הסודות שבאש...

[רקדנית הרוח...]

הסודות שבאש...

(או "למה אני אוהבת את ל"ג בעומר"). אני אוהבת לשבת מסביב למדורה, כמובן, אוהבת את האווירה.. את ההמולה מסביב, את הצחוקים,הבדיחות והפטפוטים.. אבל יותר מכל אני אוהבת להסתכל בלהבות ולשקוע במחשבות. הלהבות האלה... אדומות, סגולות, צהובות.. אני מדמיינת אותן כמו שמלה מדהימה של מלכת הפיות. והמלכה הזאת רוקדת.. השמלה שלה מתנפנפת אל על, במין משחק צבעים משיי רך ומלטף.. המלכה הזאת יוצאת רק כשהאש מתחילה לבעור.. והיא שרה, המלכה הזאת.. שרה בלחישה, מספרת לנו את כל הסודות שלה את האהבות, השמחות העצב והתהיות.. אני אוהבת להביט באש להביט במלכה שלי שרוקדת להקשיב לה לוחשת ולהעריץ את יופייה.

 

[גחלילית זוהרת]

הסודות האלה

קסומים כשהם ליד האש... והאש החמה והשובבה הזו מיוחדת כל כך אפשר לשבת לצידה שעות ולשמוע את כל הפצפוצים של העץ... התיאור שלך היה כל כך מיוחד.... מדמיינת את המדורה שלך שולחת לך מרשמלו ותפוחי כוכבים למדורה רק טוב!!!

 

[*pank]

עשית לי חשק לאיזו מדורה!!!

מדורה באמצע הסלון נשרוף את הספה ואת הפטיפון נצלה מרשמלו ותפוחי אדמה חתיך בלי חולצה ישמור על הגחלים ועד שיגיעו מכבי האש נעשה חיים משוגעים.