הסולם

[בן טל-שחר]

אני אכלול את ההתרעה בפוסט עצמו

אוהב מאד את הסרט הראשון.
צפיתי בו מספר פעמים, בעודי נוכח לעצמי.
אינני חובב אלימות בסרטים אולם מצאתי דרכים להתבונן על כך באופן רך יותר, כמעין משל.
בסרטים השני והשלישי צפיתי רק פעם אחת בינתיים ואני חש שהם נובעים ממקום שונה.

 

[l coyote l]

אבחנה יפה על השני והשלישי

אם כי בשלישי יש את העניין עם העיוורון והראיה.

 

[בן טל-שחר]

 

[VikingSoul108]

אני הייתי אומר...

לעתים צריך לרדת מהסולם, כדי לראות שעלינו על הסולם הלא נכון חחח
ירידה לשם עליה

 

[DogsPCI]

אמממ... ))

אם הגעת לסוף הסולם, ועדיין יש בך את הרצון להמשיך ולטפס - אתה כנראה (כבר) לא על הסולם הנכון (יותר) . - או שלא הגעת לסופו עדיין...

הסוגרים הן האפשרות היותר רחבה - שאינה מתמקדת ברגע .

)

 

[Mist2]

האם אני רושם באיזה שלב אתה נימצא בסולם?

 

[DogsPCI]

זה משנה?

אתה מסתכל על הסולם, אני מסתכל על הרצון להמשיך לטפס - שעדיין קיים
&nbsp
אז או שאתה על הסולם הנכון עבורך ועדיין לא מיצית אותו עד תום (ולא בהכרח שהכיוון "הנכון" הוא אחד ותמיד רק למעלה), או שאתה על הסולם הלא נכון...
&nbsp
אמממ... ולמה אתה על הסולם? ומה יש לך לטפס בו למעלה? - יש תכלית?
(לא אישית - זו שאלה גלובלית, שהייתי גם שואל את עצמי אם לפתע הייתי מוצא את עצמי על סולם, ועם רצון לטפס בו למעלה).
&nbsp
אבל אני כמובן לוקח את הדברים למקום שלי...
ורואה את המשל הזה בדרך שלי...

&nbsp

 

[Mist2]

אם זה לא משנה למה התייחסת לזה?

במה שאני רשמתי לא התייחסתי על סוף או התחלה...
כמובן שאתה לוקח את המשל בדרך שלך, אין לך דרך אחרת.

 

[DogsPCI]

חחח... אני לא בתחרות...

אבל בשביל הכיף...

התייחסתי לזה כדי למקד אותך לשאלה הרלוונטית ממנה אפשר להפיק משהו...

שכן אתה מתאר מצב ביש


אני כתבתי - "אם הגעת לסוף הסולם..." - וכן ציינתי - "ולא בהכרח שהכיוון "הנכון" הוא אחד ותמיד רק למעלה". .

כך ש"סוף-הסולם" הוא תחושה סובייקטיבית - שלך.
(אותה לצערי אתה מכליל על כולם - "אין אנו יכולים...")

המסר מבחינתי, אם יש אחד... כי גם לא אמרת שיש אחד - אז המסר שהמשל מעורר בי הוא כזה:

אם אתה מרגיש שמיצית דרך אחת, ועדיין יש בך את הצורך ללכת קדימה...
רצוי אולי שתמצא דרך חדשה...


אמממ... לחפש איפה להסתבך ולסבך זו אינה מטלה קשה, וזה גם לא מוכיח כלום מעבר לזה - שאדם מסוגל לסבך את עצמו ואת סביבתו עד תום . השאלה האם מיצית את הדרך הזו? אני כן, תודה לאל . וכמו שציינתי פה באחת ההודעות - ומבלי לקבל תשובה אחת . כך שגם אין לי אחת לתת ))

שוב, אני עונה ממה שאני מרגיש אישית... וזה ממש לא-בהכרח נכון/תואם לאף-אחד אחר בעולם .
וזאת מבלי אפילו לדעת למה אני ואתה על סולם? ולמה יש בנו רצון לטפס? שהן השאלות היותר רלוונטיות לשאול... לדעתי .

 

[Mist2]

חחח למה אתה חושב שמעניין אותי האם אתה בתחרות או לא?

אני מתאר מצב טוב מאוד של האדם על עצמו...
&nbsp
כל מה ״שהסקת״ מהפוסט הקצרצר שלי: מצב ביש, סוף סולם ויתר הירקות, הוא רק דמיון.
ואין לדמיון זה כל קשר למיקוד או אפשרות להפיק דבר או חצי דבר.
&nbsp
אין בעיה לדמיין ולשחק עם הדמיונות כאן בפורום, אבל להאמין לדמיונות זה כבר עסק אחר לגמרי...
&nbsp

 

[DogsPCI]

זה בדיוק העניין, שזה לא אמור לעניין אותך, אלא אותי ואני

לא בתחרות משמע - אני אולי נכנסתי למלכודת, אבל לא נוגס בפתיון .
&nbsp
ולכן לא מסיק אמיתות ולא שופט אחרים, ולא פונה אישית לאף-אחד ספציפי...
&nbsp
אני כותב את מה שאני רואה . אכן, כן - בדמיון שלי, המנסה עוד לדמות את הדמיון שלך במקרה הזה...
כי אתה ידידי - הזמנת אותי לדמיון, ואני כדי ליצור קשר-חברתי ו"להשתתף בשיחה" - הסכמתי .
&nbsp
אני לא מחפש לקנות שום דבר, וגם לא מחפש למכור שום דבר
ועל כן - לא בתחרות
&nbsp
להאמין לדמיונות?
האם הגיון פשוט ובריא הוא דמיון?
יתכן מאוד, אך גם הוא כלי עבורינו לנצל אותו לטובה
בפרט אם יש בו סדר
&nbsp
לא כל שימוש בחשיבה הוא פסול...
אחרת אני אהיה כלב ואני לא כלב .
&nbsp
&nbsp

 

[s i s u]

קשה לי לפעמים להבין למה אתה מתכוון, במילים שלך. מודה

כמו עניין התחרות הזה...
מה אתה רוצה מעצמך כאן ובכלל? מלבד לחזור לכלבים

 

[DogsPCI]

הלו סיסו )) שאלות קשות את שואלת ) השקעתי .

תאמיני או שלא, אני לא מבין אחרים כלל... אין לי חצי מושג
ואני מנסה, ורוב מה שאני חווה זה - ספקות... ואין לי מה לעשות איתם כלל, אין לי איך לחוות אותם - כי הם נחווים כשהמיינד יוצא משליטה... ואני לא מאפשר לו לצאת משליטה... וגם לא מעוניין בחוויה הזו ))


אני רוצה לחזור לאנשים .
ולהשיג לעצמי לא מעט דברים שאני רוצה, ואוהב, ושימלאו אותי בחוויות חיוביות .

אני רוצה שוב לחוות את החוויה החברתית של להקה, רק שהפעם בשם שונה - משפחה .
אני זקוק לחום ואהבה, ועידוד, ועזרה... כי כרגע אני חסר-כוחות .

השקעתי את כוחותי האחרונים במשימה האחרונה ההיא שלקחתי על עצמי...
ולמרות שבמקרה גם מצאתי לעצמי את השקט... אני באפיסת כוחות... די מוחלטת .

מה גם, לא כל-כך יודע מה לעשות עכשיו... ומאיפה מתחילים )) חחח...

שהרי... מרבית חיי הייתי לכוד - עסוק במלחמה, ובהתחבאות, ולתקופה לא קצרה אכן הייתי רק הצופה מהצד וסובל ללא סוף... ומוחי קדח את כל האפשרויות הקיימות בעולם לפתרון - וגם את כל הדרכים לשלול אותן.... ההזיה במייטבה. חוסר היכולת להבחין בעצמי (נקרא לזה), חוסר הוודאות שאני הוא באמת אני, מהי האמת ומהי האשליה - ספק בכל דבר - גם בי ובחיים עצמם - וספק בערכם ובטעם לחיות אותם!

בעקבות הפורום הזה - בכלל נזכרתי שהייתי שם פעם... זה פשוט בלתי נתפס אצלי המצב הזה יותר היום - לא ניתן אפילו לדמיין אותו )) בעצם זה לא נכון... אוכל לדמיין אותו אם אני אשתף-פעולה עם תחרות-המוחות הבנויה בצורה מסויימת - שתביא את המיינד לצאת משליטה . ולמה לי? הרי המנצח הוא זה שהטיל את הספק הגדול ביותר - זה שהמיינד שלו הכי בחוסר שליטה...


תחרות-המוחות הזו של הטלת-ספק מתמדת במציאות ובאמיתי, היא לדעתי הקללה (יש יגידו ברכה?) הכי נוראית שאדם יכול להביא על עצמו... זו הצלילה לעומק התהום - לטוב או לרע . זה לא מוציא מהתהום - זה רק דוחף למטה עד המקסימום האפשרי...
בכדי לצאת יש (להבנתי) צורך בטכניקה-מעשית - לקלף את המיינד מהטלת-הספק - ולהלביש אותו על משימה הבלתי-אפשרית עבורו להתמודד לבד - שתחשוף את החולשה שלו ושתאלץ אותו לפנות מקום - או שאולי נכון לומר שתאלץ אותך לתפוס את המקום.



אמממ... מהי המציאות בלי הספק?

דוגמה, גולש גלים כשהוא על הגל - הוא נוכח במציאות - אין לו ברירה... הוא חייב לאזן
אבל אם תוך כדי שהוא על הגל נתחיל לשאול אותו שאלות יחסית פשוטות במטמטיקה באופן קבוע - איזה: 736 לחלק ל- 9... ואז - 198 כפול 19... וכו'. בהנחה שהוא אינו מטמטיקאי רציני ונאלץ לבצע את החישוב כאחד האדם - זה די סביר שהדבר יפריע לו לאזן - לגלוש - להיות במציאות .
ואם נתחיל לשאול אותו או לדבר איתו על נושאים שמטרתם לבלבל וכו' - ותמצאי אותו נופל מהגלשן - או לחליפין מתעלם ממך וממשיך לגלוש .

כנ"ל רוכב אופנוע... דוגמא אמיתית שאני מכיר וקיוטי מכירה...
ולא נסיעה של 20 קמ"ש, אלא נניח 200 קמ"ש בכביש עם פיתולים, עם תנועה וכו'...
במידה וישב מאחוריו מישהו בהרכבה - ויתחיל לחפור לה ולהטיל ספק בחוויה:
לא, פה תוריד הילוך...
לא, פה תקח זוית קצת יותר קטנה, מה יש לך?
שוב את טועה, פה היה נכון יותר לתת יותר גז...
יש סיבוב מגיע... יש שם רכב... תזהר, שים לב...
וכו'
- הרוכב בחוויה לא ישאר... ואולי הם גם בחיים לא ישארו - אם הם מבצעים זאת על - 200 קמ"ש.


אז אותו הדבר אני... אני הייתי בחוויה של איזון, חוויה של מציאות - בלבד! אין דרך אחרת... חוויה של הצורך - להוביל את האחר בריקוד שהקצב שלו אינו אחיד, אינו מוכר, ומשתנה בכל שניה מחדש... - זה בשיקום כלב.
עם כלב מאוזן - אז זה להוביל בריקוד מוכר, ולפי הקצב שאני מחליט עליו ועדיין זה דורש להיות נוכח קבוע, אבל ללא מאמץ מורגש...

רק שאני חוותי זאת לפרקי זמן רציניים - ולא אחת למשך שעות בשיא האנטנסיביות, עד שזה נשאר ככה - כברירת מחדל.

אבל אם אני במציאות - ולא חולם, ומישהו יתחיל "לנהל" אותי... ולהטיל ספק בכל צעד שלי...
אם לא אחסום אותו או אתעלם ממנו מייד... אלא אשתף פעולה איתו ואענה לו, ואכנס איתו לדיון מחשבתי אין-סופי ו/או לוויכוח על דברים חסרי-משמעות - אז אני לא נמצא במציאות יותר!!!! אני נמצא בסיוט שלו...

מה גם שלבסוף הוא גם "יצא" צודק - באמירה שלו שאני לא במציאות נו? ומי ירוויח מזה משהו - חוץ מהספק שמבחינתו המעוותת "קיבל חיזוק"?


ולכן אני מנתק את עצמי מכל התחרות הקיימת בנושא זה - של מציאות/אשליה
מקסימום אני רק נכנס לומר שלום, לנסות למצוא דמיון/הגיון משותף... ויוצא משם.

ואולי אתנתק גם מכל עולם המושגים הנפוץ בעולם "הרוחני" - שחזרתי לאמץ פה
המושגים האלה - פשוט - אינם רלוונטים עבורי...


בנושא הזה,
אין לי את הכלים לעזור לאף-אחד בצורה ישירה

לי יש את הכלים אולי לעזור בדרך שלי, בדרך-העקיפה - של גידול ועבודה עם כלבים זו הטכניקה שעזרה לי... ואני למדתי אותה בעצמי... לא המצאתי אותה ) וזו הנקודה היחידה בה אני יכול להושיט עזרה בלמידה של - איזון, ורק איזון! ומה כל אחד יפיק מהטכניקה והכלים הנ"ל - אם בכלל? מאיפה לי לדעת ) זה לא תלוי בי .


לילה טוב...

 

[s i s u]

מצטערת, יותר סיבכת לי. ציפיתי לתשובה קצרה, ברורה ופשוטה

בכל מקרה מקווה שתהנה כאן, לא משנה לאיזו מטרה.
בשמחות

 

[DogsPCI]

הלו, אין לך על מה להצטער... לפחות לא כלפי

. אם כבר אני

מצטער שסיבכתי יותר...


אמממ... ספק?

"מצטערת, יותר סיבכת לי. ציפיתי לתשובה קצרה, ברורה ופשוטה". )

וברור - בשמחות

 

[s i s u]

רגע, רגע, רגע, לא כל כך מהר!

למה הדגשת את המילה "ציפיתי" בהקשר של ספק?
בכל מקרה, תודה על התזכורת - don't expect, accept
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[DogsPCI]

הלו שובבה )) מה המצב?

טוב שברגע האחרון הוספתי סימן-שאלה כשכתבתי - "אמממ... ספק?".

חחח...

אני ניסיתי להבין מאיפה הציפיה מגיעה...



ולפני שיצאתי לעבודה - נתקלתי בפוסט הזה שלך -
[URL]http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=228&messageid=178031501[/URL]

)

אז אני בעצמי בתרגול משלי, ולכן מניסיון-הפיתוי נמנעתי... כי אני לא בתחרות של - "נראה אותך עומד בציפיות שלי... אחרת אתה מאכזב... מסבך..." . משמע שמכניס לי ספק-תמידי - "האם אני עומד בציפיות שלה עכשיו?" .

אבל אם תזמיני - אני אשמח להשתתף, נקווה שזה תרגיל שאני יכול לקחת בו חלק...
רק תלמדי אותי מה התרגיל מבקש, טוב? .

לילה טוב .

 

[s i s u]

התרגיל הוא להעביר בכמה שפחות מילים מסר חשוב ומועיל

אפשר להתייחס לתרגיל הזה כאל מדיטציה בכתיבה.
&nbsp
&nbsp
המטרה
צמצום אגו וגמילה מהמאוהבות שלי בעצמי (בדעותי) בנושא שחשוב לי.
גם בנושא הזהות הפסיכולוגית עם הבעיות שלה וגם הרוחנית עם החיפוש שלה-מבחינתי אותו בולשיט
להשיג שיוויון נפש כלפי מחשבותי החולפות, לא לקחת את עצמי ברצינות.
&nbsp
&nbsp
למי התרגיל מיועד
לאנשים שהזהות שלהם מושקעת במחשבותיהם ובתיעודן יותר מהממוצע
לאנשים שהאפשרות האחרת של פשוט לא לכתוב וזהו לא עובדת בשבילם.
לאנשים המאוהבים במילותיהם ומחשבותיהם והם משתמשים בהם הרבה גם בכתיבה
&nbsp
&nbsp
הדרך
לא לחשוב יותר מדי על המילים (אחרת זו התעסקות עצמית נוספת).
להגביל מספר מילים
לכתוב על הנושא מזווית חדשה- לא לחזור על עצמך
להמציא מחשבות מקוריות, סוריאליסטיות וקומיות
לשבור דפוסי כתיבה (להוריד משפטים חוזרים, סימני ניקוד ואייקונים מועדפים)
לא לצטט אחרים.
להמציא תרגילים נוספים, לדווח על השימוש בהם
בטח יצוצו בהמשך עוד.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
שאלה
באותו פוסט גם הודיתי שאני יכולה לתרגל את זה לבד, כי גם ככה אנחנו לבד
(לא במובן הבודד של המילה, במובן הכי פשוט-כמו קיומם של השמש והירח)
וענית - "עוד פעם לבד"? לא הבנתי את כוונתך.

 

[DogsPCI]

חחח... הסתבכתי, מה? מה זה - שיעורי בית? )) בסדר, יש לי עוד

&nbsp
זמן להתחרט ))
&nbsp
אבל קודם כל, להבין את שלבי התרגיל... וכבר אני אשתדל לצמצם
&nbsp
שלב המטרה:
ומה אני מרוויח? )
&nbsp

 

[DogsPCI]

אמממ... ליל הטוב, אני כבר לא בקליטה ))))))