הסדרי ראייה

[danali]

הסדרי ראייה

מה מקובל ( או מה יותר "נכון")לגבי הסדרי ראייה לילד בן שנתיים? ומה קורה אם האב עובר לגור בצפון ובנו גר במרכז?אשמח לקבל עיצות. יש בין האב של בני וביני מחלוקת גדולה לגבי הנושא.

 

[d a n i e l s 5]

נראה לי ששכחו אותך בבית

מקפיצה לך..... אולי מישהו יקרא......יענה.......יעזור

 

[אא ניר]

משקה את העציץ.

 

[ערסlight]

הסדרי ראיה

אין מקובל, אין נכון... נדרש כאן פתרון שהוא הרע במיעוטו. הסדרי הראיה נועדו להגן על זכות האב לראות את ילדו. דעתך האישית בעניין לא ממש רלוונטית. ומכיוון שזה שלו... הוא יקבע. ואת? את יכולה להקל עליו ובכך אולי לתרום לקשר ואת יכולה להלחם בו ולעשות את זה מכוער.

 

[רוצה לגעת]

נראה לי שאין מתכון כוללני

במיוחד שכל אדם/ משפחה זה עולם ומלואו. יקירתי חשבי תמיד בטובתו של בנך, עשי מאמצים כדי שהמפגשים אכן יתקיימו ואל תגרמי לגרושך "להרים ידיים" ההפסד כולו יהיה של בנך (גם אם זה נראה רחוק ה"מחיר" הזה) תני לו להחליט מה אפשרי מבחינתו, נסי להיות קשובה, נסי לקרב את בנך אליו (תלי תמונות שלו, דברי עליו,שתפי) גם כך זה לא פשוט לתינוק הקטנטן שלך אני בטוחה שאת מאוד מאוד רוצה בטובת בנך ועל כן עשי הההההההככככככככלללללללללללללל כדי לציור קשר בינהם ולסיכום אין מקובל או לא, זה מאוד אינדיבדואלי בהצלחה

 

[danali]

אובדת עיצות../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif

אני מעוניינת שהאב יראה את בני כמה שיותר. אני חושבת שטובת הילד ( בן שנתיים) הוא תכיפות המפגשים. האב של בני רוצה שיהיה רשום בהסדרי הראייה שהוא מתחייב רק לפעם בשבוע ושישישבת פעם ב-3 שבועות. אני מבינה שלא ניתן "לכפות" הסדרי ראייה, אבל מאוד כואב לי שהוא לא מבין שזה מעט מידי לילד בן שנתיים, מה עוד שבני מאוד קשור אליו. איך אפשר לנסות לשנות את הדברים?

 

[magic40]

נפגשים באמצע הדרך

תרתי משמע

 

[d a n i e l s 5]

אוהבת את אמצע הדרך

תרתי משמע !

 

[ערסlight]

אמצע הדרך...

זהו פתרון עורכדיני. במקרה הזה, זה קצת דומה שנגיד גנבתי לך 100 ש"ח מהארנק ותפשת אותי. אז אני מציע לך 50 ש"ח בחזרה. אמצע הדרך... לא?

 

[d a n i e l s 5]

ולכן....ע"פ השקפת עולמי...

עדיף ה-50 ש"ח (כשהוכח מעל כל צל של ספק שאין לך יכולת להחזיר את כל ה-100) מאשר כלום. נלחמת רק כשבאמת שווה , רק כשבאמת פוגעים בי. ובמקרה של פותחת השרשור הזה..... עדיף שימצאו את אמצע הדרך בין הצפון למרכז..... לא ככה?

 

[ערסlight]

למה אין לי?

הם בכיס שלי. אנחנו אר מתווכחים של מי זה. נראה לך שהיית משאירה את הארנק לידי בפעם הבאה? פתרון הנכון לדרכי... [מעבר לעצם העניין שהסדרי ראיה הם עבור האב] זה לראות את הצד השני ולהבין שיש אינטרס אגואיסטי לרצות שהצד השני יהיה מרוצה. החכמה זה להביא לרגע חסד שבו נוצרת אווירה של מטרה משותפת ויחד [להבדיל מנגד] כאן... במשל שלי, הכותבת היא הגנב. והויתור [אם יש] זה הויתור העצמי ולא לכופף את האחר. יש לכותבת כאן שנים רבות של שיתוף פעולה. מהמקום שלה, טוב כבר לא יהיה.

 

[magic40]

תן לה הצעה מעשית

יש לך רעיון?

 

[ערסlight]

כתבתי, בתגובה הראשונה.

 

[d a n i e l s 5]

נו....

ולראות את הצד השני.....לרצות להגיע למטרה משותפת...... זה לא אמצע הדרך? נחזור שוב למאה ש"ח אתה אומר לי לא רוצה להחזיר לך ויש לך את הנימוקים שלך (מסכנות שכזאת) , ....אני עושה את השיקולים שלי , חושבת האם אני אלך להילחם על כל ה-100 ואבזבז אנרגיות מיותרות ......ומכיוון שאני לא רעבה ללחם אני אומרת לך אתה יודע מה....כנראה שאתה זקוק יותר ממני לאותם 50 ש"ח ......קח אותם , תהנה לך . בפעם הבאה אני לא אשמור את הארנק אצלי , אתה יודע למה.......כי אתה אחרי מחווה שכזאת, לא תעז לגעת לי יותר בארנק. מאמינה בזה ! תאוריית ההפוך על הפוך מוכיחה את עצמה שוב ושוב.

 

[danali]

לא כל כך הבנתי אותך מלבד , לצערי,

הנימה העויינת שבתגובה שלך אלי. אני בהחלט רוצה להגיע שיתוף פעולה ולהסכמות משותפות. לא הבנתי על סמך מה אתה כותב" מהמקום שלה, טוב כבר לא יהיה"? אני פונה לפורום בבקשה לעיצה איך אפשר להגיע להסכמה עם האב של בני שילד בן שנתיים זקוק לראות את אביו יותר מפעם בשבוע ואחד ל-3 שבועות שישישבת. ברור שזה דורש מצידו יותר מאמץ, אבל טובת הילד וצרכיו אמורים להיות חשובים גם לו. מה ,לדוגמא, יכולות להיות ההצעות של " אמצע הדרך"?

 

[magic40]

דניאל היא אישה../images/Emo13.gif

 

[magic40]

ממה שאני הבנתי

זה תזרמי איתו תפנימי שאת האבא אי אפשר להכריח לראות את הילד יותר ממה שהוא מציע אלא אם כן תפתי אותו בהצעה שתקל עליו כמו אמצע הדרך שזה אומר פיגשי אותו באמצע הדרך כי למיטב ידיעתי מרחק הנסיעה זה הגורם המרתיע בדרך כלל אם תלחצי עליו ותתנגדי לבוא לקראתו אולי גם לקצת הזה הילד לא יזכה לבלות עם אביו ככה למחשבה

 

[ערסlight]

מטרה חשובה

אסביר שוב... אני מבין את רצונך. את "צודקת" שאת רוצה קשר טוב בין האב לבנו. אבל... יש משהו אחר שאת לא מבינה. היחסים ביניהם... זה ביניהם. רק האב יכול להחליט כמה אבא הוא רוצה להיות. זה לא משהו שנתון בידך. בדיוק כמו שהוא לא יכול להכתיב לך איזו אמא תהיי. יש בך צורך בשליטה ואמונה שאת יודעת הכי טוב. זה מקום שבו את לוקחת על עצמך זכות להכתיב לאבי הילד מה נכון.[את לא סומכת עליו שהוא מספיק אחראי לדעת את זה לבד]. את לא יכולה לקבוע לאנשים אחרים כמה מאמץ הם צריכים להשקיע. זו גישה שאומרת שאין לך מושג על מערכות יחסים כלשהן. בכל זה יש בסיס לסכסוך מתמשך של ניגוד אינטרסים וזה לא חייב להיות כך. תאפשרי לאבא שלו להיות אבא כמו שהוא מסוגל כרגע ואולי... פעם... יהיה שם משהו שישרת את שניהם. הגישה שלך עושה נזק[!!!] למטרה שלך. לדרכי... את בכלל לא במקום של משא ומתן. פשוט... הרפי.

 

[d a n i e l s 5]

מכיר את המשפט הזה...

"במקום מחומד יבוא אל ההר ההר בא אליו " (נדמה לי שכך אומרים) אתה אומר לה....הוא מספיק אחראי לדעת את זה לבד......ואני אומרת לא ! לא כולם אחראים מספיק, יודעים מספיק, מבינים מספיק לבד, אתה יודע לא לכולם יש את התבונה הזאת . לא כל הורה לילד בן שנתיים יודע בדיוק מהם הצרכים של הילד ) אבל יתכן מצב שיש הורה שקצת מבין יותר או רגיש יותר או רוצה יותר את הטוב, את הנכון (תסכים איתי שלראות את ההורים כמה שיותר זה הכי טוב)....ולכן על ההורה השני ליזום יותר , או לזרום יותר כדברי מגי'ק. ולכן ההצעה של מג'יק על האמצע היא הנכונה. היא רוצה שהם יפגשו, לא קשה .....שתיצור היא את המפגש הנוסף....ויש המון דרכים ליצור מפגש באמצע. במיוחד כשמדובר בגיל שכזה. אמא שלא מסכימה לתת לילדים שלה לצאת עם האבא לחופשה באילת...זאת שליטה ! אמא שרוצה להפגיש את הילד שלה עם האב כמה שיותר זאת תבונה !

 

[d a n i e l s 5]

מחמוד=ש-מוחמד