה מהמרחב הציבורי כליל... מתוך "ההגיון" שהן מעוררות את היצר, ומהוות פיתוי... רק בהיותן קיימות. ובכך שנעלים אותן מעינינו - התגברנו על היצר )
&nbsp
אמממ... זה עובד בדיוק הפוך... .
&nbsp
&nbsp

 

[l coyote l]

הכותרת וההמשך במשפט הראשון בתוכן מסכמים הכל

 

[Mist2]

זה לא משנה באיזה שלב נמצא האדם

לפעמים מסיבות אובייקטיביות, הוא מגיע למקומות שמאוד מקשים על התקדמותו, לפעמים ההתקדמות בלתי אפשרית.
במצבים אלה, אחד הדברים שיכולים מאוד לעזור, הוא לחזור לבסיס להתחלה.
אין זה אומר שאותו אדם מתחיל את הכל מהתחלה, הוא רק נעזר בהם שוב...
ולפעמים אין בררה ועליו לחזור אחורה, לצומת הקודמת, או השלב הקודם, ולפעמים יש צורך לרדת או לחזור יותר ויותר...

 

[DogsPCI]

נו? אז איפה אתה לא מסכים עם מה שכתבתי?

למה לא למצוא את המשותף ולשמוח על כך?


הרי אני הצגתי שתי אפשרויות למשל/למצב שהצגת (ושוב הם לא אמת כל שהי - רק נסיון לקשר-חברתי), אחת מהן בדיוק זהה למה שאתה כותב פה, והשנייה משלימה - בהנחה ואכן הסולם מוצא...

"אז או שאתה על הסולם הנכון עבורך ועדיין לא מיצית אותו עד תום (ולא בהכרח שהכיוון "הנכון" הוא אחד ותמיד רק למעלה), או שאתה על הסולם הלא נכון... ".

אז מאיפה אי-ההסכמה נובעת בדיוק? )
אני אישית, שמח להסכים איתך )

 

[בן טל-שחר]

מעולה. עכשיו אני קורא ביתר פשטות את ההודעה שפתחה את השרשור.

כשאני רואה איך קראתי אותה קודם בצורה מסתורית יותר, אני מבין טוב יותר איך לפעמים קוראים את ההודעות שלי, הפשוטות מאד בעיני עצמי, בצורה "מיסטית" או "מסתורית".

 

[Mist2]

עוד זווית

בהרבה מיתולוגיות ואגדות, הגיבור כדי להתקדם או לעלות מעלה, חייב לפני כן לרדת שאולה.
רק כך הוא יכול לעלות, להתקדם ולמלא את ייעודו.

 

[מגדלאור1]

ולמה בעצם, לדעתך